אטיאס: "מנהל מספסרי ישראל? הקבלנים שמציעים הרבה כסף חושבים שימכרו במחירים המוצעים כרגע"
בכנס הבנייה והנדל"ן של המרכז הישראלי לניהול, אמר אריאל אטיאס שר הבינוי והשיכון כי כל מחסור התכנון התנקז לכהונת הממשלה הנוכחית, ויחד עם הריבית הנמוכה שהגדילה משמעותית את מספר המשקיעים, גרמו לתהליך מתמשך של עליית מחירי הדירות.
"בשנת 2010 הייתה פעילות אינטנסיבית בתחום מצד מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ובנק ישראל, הנושא נמצא בסדר יומה של הממשלה", אמר אטיאס. "תחנה אחת בדרך יכולה לעצור את כל התהליכים- החל משרשרת התכנון, הריבית, חסמי התחבורה וראשי הרשויות, יוצרים תהליך מסורבל מאוד, אני חייב להיות נודניק, הזוגות הצעירים צריכים להיות בראש מעייני הממשלה".
אטיאס הוסיף כי נלקחו כל התכניות שיושבות במגירות אך טוען כי יקח זמן עד שניתן יהיה לעלות על הטרקטור ולעבוד. "סיימנו את 2010 עם 34 אלף יחידות דיור בעסקאות מאושרות, למעלה מפי שניים ממה שרגיל מנהל מקרקעי ישראל".
"כלי התקשורת קוראים לא פעם למנהל מקרקעי מנהל מספסרי ישראל, אולם הם לא מבינים איך זה עובד", ציין אטיאס. "אין לנו עניין שישלמו הרבה כסף על הקרקע, מפריעים לי מכרזים בהם מציעים 150%-200% מעל המחיר של השמאי הממשלתי, אנחנו לא רוצים שיציעו הרבה כסף, אולם אלה שמציעים הרבה כסף חושבים בוודאות שיזכו בסחורה החמה הזאת וחושבים שימכרו במחירים המוצעים כרגע. מי ביקש כאלה מחירים? המינהל? ברוב המקרים לא יודעים מה השמאי מציע. יש תפיסה בקרב הקבלנים שהמחסור בקרקעות ימשך יותר זמן מהמשוער".
אטיאס טען כי הממשלה קיבלה החלטה ביולי 2010 לפיה 20% לפחות מכל דירות בפרויקטים יהיו קטנות. "במסגרת 30 אלף הדירות שמוציאים בשנה, אנחנו רוצים ש-10 אלף יהיו במסגרת דיור למשתכן, אולם רוב ראשי הרשויות לא מעוניינים בדיור למשתכן, אי אפשר להתחשב בהם, יש מכרזים עכשיו שהם נגד ראשי הרשויות, אם צריך ללכת עד הקצה כדי שהממשלה תתערב כנגד הרשויות המקומיות אז נלך. הדבר ישפיע מאוד על המחירים הגבוהים שמבקשים היום הקבלנים".
- 5.אחד העם 19/01/2011 09:36הגב לתגובה זועוד שנתיים שלוש (לא מתיימר לפגוע בתאריך מסוים) אבל פחות או יותר שישוב הערך לכסף(קרי ריבית ממוצעת של נניח 5%) מחירי הדירות יתרסקו בחצי.זה מילא , זה תמיד קורה והשוק (הכלכלי) לעולם מחזורי, מה עוד שלנו יש גם בעיות אחרות(ביטחון וכו`) והכל מה שנקרא,נפיץ. אבל מה יהיה עם אותם זוגות צעירים שבגלל לחץ התחייבו למשכנתאות מטורפות ל-30 שנה, וביום בהיר אחד יבינו שלא רק שכסף ההתחלתי שהיה ברשותם התפוגג אלא גם שגובה המשכנתא (וזה עוד בניטרול ריבית) גבוה מערך הנכס שבידם
- 4.אורי 18/01/2011 14:51הגב לתגובה זובקיצור הבעיה היא שהשחיתות תעבור לשאלת מי רוכש - מי זכאי להשתתף בהגרלה? אולי מי שישלם הכי הרבה שוחד או שיפעיל לחצים וכוח או קשרים ומי יזכה בהגרלה? וכו וכו הבנת?
- 3.המבולבל 18/01/2011 12:52הגב לתגובה זולא הבנתי כלום........האם כבוד השר אטיאס הבין משהו ממה שהוא אמר????. מה יותר פשוט ממכרזים בהם יזכה הקבלן שיבטיח דירות במחיר הנמוך ביותר? מה כל הקישקושים כאילו המנהל לא מנסה להרוויח כמה שיותר מכל מכרז ובגלל זה המחירים גבוהים?
- 2.עוד עבד בישראל 18/01/2011 12:32הגב לתגובה זולמדינה יש ועוד איך אינטרס שהקרקע תעלה ביוקר.....תקבולים מהמנהל בשנת 2010 למדינה על סך 2.6 מילארד!!!!! לסגירת הגרעון בתקציב עכשיו אם אין אינטרס למה קרקעות במכרזים לאנשים פרטיים לא קבלנים כפי שאתה טוען כל כך יקרות למה ההיוון צריך להיות מאות אלפי שקלים לחצי דונם ואני מדבר על הפריפריה....... המדינה כהרגלה דרך המנהל חולבת אותנו מעוד עטין..... אז עשה טובה ותפסיק כמו שאר חבריך שם למעלה להלאות אותנו בסיפורים ומעשיות.
- 1.מחכה לדירה חדשה 18/01/2011 12:03הגב לתגובה זונקווה שזה לא רק לדתיים התרגיל שאתה מעלה!!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
