כאן סוחטים בכיף: "מציעים דירה 120 מ"ר, הם דורשים 140 מ"ר וגם מוצרי חשמל"

מרבית גורמי הממשל ומומחי הנדל"ן טוענים חד משמעית כי פינוי בינוי הוא הפתרון האידאלי למירב האתגרים בשוק הנדל"ן: הגדלת היצע הדירות, חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, חידוש מרכזי הערים המתפוררים ושיפור מצבן של שכונות המצוקה.

אולם הבירוקרטיה הישראלית, יחד עם התנגדות הדיירים הופכים את היוזמה ההגיונית לחלום. בשנים האחרונות רואים הפשרה מסויימת בקרב חברות הבנייה הגדולות - חברת מצלאוי השלימה פרויקט בקריית אונו, אשדר יצאה לדרך בפרויקט ביהוד מונוסון ונראה לכאורה כי עלינו על דרך המלך.

עם זאת, לא פעם המכשול הגדול ביותר להוצאה לפועל של פרויקטים הוא לא התארכות זמן קבלת ההיתרים מוועדות התכנון, אלא התנגדותם של דיירים לפרויקט, לרוב ללא הצדקה מעשית. לאחרונה רעשו כלי התקשורת כאשר בית משפט השלום בתל אביב חייב אם חד הורית חסרת פרנסה לשלם 681 אלף שקל בשל סירובה לביצוע הפרויקט. הדיירת הייתה האחרונה שסירבה לחתום. בית המשפט הורה לבטל את פסק הדין במידה והדיירת תחתום על מסמכי הפרויקט.

עו"ד אבי גרודברג, ממשרד יוסיפוף, כהן, קורן, גרודברג ושות' המייצג את חברת נווה גד בפרויקט דפנה ארלוזורוב בתל אביב, אשר במהלכו ייבנו 1,200 יחידות דיור במקום 450 דירות ישנות, אומר כי לא פעם הדיירים הסרבנים מחכים לסוף כדי להשיג יותר הטבות מהקבלן. "אנשים חושבים כי אם קבלן אחד מציע 120 מ"ר, הם ישיגו 140 מ"ר אצל קבלן אחר עם מוצרי חשמל, ככה זה יהודים, לכן אין הרבה חברות המוכנות להשקיע משאבים בתחום".

"אנחנו אומרים לדיירים כי אם יחכו לסוף יפסידו ואלה שיחתמו קודם יהיו במצב יותר טוב. השיקולים הם שווי הדירה וסדר החתימות - ראשית שמאים מעריכים את שווי הדירות, וברגע שנקבעות קבוצות השווי, מי שיחתום קודם בכל קבוצת שווי יבחר את דירתו קודם".

בהתייחסותו לפסק הדין נגד הדיירת הסרבנית בנווה שרת, אומר גרודברג כי לא היה לה כל יסוד להתנגד: "היא יכולה למכור את דירתה לאחר השלמת הפרויקט ולרכוש שתי דירות במקום, בפרויקטים מסוימים אף פוטרים את הדיירים במשך שנתיים מתשלומי תחזוקת הבניין, כך שיש בידיה מספיק זמן למצוא מקום מגורים חלופי. כולם אומרים שהיזמים הם חזירים שמרוויחים על חשבון הדיירים, אולם בפועל לרוב אנחנו בקושי מקבלים 1.7 דירות על כל דירה וצריכים לשלם היטל השבחה ומס שבח, שלא לדבר על הערבות שעלתה בעקבות זינוק מחירי הדירות".

עו"ד יורם חגבי חגי, המתמחה בנדל"ן, אומר כי חוק הפינוי בינוי קובע שסירוב הדייר להתפנות נחשב לעוולה נזיקית לפיה כל מי שנתבע יכול לתבוע פיצויים, אלא אם ההתנגדות היא מטעמים סבירים. "הזכות הקניינית היא זכות חוקתית, לכן לא ניתן להגיע עם בולדוזר ולהרוס את דירת הסרבן, אולם ניתן לפעול באופן יצירתי- הרשות המקומית יכולה לאחד את הקרקע של הבניין עם קרקע שכנה, לדרוש להפקיע את שטח הבניין לצורך הקמת שטח ציבורי, ובכך להורות להרוס את הבניין המפריע".

חגבי חגי מוסיף כי ניתן לייעל את שיטת הטיפול בסרבנים על ידי יצירת סדר דין מהיר, כפי שמטפלים בשוכרי דירות שמסרבים לפנות את הנכס. "במידה ולא תהיה הצדקה לסירוב, בית המשפט יפסוק באופן מהיר, הנזק יקבע על פי שומת שמאי, והתהליך ירוץ הרבה יותר מהר".