הפיצוץ הבא: מחריפה מחלוקת הקרקעות בין אבו גוש לישוב החרדי קריית יערים

רינה דגני מזהירה כי העברת 500 דונם מהישוב הצ'רקסי אוהד ישראל תגרום לפגיעה קשה בסביבה ולמצוקת דיור במקום. "לא ניתן לבוא בטענות אנחנו קטנים מדי, הבו לנו שטח כדי שנוכל לגדול פי 3 או פי 4"
לירן סהר | (3)

מאבקם של תושבי הישוב הצ'רקסי אבו גוש, נגד הכוונה להעביר 500 דונם ליישוב החרדי קריית יערים, עולה מדרגה. השבוע הציגו ראשי היישוב מחקר אותו ערכה ד"ר רינה דגני, יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה, לפיו העברת השטח הנ"ל לקריית יערים עלולה לפגוע קשות בהתפתחות העתידית של אבו גוש.

סלע המחלוקת בפרשה זו נובע מבקשתם של אנשי קריית יערים להעביר לרשותם שטח של כ-500 דונם מהמועצה האזורית מטה יהודה, בטענה שהמהלך חיוני להתפתחות הטבעית של היישוב, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה תעסוקתית. אנשי אבו גוש טוענים מנגד, כי אין כל הצדקה להעביר את השטחים הללו לרשות קריית יערים, וכי ביצוע מהלך שכזה יסב נזק בלתי הפיך ליישובם.

דגני אומרת כי אין הצדקה להעביר שטחים לקריית יערים, כאלה העלולים לפגום בהתפתחות העתידית של היישוב הצ'רקסי, אבו גוש, יישוב המנודה מבחינה חברתית בעולם הערבי בשל היותו אוהב יהודים. "חוות דעתנו מתבססת על בדיקות בשטח, על היכרות קרובה מאוד עם המגזר החרדי ועם המגזר הערבי בישראל".

עוד טוענת דגני כי אין לאפשר את פיתוח היישוב קריית יערים מעבר לדרך 425 המהווה גבול ברור בין שני הישובים בפרט וכלל הישובים במרחב, על מנת למנוע חיכוכים בעיקר על רקע דתי הקשור לנסיעות, בילוי ותיירות בשבתות וימי חג. "גם פתרון של בניית מנהרה מתחת לכביש לא ייתן את המענה הנדרש מאחר ולא מדובר רק בפתרונות הנדסיים, פיזיים, לחיבור שני חלקי הישוב אלא אופיו כישוב חרדי אשר תושביו רוצים ליהנות מסביבה שקטה בימי שבת ומועד".

בעבר החזיקו תושבי אבו גוש כ- 72,000 דונם. חלק ניכר מהקרקעות שהיו ברשותם הופקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל והיום יש בבעלות תושבי היישוב כ- 2000 דונם בלבד. ליישוב אין כיום רזרבות קרקע לפיתוח הנדרש מבחינת שטחי ציבור פתוחים וגידול עתידי.

"מי שבחר לגור ביישוב קהילתי, הן במגזר החילוני והן בכל מגזר אחר, עשה זאת מתוך בחירה חופשית של סוג המגורים בו הוא רצה לגור. לכן הוא לא יכול לבוא היום בטענות: 'אנחנו קטנים מדי', 'הבו לנו שטח כדי שנוכל לגדול לפחות פי 3 או פי 4, כמו במקרה של קריית יערים", מוסיפה דגני.

מהבקשה לצירוף השטח עולה כי בכוונת המועצה המקומית קריית יערים לבנות על השטח בנייה צפופה ורוויה שאינה עומדת בקנה אחד עם אופי הבינוי ואופי הסביבה במרחב פרוזדור ירושלים. השטח המבוקש נמצא בצמידות דופן לשכונה חדשה, בצפיפות של 5 יח"ד לדונם על פי הוראות תכנית המתאר של אבו גוש והוראות תכנית המתאר הארצית תמ"א 35.

"אין ספק כי מהבקשה לצירוף השטח עולה כי בכוונת המועצה המקומית קריית יערים לבנות על השטח בנייה צפופה ורוויה שאינה עומדת בקנה אחד עם אופי הבינוי ואופי הסביבה במרחב פרוזדור ירושלים, יפגע בנוף הפתוח ויוריד את האטרקטיביות של האזור כאזור נופש ותיירות עליו מבוססת כלכלתם של הישובים היהודיים בכלל ותושבי אבו גוש בפרט", מזהירה דגני.

"מחירי הדירות בקריית יערים, בשל היותו מורכב מצמודי קרקע רבים, גבוהים יחסית ולכן לא ניתן יהיה לזוג צעיר ממוצע לרכוש בו דירה, ולכן חלק ניכר ירכוש דירה ביישוב אחר, זול יותר. אם תהיה הרחבה ניכרת של היישוב על ידי תושבים מבחוץ, היא צריכה להיות במחירים נמוכים בהרבה מאלה הקיימים היום ביישוב, ולכן היא תוכל להיות רק באמצעות בנייה רוויה, שאינה חלק מהנוף החקלאי בסביבה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ממבט קרוב 17/01/2011 23:58
    הגב לתגובה זו
    ומה עם החרדים 15 אנשים בדירת 80 מ' ?! לא צריכים להגדיל להם תשטח? אם זה היה חשוב כל כך אבו גוש היו מנצלים שטח זה. אך הם לא עשו כך כל השנים, וברגע שהחרדים רצו את השטח פתאום הם צריכים אותו!!! במקום זאת תגידו להם, רוצים שטח ? אין בעיה אבל קחו בחשבון שבשבת לא יהיה לכם שקט, יגיעו רכבים לכפר ויוכלו חומוס פול ...אם בכל זאת ירצו להחתים על הסכם שהם לוקחים תנאי זה בחשבון ואין העיה אפילו לאחד תישובים שיחיו יחד בדו קיום....חחחח
  • 2.
    יוסי 11/01/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
    ומה אכפת להם? כשתתחיל שם אינתיפאדה, הם יקראו לחיילים החילונים ויצפו מהמרפסות שלהם. בושה שאנו מאפשרים לחרדים להשתלט על ארצנו!
  • 1.
    קורמורן 11/01/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
    נסיונות לקיפוח אנשי אבו גוש, ייתקלו בהתנגדות איתנה, כן, גם שלנו, האזרחים היהודים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.