שימו לב, נוצר חלון הזדמנויות להשקעה באג"ח מדינה
אג"ח המדינה מסכם שלושה חודשים של ירידות שערים, תקופת הירידות הממושכת ביותר מאז 2002, אז הגיע הדולר לשווי של 5 ש"ח בעקבות משחקי הריבית של הנגיד דאז קליין.
הירידות באג"ח מדינה נובעות מרצף של סיבות שבאו בסמיכות כאשר האחרונה מציגה שינוי למצב אליו הורגלנו בשנים האחרונות כאשר אג"ח מדינה עולות כאשר המניות יורדות. הפעם המצב שונה: אג"ח מדינה יורדות לצד הירידה בשערי המניות.
הירידות החלו בתחילת נובמבר 2010 במקביל לכך שהתשואות על האג"חים של ממשלת ארה"ב עלו מ-2.5% ל-3.5% בתוך כחודש, בדיוק לאחר שהודיע נגיד הפד האמריקאי על תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה (ה-2QE) וזאת למרות שהתוכנית הייתה אמורה להשפיע בכוון ההפוך.
המשך הירידות נכנס לאמצע חודש ינואר האחרון, כאשר פרסם נגיד בנק ישראל את צעדיו למען הגדלת השקיפות במסחר בשקל, שמטרתו להקטין את המרכיב הספקולטיבי במסחר במטבע הישראלי ובכך להקטין את האטרקטיביות של השקל מול הדולר חרף פער הריביות בין ישראל לארה"ב. כל זאת במסגרת מלחמת המטבעות המתחוללת בעולם.
מיד לאחר פרסום הרגולציה של בנק ישראל לשקיפות פרסם גם משרד האוצר כי הוא בוחן את האפשרות לבטל את הפטור ממס על השקעות זרים באג"חים קצרות, מהלך שהמשיך להזניק את הדולר כלפי מעלה.
שני המהלכים האחרונים לצד החשש מפני בריחת משקיעים זרים, שעד כה הסתערו בחיבה יתרה על האג"חים של ממשלת ישראל - גרמו להמשך ירידות השערים בהן.
המכה האחרונה היא כמובן האירועים במצרים. אירועים אילו שהחלו בסוף השבוע שעבר הוסיפו לירידות שערים חדות גם בשערי המניות. בשנים האחרונות התרגלנו לכך שעתות משבר בהן אפיקי המניות והאג"חים הקונצרניים יורדים, דווקא אג"ח ממשלת ישראל עולה, זאת במסגרת הריצה לבטוח, כלומר אג"ח ממשלת ישראל הוא הבטוח.
מה שקורה מתחילת השבוע הוא שאג"ח מדינה דווקא יורד. יש לכך שתי סיבות שהן נובעות אחת מהשנייה: עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל כפי שהיא נתפסת בעולם נכון לרגע זה כתוצאה מאירועי מצרים והמשך החשש לבריחת משקיעים זרים.
האם אג"ח ממשלת ישראל איננו כבר מקום מבטחים? האם ישראל עדיין מוגדרת כ"אי של יציבות"?
הוכח בשנים האחרונות שהשוק בארץ מושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם מאשר מה שקורה באזורנו, ראו ערך מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה. לכן קשה לראות מצב בו השווקים בארה"ב ובאירופה עולים והשוק בארץ יורד. אלא אם מתרחש במצרים תרחיש קיצון כמו זה שבו עולה משטר עוין לישראל המבטל את הסכמי השלום. אז בהחלט יש הצדקה לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל. סכויי תרחיש זה, נכון לעכשיו, ועל פרשנים בתחום נמוכים. על אף זאת יש לשכללם באותה פרמיית סיכון, מה שכרגע עולה בקנה אחד עם הכיוון של אג"ח המדינה.
לסיכום
אם לא יתקיימו תרחישי קיצון במצריים ושינויי הרגולציה של בנק ישראל והאוצר יותירו את מרבית המשקיעים באג"ח מדינה ניתן לומר כי נוצרת בימים אלה הזדמנות למשקיעים באג"ח מדינה במח"מ בינוני וארוך. להערכתנו ישראל תמשיך להיות "אי של יציבות" כלכלית גם תחת האירועים במצריים והשינויים הרגולטוריים שהוכרזו לא יהיה בהם כדי להבריח את המשקיעים מהשקל הישראלי היציב.
כיום אג"ח מדינה שקליות ל- 10 שנים עומדת כיום על 5% כאשר עד לפני ימים אחדים התשואה עמדה על 4.5% מה שאומר זינוק של חצי אחוז בתשואה למשקיעים.
אג"ח מדינה צמודות למדד ל- 10 שנים עומדת כיום על 2.25% בתוספת המדד ואילו בשיא בעבר התשואה עמדה על 1.75% בתוספת המדד. גם כאן מדובר על זינוק של מחצית האחוז בתוך זמן קצר.
מאת: צחי ליבוביץ', מנהל השקעות ראשי באימפקט מקבוצת בנק איגוד
- 11.אחד שיודע 05/02/2011 18:29הגב לתגובה זווצפונה, סכנת נפשות, מה אתם מצפים מחברת ניהול תיקים - שיבינו בהשקעות!!! הם מבינים בלתת הסברים בדיעבד ללקוח ולא בייצור תשואות
- 10.מנהל השקעות 04/02/2011 20:38הגב לתגובה זוגם אם התשואות יעלו באחוז שלם, עדיין אג" ח המדינה אינן מעניינות להשקעה. אנחנו נמצאים בסביבת תשואות נמוכה שרק תעלה בעתיד. עדיף לשבת על מק" מ קצר או כספית בלי דמי ניהול או לחילופין באג" ח קונצרני צמוד קצר בדרוגים נמוכים (!).
- 9.לילו 04/02/2011 17:17הגב לתגובה זוציפיות לעלית הריבית! רמת המחירים בארץ ובעולם במגמת עליה כבר חודשים.נוסיף את השיפור הכלכלי ועליה בביקושים ונקבל ציפיות אינפלציה גבוהות יותר-משמעות ריבית עולה... אני מנגד פתחתי שורט על אגח מדינה שקלי ואמריקאי. בהצלחה לכולם
- 8.אחרי היום עוד יותר כדאי (ל"ת)מוקי 03/02/2011 19:44הגב לתגובה זו
- 7.הכוונה בטח להזדמנות בטווח הקצר כתוצאה מהמימוש (ל"ת)סום-סום 03/02/2011 11:18הגב לתגובה זו
- 6.אשמח לדעת אם לנושא תהיה השפעה עך מחירי המזון (ל"ת)דנדובה 03/02/2011 08:03הגב לתגובה זו
- 5.שאול 03/02/2011 04:55הגב לתגובה זומסוכן לקנות עכשיו אג" חים מכל סוג שהוא ! עליית הריבית הצפויה בשנה הקרובה תגרום לכך שכל השקעה באג" ח תהפך להפסד וודאי בחודשים הראשונים שלאחר הקניה !!!
- 4.המלך 03/02/2011 00:25הגב לתגובה זוופתאום טיפה ירידות וזו כבר הזדמנות? נו באמת, פאתטי. טרנדים באגחים ממשלתיים לא משתנים בן רגע ותכלס נראה שרוב הטורים פה לא חשוב מה נאמר בהם אלא העיקר הוא החשיפה של הכותב ובית ההשקעות שהוא כותב.
- 3.מבקש להבין 02/02/2011 20:59הגב לתגובה זואם אקנה מחר קרנות נאמנות שמשקיעות באג" ח מדינה זה יתן לי את התשואה העודפת הזאת או רק אם אקנה אגח באופן ישיר? תודה רבה למי שיכול להסביר
- איציק 04/02/2011 15:56הגב לתגובה זוהקרנות לוקחות דמי ניהול, תיקנה לבד , חשוב לשים לב לעמלת קנייה
- 2.רמי 02/02/2011 20:51הגב לתגובה זותודה על הכתבה. אנא תן בבקשה מספר דוגמאות מעשיות של נ" ע רלוונטיים.
- 1.כתיבה יפה ובהירה (ל"ת)ביקווי 02/02/2011 19:05הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
