בכיר בדסק זרים: "אנחנו כרגיל מקבלים טלפונים, אבל בינתיים - לא רואים פאניקה"
המהומות במצרים, התפרקות הממשלה והחשש מהחלפת שלטון מובארק אחרי 30 שנות כהונה יוצרים אי-וודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי באזור המזרח התיכון ומתווספים להשפעתם על השקל הישראלי של הצעדים האחרונים שביצעו בנק ישראל ומשרד האוצר.
המסחר היום באופציות על הדולר-שקל מצביע על התחזקות המטבע האמריקני אל מול השקל בשיעור של 0.7% לרמה של 3.71 שקלים - הגבוה מאז ה-21 בספטמבר 2010.
ההשפעות של האירועים במצרים, אשר לפי דיווחים הובילו עד כה ללמעלה מ-100 הרוגים ואלפי פצועים, באים לידי ביטוי גם בשוק המניות הישראלי שם נרשמות ירידות של מעל 2%.
אין פאניקה בקרב הזרים, אך הם גם לא מנצלים את הירידות להגדיל חשיפה
מנהל השקעות זרים באחד הבנקים אמר בתגובה להשפעת האירועים: "ברור שיש פה תהליך לא טוב וחשש מאסלמה בקרב המשקיעים הזרים. אנחנו רואים מכירות בשוליים, לא משהו משמעותי, וממתינים למחר על מנת לדעת מה הכיוון. כרגע מרגישים קצת פחד אבל לא ברמה של פאניקה".
לדבריו, ההשפעה על השקל לא נובעת רק מהוצאת כספים בצל חששות מהרעת המצב הגיאופליטי באזור, אלא גם מהצעדים שנקטו משרד האוצר ובנק ישראל להחלשת השקל ובראשם ביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי מרווחים הנובעים מהשקעה במק"מ (מלווה קצר מועד) ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות.
"בשנה האחרונה ראינו עלייה של כ-80% במחזור המסחר במק"מ, רובה מפעילות של הזרים. עכשיו, מתחילים לראות ניצנים של התמתנות כתוצאה מהורדת כדאיות ההשקעה בשקל", הוסיף מנהל השקעות.
בכיר באחד מגופי ההשקעה הזרים הפועלים בארץ אמר בשיחה עם Bizportal כי "לא רואים פאניקה מצד הזרים, יש קצת מכירות אבל לא משהו מהותי. יכול להיות שמחר נראה את המגמה באופן ברור יותר אבל יכול גם להיות שמחר התמונה במצרים תתבהר לכיוון כזה או אחר. כך או כך, בשנים האחרונות הסיפור הפוליטי היה לא רלוונטי לשוק ההון הישראלי, גם הפעם אנחנו מקבלים המון שאלות מצד זרים אבל הרבה תשובות אין לנו, צריך לראות לאן האירועים במצרים הולכים".
עוד אמר אותו בכיר, כי "מהצד השני, אני לא חושב שירידות של 2%-3% יתקבלו כהזדמנות כניסה מבחינת הזרים".
תנועת מספריים דו-כיוונית המשפיעה על היחלשות השקל
"ההשלכות של האירועים במצרים חורגות מהאזור והן יותר גלובליות, כפי שראינו בשוק המניות האמריקני ביום שישי", אומר בתגובה לאירועים והשפעתם על השקל רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר במזרחי-טפחות. "החשיבות מתבטאת בהתחזקות הדולר בעולם הנתפס כ'חוף מבטחים'".
"הפן השני של ההשפעה על השקל הוא מקומי וקשור לכך שמצרים גובלת עם ישראל וישנו חשש לזליגה של המצב למדינות נוספות באזור מה שעלול להשפיע על המשקיעים הזרים. כלומר יש תנועת מספריים דו-כיוונית - התחזקות הדולר בעולם והיחלשות השקל בארץ - השפעה כפולה שמעצימה את הפיחות בשקל".
מנחם מדגיש, כי כל זה מתווסף בעיתוי כזה או אחר לצעדים בהם נקטו משרד האוצר ובנק ישראל שמטרתם לבלום את התחזקות השקל ולגרום לפיחות מדוד של השקל אל מול הדולר. "בכיוון של שינוי מגמה הם הצליחו, הבעיה עכשיו שהאירועים יכולים לערער את עוצמת המגמה, כלומר לגרום לשינוי מהיר יותר ממה שציפו בבנק ישראל ובאוצר".
"אם תהיה ארעה ביטחונית היא תצמצם את אלמנט פערי הריבית למשקיעים הזרים. ניתן לומר שהשילוב של הצעדים עומד כעת לרועץ לשקל ולכן כרגע קשה להעריך את ההתנהלות שלו בתקופה הקרובה. חשוב גם לציין שלהיחלשות השקל יש כמובן גם השפעה על הלחצים האינפלציונים, אגרות חוב נומינליות וקצב העלאות הריבית העשויות להיות מהירות מהמתוכנן".
התחזקות הדולר מול השקל - השפעה גלובלית
אורי גרינפלד, כלכלן בכיר בפסגות, לא מעריך שהאירועים הנוכחיים במצרים כבר משפיעים על הזרים. "אני נותן להם את הקרדיט שהם יודעים לעשות את ההפרדה בין מצרים וישראל. הסיפור של השקל היום הוא כנראה התחזקות הדולר בעולם כתוצאה מהזרימה לנכסים בטוחים. כשהדולר מתחזק בעולם רואים את זה גם בישראל".
"מבחינה כלכלית המצב במצרים לא צריך לגרור השפעה מהותית על הכלכלה", מוסיף גרינפלד. "ההשפעה היא בעיקר על מחירי הנפט וכאן חשוב לציין שחבית נפט במחיר של מעל 100 דולר הוא לא דבר נוח לכלכלה. אך, אנחנו עדיין רחוקים מהרגע בו למאורעות יהיו השפעות מהותיות על הכלכלה הגלובלית".
- 5.רומי 30/01/2011 15:41הגב לתגובה זובירידות של 3.5 אחוז ביום א וודאי שאין פניקה רק ספרו לי מי מוכר..... בטח גברת כהן מחדרה חיסלה את התיק שלה וזה ההפרש מהמחזור הממוצע..... עשו לנו טובה השוק גבוה...המצב במדינות השכנות לא ברור עד מדאיג.....בדיוק המצב שמעודד זרים להשאר כאן בפוזיציות פתוחות
- 4.באבי 30/01/2011 15:11הגב לתגובה זוכולם יודעים להגיד שאין פאניקה אבל אם זה לא פאניקה אז מה כן?
- 3.המשקיף 30/01/2011 15:01הגב לתגובה זווהפריירים נשארו כדי לחטוף ,ככה זה בעולם ההימור.
- 2.ברוך 30/01/2011 13:36הגב לתגובה זועל דאגה העליות יחזרו באירופה ובארצות הברית מי שקנה היום בבוקר הרוויח בכל מיקרה בכל התחומים
- 1.כשאומרים לי אל תדאג אני מיד נותן פקודות מכירה (ל"ת)ותיק בשוק 30/01/2011 13:21הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.