מכתשים אגן חותמת רבעון שחור בהפסד של 160 מיליון דולר

בין הסיבות להפסד ברבעון הרביעי - הפחתות שונות והפרשות לפרישה מוקדמת בהיקף 58 מיליון דולר. עלות שכר המנכ"ל ארז ויגדמן - 11 מיליון שקל

חברת אגרוכימיה מכתשים אגן שבשליטת כור מקבוצת אידיבי רשמה בשנת 2010 הפסד של כ-132 מיליון דולר בין השאר על רקע המצב הקשה בענף, מחיקות שונות והפרשות לפרישה מוקדמת של עובדים. נזכיר כי הוסכם על מכירת השליטה בחברה נמכרה לחברת כימצ'יינה הסינית והעסקה צפויה להיסגר בין הרבעון השני לשלישי.

מכירות מכתשים ברבעון הרביעי של 2010 הסתכמו ב-505.1 מיליון דולר, שיפור של 1.8% בהשוואה ל-496.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, למרות השיפור במכירות, החברה סגרה את הרבעון בהפסד (GAAP) של 159.2 מיליון דולר. ההפסד המתואם (Non-GAAP) הסתכם ב-39.7 מיליון דולר.

במהלך הרבעון הרביעי רשמה מכתשים הוצאות אחרות של 105 מיליון דולר שהכבידו על תוצאותיה הכספיות. עיקר ההוצאות, בהיקף של 58 מיליון דולר, נרשם כתוצאה מפרישה מוקדמת של מאות עובדי החברה בישראל כחלק מעסקת המכירה לכימצ'יינה. בנוסף, החברה רשמה הפחתות נוספות של נכסים בברזיל בהיקף של 22 מיליון דולר נוספים.

בשנת 2010 כולה מכירות מכתשים גדלו ב-6.9% ל-2.38 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של 2.21 מיליארד דולר בשנת 2009. את השנה חתמה החברה בהפסד מתואם (Non-GAAP) של 132.2 מיליון דולר בהשוואה לרווח מתואם של 20.8 מיליון דולר בשנת 2009. עם זאת, לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים, מכתשים רשמה בשנה רווח (GAAP) של 20.8 מיליון דולר.

"2010 היא שנה של שינוי גדול מאוד עבור החברה שלנו", אמר ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל החברה. "בתחילת השנה הכרזנו על תכנית כוללת, שתאפשר לנו לטפל באתגרים ובנקודות התורפה שלנו על מנת לבסס ולחזק את מעמדנו התחרותי בענף שלנו. במהלך 2010 עסקנו במימוש כל מרכיבי התכנית ואנחנו מחויבים לממש אותה במלואה. המהלכים שהשלמנו בשנת 2010, יאפשרו לנו להציג שיפור מדורג בתוצאות העסקיות שלנו כבר בשנת 2011. השלמת המהלכים , שאנחנו נמצאים בעיצומם, תאפשר לנו גם ליצור מודל עסקי המתאים ביותר לשינויים שהענף שלנו עובר".

יו"ר מכתשים עמי אראל אמר בהסתכלות קדימה כי "מכלול הפעולות בהם נקטנו, לצד המגמות החיוביות בסביבה העסקית שלנו, צפויים להביא לשיפור מדורג בתוצאות החברה במהלך שנת 2011. במקביל, אנחנו והשותפים העתידיים שלנו ממשיכים להתקדם במתווה המתוכנן על-מנת להשלים את מהלך השילוב העסקי עם כמצ'ינה בהתאם ללוח הזמנים הערכנו בעבר".

בתוך כך, עלות שכרו של הנשיא והמנכ"ל ארז ויגודמן הסתכם בשנת 2010 ב-11 מיליון שקלים. שכרם של חמשת הבכירים בחברה הסכתם בשנה שעברה 26.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ועדת תגמולים 18/03/2011 07:49
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני לתת בונוס בשנה שהחברה הפסידה!
  • 7.
    ועדת תגמולים 18/03/2011 07:48
    הגב לתגובה זו
    יש משכורת ויש בונוס. בשנה של הפסדים לא מגיע לו בונוס. הרשות לניירות ערך צריכה להיכנס כאן לתמונה בדיוק כמו במקרה של רומנו מאל על!
  • 6.
    משקיע לשעבר 17/03/2011 20:05
    הגב לתגובה זו
    איפה ועדת נאמן איפה הדירקטוריון איפה רשות ניירות ערך ואיפה המוסדיים???
  • 5.
    חיגז 17/03/2011 12:15
    הגב לתגובה זו
    מכתשים מחוסלת.ב 2017 הכל יעבור לסין.בגלל החלטות שגויות של מנהלים לפני כ 12 שנה שקיבלו מיליוני שח-לא ליצר זרעים מהונדסים--המפעל מחוסל.
  • 4.
    עם 11 מליון גם אתה היית מחייך (ל"ת)
    י 17/03/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוקי 17/03/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
    מה יש למנכ" ל כושל לחייך, הא נכון מצפצף כמו כולם על המשקיעים כי הוא מרוויח 1 מיליון ש" ח
  • 2.
    אביב המבין 17/03/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    השניהול הזה ( לא משנה מה הסיבה) נותנת משכורת של מיליון שקל בחודש ( על דאגה הוא לא משלם מס על המשכורת) למנהל כושל????
  • 1.
    למה המנייה לא קרובה למחיר העיסקה??? (ל"ת)
    ש 17/03/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי