בכיר בדסק זרים: "אנחנו כרגיל מקבלים טלפונים, אבל בינתיים - לא רואים פאניקה"

האופציות על הדולר משקפות עלייה לרמה של 3.71 ש', המעו"ף צונח 2.5%. Bizportal שוחח כלכלנים ופעילים בגופי ההשקעה הזרים. "ירידות של 2%-3% לא יתפסו כהזדמנות קניה מצד הזרים"
אריאל אטיאס | (5)

המהומות במצרים, התפרקות הממשלה והחשש מהחלפת שלטון מובארק אחרי 30 שנות כהונה יוצרים אי-וודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי באזור המזרח התיכון ומתווספים להשפעתם על השקל הישראלי של הצעדים האחרונים שביצעו בנק ישראל ומשרד האוצר.

המסחר היום באופציות על הדולר-שקל מצביע על התחזקות המטבע האמריקני אל מול השקל בשיעור של 0.7% לרמה של 3.71 שקלים - הגבוה מאז ה-21 בספטמבר 2010.

ההשפעות של האירועים במצרים, אשר לפי דיווחים הובילו עד כה ללמעלה מ-100 הרוגים ואלפי פצועים, באים לידי ביטוי גם בשוק המניות הישראלי שם נרשמות ירידות של מעל 2%.

אין פאניקה בקרב הזרים, אך הם גם לא מנצלים את הירידות להגדיל חשיפה

מנהל השקעות זרים באחד הבנקים אמר בתגובה להשפעת האירועים: "ברור שיש פה תהליך לא טוב וחשש מאסלמה בקרב המשקיעים הזרים. אנחנו רואים מכירות בשוליים, לא משהו משמעותי, וממתינים למחר על מנת לדעת מה הכיוון. כרגע מרגישים קצת פחד אבל לא ברמה של פאניקה".

לדבריו, ההשפעה על השקל לא נובעת רק מהוצאת כספים בצל חששות מהרעת המצב הגיאופליטי באזור, אלא גם מהצעדים שנקטו משרד האוצר ובנק ישראל להחלשת השקל ובראשם ביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי מרווחים הנובעים מהשקעה במק"מ (מלווה קצר מועד) ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות.

"בשנה האחרונה ראינו עלייה של כ-80% במחזור המסחר במק"מ, רובה מפעילות של הזרים. עכשיו, מתחילים לראות ניצנים של התמתנות כתוצאה מהורדת כדאיות ההשקעה בשקל", הוסיף מנהל השקעות.

בכיר באחד מגופי ההשקעה הזרים הפועלים בארץ אמר בשיחה עם Bizportal כי "לא רואים פאניקה מצד הזרים, יש קצת מכירות אבל לא משהו מהותי. יכול להיות שמחר נראה את המגמה באופן ברור יותר אבל יכול גם להיות שמחר התמונה במצרים תתבהר לכיוון כזה או אחר. כך או כך, בשנים האחרונות הסיפור הפוליטי היה לא רלוונטי לשוק ההון הישראלי, גם הפעם אנחנו מקבלים המון שאלות מצד זרים אבל הרבה תשובות אין לנו, צריך לראות לאן האירועים במצרים הולכים".

עוד אמר אותו בכיר, כי "מהצד השני, אני לא חושב שירידות של 2%-3% יתקבלו כהזדמנות כניסה מבחינת הזרים".

תנועת מספריים דו-כיוונית המשפיעה על היחלשות השקל

"ההשלכות של האירועים במצרים חורגות מהאזור והן יותר גלובליות, כפי שראינו בשוק המניות האמריקני ביום שישי", אומר בתגובה לאירועים והשפעתם על השקל רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר במזרחי-טפחות. "החשיבות מתבטאת בהתחזקות הדולר בעולם הנתפס כ'חוף מבטחים'".

"הפן השני של ההשפעה על השקל הוא מקומי וקשור לכך שמצרים גובלת עם ישראל וישנו חשש לזליגה של המצב למדינות נוספות באזור מה שעלול להשפיע על המשקיעים הזרים. כלומר יש תנועת מספריים דו-כיוונית - התחזקות הדולר בעולם והיחלשות השקל בארץ - השפעה כפולה שמעצימה את הפיחות בשקל".

מנחם מדגיש, כי כל זה מתווסף בעיתוי כזה או אחר לצעדים בהם נקטו משרד האוצר ובנק ישראל שמטרתם לבלום את התחזקות השקל ולגרום לפיחות מדוד של השקל אל מול הדולר. "בכיוון של שינוי מגמה הם הצליחו, הבעיה עכשיו שהאירועים יכולים לערער את עוצמת המגמה, כלומר לגרום לשינוי מהיר יותר ממה שציפו בבנק ישראל ובאוצר".

"אם תהיה ארעה ביטחונית היא תצמצם את אלמנט פערי הריבית למשקיעים הזרים. ניתן לומר שהשילוב של הצעדים עומד כעת לרועץ לשקל ולכן כרגע קשה להעריך את ההתנהלות שלו בתקופה הקרובה. חשוב גם לציין שלהיחלשות השקל יש כמובן גם השפעה על הלחצים האינפלציונים, אגרות חוב נומינליות וקצב העלאות הריבית העשויות להיות מהירות מהמתוכנן".

התחזקות הדולר מול השקל - השפעה גלובלית

אורי גרינפלד, כלכלן בכיר בפסגות, לא מעריך שהאירועים הנוכחיים במצרים כבר משפיעים על הזרים. "אני נותן להם את הקרדיט שהם יודעים לעשות את ההפרדה בין מצרים וישראל. הסיפור של השקל היום הוא כנראה התחזקות הדולר בעולם כתוצאה מהזרימה לנכסים בטוחים. כשהדולר מתחזק בעולם רואים את זה גם בישראל".

"מבחינה כלכלית המצב במצרים לא צריך לגרור השפעה מהותית על הכלכלה", מוסיף גרינפלד. "ההשפעה היא בעיקר על מחירי הנפט וכאן חשוב לציין שחבית נפט במחיר של מעל 100 דולר הוא לא דבר נוח לכלכלה. אך, אנחנו עדיין רחוקים מהרגע בו למאורעות יהיו השפעות מהותיות על הכלכלה הגלובלית".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רומי 30/01/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
    בירידות של 3.5 אחוז ביום א וודאי שאין פניקה רק ספרו לי מי מוכר..... בטח גברת כהן מחדרה חיסלה את התיק שלה וזה ההפרש מהמחזור הממוצע..... עשו לנו טובה השוק גבוה...המצב במדינות השכנות לא ברור עד מדאיג.....בדיוק המצב שמעודד זרים להשאר כאן בפוזיציות פתוחות
  • 4.
    באבי 30/01/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים להגיד שאין פאניקה אבל אם זה לא פאניקה אז מה כן?
  • 3.
    המשקיף 30/01/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    והפריירים נשארו כדי לחטוף ,ככה זה בעולם ההימור.
  • 2.
    ברוך 30/01/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    על דאגה העליות יחזרו באירופה ובארצות הברית מי שקנה היום בבוקר הרוויח בכל מיקרה בכל התחומים
  • 1.
    כשאומרים לי אל תדאג אני מיד נותן פקודות מכירה (ל"ת)
    ותיק בשוק 30/01/2011 13:21
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי