נתניהו בהתייחסות ראשונה: "מטרתינו להבטיח את יחסי השלום עם מצרים"

ראש הממשלה שוחח עם הנשיא אובמה ובכירים נוספים לאורך היממה האחרונה. מכון הייצוא: היקף יצוא הסחורות למצרים הסתכם בשנה שעברה ב-147 מיליון דולר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הבוקר (א') לראשונה למשבר הפוליטי במצרים וכן ליחסים הדיפלומטיים של ישראל ומצרים. במהלך ישיבת הממשלה אמר: "השלום בין ישראל למצרים נמשך זה יותר משלושה עשורים ומטרתנו להבטיח שיחסים אלה ימשיכו להתקיים".

עוד אמר נתניהו כי לאורך היממה האחרונה ביצע סבב שיחות לגבי הסוגיה המצרית. בין היתר שוחח הלילה עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, עם שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון וכן עם שר הביטחון אהוד ברק, שר החוץ אביגדור ליברמן ועם בכירי קהילת המודיעין בישראל.

מדובר כאמור בהתייחסות ראשונית לכלי התקשורת, לאחר שבימים האחרונים הורה לשרים שלא להגיב בתקשורת. באותו הקשר אמר היום נתניהו כי "מחובתה של ישראל לגלות אחריות ואיפוק".

הסחר עם מצרים: בהיקף של 502 מיליון דולר

על פי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר בין ישראל מוצרים הסתכם בשנת 2010 בכ-502 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה לשנת 2009, בה הסחר הכולל (יבוא ויצוא) הסתכם בכ-405 מיליון דולר. מאזן הסחר בסחורות הסתכם בשנת 2010 בגרעון מסחרי של כ- 208 מיליון דולר. נציין כי היקף הסחר בין שתי המדינות יותר משלש את עצמו בחמש השנים האחרונות.

בייצוא הישראלי למצרים בולט ענף הכימיקלים שהיווה בשנת 2009 כ-39% מהייצוא הכולל והסתכם ב-57 מיליון דולר. ענף הטקסטיל, המהווה כ-31% מסך הייצוא, הסתכם בכ-46 מיליון שקל. נציין עוד את ענף העץ, הריהוט והנייר שרשם יצוא בהיקף של כ-14 מיליון דולר לשכנה מדרום וענף מוצרי הפלסטיק שייצא בכ-11 מיליון דולר. יצוא הסחורות בשנת 2010 הסתכם בכ- 147 מיליון דולר, עליה של כ-10% בהשוואה לשנה קודמת, בה הסתכם בכ-135 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חייבים להפסיק לעשוק תציבור ולצמצם תפערים בין (ל"ת)
    העשירים לעם. הדיכוי 30/01/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ביבי הרבה יותר גרוע ממוברק. (ל"ת)
    פארוקי 30/01/2011 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נדב 30/01/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    איש נפוח עם פה גדול.
  • 1.
    כהן אלי 30/01/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    תתחיל להתעורר אתה והשרים שלך
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי