ממניות סקטור הגז ועד השקל - 5 השלכות של ההפיכה במצרים

אמיר כהנוביץ, הכלכלן של כלל פיננסים, מתייחס להחלשות השקל, אי הוודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות
אמיר כהנוביץ' |

מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי, בורסות העולם מגיבות בירידות. הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים:

1. האטה משמעותית של הכלכלה המצרית - שתפגע בעיקר ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים.

2. חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ, המהווה נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה. בין השאר עוברות דרכו כ-1.8 מיליון חביות נפט ביום.

3. חשש להתרחבות המרד למדינות ערביות נוספות, ובמיוחד לערב הסעודית, מפיקת הנפט הגדולה בעולם (כ-10 מליון חביות נפט ביום). מחיר הנפט מגיב בעליות, בינתיים בעיקר בגובה התוספת שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה.

על ישראל השפעות נוספות

אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו, ואולי אף לדכא את מרמור האוכלוסייה, מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון ישראל. עדיין, בטווח הקצר עשוי לצאת בעיקר רע מהימצאותנו במרכזה של אי היציבות האזורית.

היצוא של ישראל למצרים אומנם שולי ומוערך במעט מעל 100 מיליון דולר, אך ישראל מייבאת גז בהיקף גדול ממצרים, היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות, עם סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז. בשנת 2010 ייבאה ישראל ממצרים גז בהיקף של 2.1 BCM ואלה צפויים לעלות ל-3 BCM ב-2011 ועד ל-8 BCM בעוד מספר שנים. העסקה הגדולה ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ-4 מיליארד דולר ל-20 שנה ע"י החברה לישראל. נכון להיום חצי מהעסקה נסגרה כבר מול הגז המצרי (דרך חברת אמפל) ולגבי החצי השני של העסקה הייתה עדיין אי ודאות, מצד אחד קיימת אופציה ליבוא גם החצי השני ממצרים או מהשותפות הישראלית של קידוח תמר.

כעת, לאור המהומות ואי הוודאות ממצרים גובר הסיכוי כי החברה לישראלי תעדיף לתת את החצי השני של העסקה לשותפות הישראלית תמר. עסקה ישראלית אם תהיה תתמוך מאד בהכנסות המדינה, שגוזרת יותר מ-50% מס על רווחי הגז, אך מצד שני תגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי הבית ולסקטור העסקי בישראל.

גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך, עדיין סביר שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות כאן, וזה עוד לפני שקלול המשמעויות הכלכליות של הגדלת הוצאות הביטחון, אם ידרשו, ובמיוחד אם אי היציבות תתפשט גם לשטחי גדה.

יציאת משקיעים זרים מישראל תחליש את השקל, ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות להחלשתו ע"י בנק ישראל והאוצר גם יחד. תוצאה נוספת של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח, במיוחד הארוכות, מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה ויקשה על הצמיחה.

עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות לאג"ח ויפצו במידה מה על בריחת הזרים, מה עשוי למתן את עליית התשואות. כלומר, לגבי תחום האג"ח הממשלתי התמונה בעייתית עם נטייה שלילית. להערכתנו משקיעים סולידיים ישראלים צריכים גם הם להסיט חלק מהשקעותיהם לחו"ל, גם השקעות סולידיות של אג"ח ממשלתיות.

עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל, שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם. הן מהכיוון של עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות שתגרור לעליית הריבית למשכנתאות וירידה בביקוש הזרים להשקעות בישראל.

לסיכום, במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל, אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות. בתרחיש החמור העולם הערבי נכנס למפולת דומינו שתאט את הצמיחה העולמית. ועדיין, מאד יתכן כי בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות, יגררו לירידות שערים צנועות של 4%-5%, שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות ריאליות משמעותיות, ויסתיימו בתוך מספר ימים. זהו מסוג הדברים שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים, עד שהם מתגלגלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.