מגדל על עסקת מליסרון-בריטיש: "בריטיש עדיין אטרקטיבית, רכישת מליסרון אינה מומלצת"

מגדל שוקי הון סקרו את מצבן של חברות הנדל"ן המתמזגות לאחר ההתניות שהתקבלו מהרשות להגבלים עסקיים למכירת 3 קניונים. "המרוויחים הגדולים מהחלטת הממונה הם בעלי המניות מהציבור של בריטיש"
לירן סהר | (2)

ביום ה' רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, נתנה אור ירוק לעסקת מליסרון-בריטיש ישראל אשר צפויה להפוך את החברה הממוזגת לקבוצת הקניונים הגדולה בישראל.

אולם הרשות להגבלים עסקיים מתנה את העסקה, המוערכת בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, במכירת הקריון או הגרנד קניון ובמכירת קניון אבנת בפתח תקווה וקניון רחובות או את קניון רננים ברעננה ואת קניון סביונים ביהוד. על הקניונים להימכר לצד שלישי, שאיננו קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) עד ליום 27.1.2013 או תשעה חודשים מיום בו יחול מיזוג מלא בין החברות לפי המוקדם מביניהם. מליסרון הודיעה כי מכירת הגרנד קניון + קניון רננים + סביונים היא החלופה המועדפת עליה.

אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי משמעות החלטת הממונה היא כי נקבע חלון זמן קצר יחסית למכירת הקניונים. "בשוק הקניונים הישראלי, בו מיעוט שחקנים גדולים, לא יהיה פשוט למצוא רוכשים מתאימים בזמן כל כך קצר וכן הדבר עשוי להפעיל לחץ על המחיר. כמו כן, בעקבות ההתניות, אין למליסרון אינטרס לפעול למחיקה מוקדמת של בריטיש ישראל מהמסחר שכן הדבר יקצר עוד יותר את תקופת המכירה האמורה".

עציוני מציין כי ירידת הסבירות לביצוע העסקה פוגעת בעיקר במליסרון, אולם בריטיש עדיין אטרקטיבית. "המרוויחים הגדולים מהחלטת הממונה הם בעלי המניות מהציבור של בריטיש אשר לידיהם עובר הכוח להכריע על גורל העסקה. להערכתנו, מליסרון תפעל כעת להפחתת מחיר העסקה מול בעלי השליטה הנוכחיים בבריטיש. נקודה חשובה הינה העובדה כי מליסרון צפויה לדרוש מבריטיש טרום השלמת העסקה לאשר את מכירת הגרנד קניון. מאחר וכל החלטה (לפני או אחרי העסקה) תחייב את אישור בעלי מניות המיעוט, אפשר וההסתברות להשלמת העסקה במתווה הנוכחי ירדה משמעותית".

במגדל סבורים כי תמחורה של בריטיש בשוק אטרקטיבי ללא קשר לביצוע העסקה. "אנו ממליצים לנצל את הירידות להגדלת החזקות. מנגד, ירידת הסבירות לביצוע העסקה פוגעת בעיקר במליסרון אשר בריטיש אמורה הייתה להיות מנוע הצמיחה העתידי שלה. על כן, גם בירידות הנוכחיות, איננו ממליצים לרכוש את מניותיה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בעל מניות 31/01/2011 00:46
    הגב לתגובה זו
    אם מיליסרון יציעו עסקה טובה לכל בעלי המניות (המחיר כבר ידוע (14.5)) אז יכלו לרכוש את כל החברה ולמכור מה שבא להם. אם תהיה הצעה כזו אני ועוד בעלי מניות פרטיים מהציבור נשמח להענות לה. אנחנו לא הולכים עם ראש בקיר. אם ינסו להוציא לנו נכסים מהותיים בלי לקנות את חלקנו אנחנו נלחם במהלך פוגעני כזה בכל הכוח כולל הליכה לבתי משפט. בקיצור הפיתרון פשוט - שיקנו את בריטיש במלואה ושיעשו מה שהם רוצים. אני בוח שהממונה החדש יראה שמיליסרון מתקשה למכור את כל הנכסים המיועדים למכירה כי אין קונים הוא יתן הארכאה לפי הצורך. מבחינתי אם מיליסרון לא מוכנים לקנות את חלקי אז אני ישמח להשאר עם החברה כפי שהיא עם המנכ" ל הנהדר שלנו כמובן.
  • בירע 02/02/2011 04:03
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיק בריטש אנא תסבירו מה כדאי לעשות -- למכור? לקנות עוד? לקנות מליסירון?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי