הטיפול בבועת הנדל"ן אולי יצליח אך עלול ליצור בועות אחרות
אין לזלזל בכוונות הטובות של שר האוצר, יובל שטייניץ ושר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס. תוכניתם החדשה לביטול מס השבח ולהעלאת מס הרכישה נשמעת הגיונית למדי: העלאת מס הרכישה לדירות להשקעה תפחית את הכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן וביטול מס השבח על מכירת דירות יביא למכירתן. נשמע פשוט: מצד אחד, הצעד יביא להעלאת היצע הדירות באמצעות ביטול מס השבח ומצד שני, יפחית את הביקושים לדירות באמצעות העלאת מס הרכישה. זו תנועת מספריים המטפלת הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. תוסיפו לתוכנית זו את הצעדים שנקט בנק ישראל בהקשחת תנאי המשכנתא, וצעדים אחרים שננקטו על ידי הממשלה ותקבלו מלחמה אמיתית מצד הרשויות בעליית מחירי הנדל"ן בישראל, עליית מחירים המסכנת את הכלכלה הישראלית בכללותה, כדברי בנק ישראל. אך המציאות, מה לעשות, מורכבת הרבה יותר מכפי שזה נשמע. נראה שהתוספת למס הרכישה נמוכה מדי בשביל לשנות את הכדאיות הכלכלית עבור המשקיעים בנדל"ן. כמו כן, הירידה בכמות של דירות להשקעה תביא, ככל הנראה, לעלייה בשכר הדירה שכן על פי תוכנית האוצר - יהיו פחות דירות שיופנו למטרה זו ולפיכך יהיו פחות דירות בשוק שיעמדו בשוק לטובת השוכרים. אך הצביעות של אלה הנגועים בעניין זועקת לשמיים. הם צועקים: "שכר הדירה יעלה, והזוגות הצעירים שאין בידם לרכוש דירה יפגעו כעת מעליית שכר הדירות". רגע. זו בדיוק המטרה. כלומר, המטרה היא לא להעלות את שכר הדירה אלא לאפשר לאותם זוגות צעירים לרכוש דירה במחירים שפויים ולזנוח את השכירות. אם התוצאה היא שמחירי השכירות יעלו, המשמעות היא שהצעד היה אפקטיבי ומחירי הדירות ירדו אז על מה הזעקה? בכל ההמולה על מחירי הנדל"ן לרגע, כך נדמה, שכחנו מדוע עלו מחירי הדירות. מחירי הנדל"ן עלו בעיקר ובשל הריבית הנמוכה השוררת בישראל. בסביבת ריבית נמוכה המשקיעים מחפשים אלטרנטיבה להשקעה והם מצאו אותה גם בנדל"ן וזו הסיבה שמחירי הנדל"ן עלו. שאף אחד לא ינסה למכור לכם סיפור אחר. סטנלי פישר, אם רק היה יכול, היה מעלה את הריבית במהירות לרמה גבוהה יותר מהרמה הנוכחית (2%) בדיוק בשל כך. נגיד בנק ישראל לא יכול לעשות זאת בשל סביבת הריבית הנמוכה בעולם ופערי ריביות גבוהים הנגזרים ממנה ביחס לריבית בישראל יביאו להתחזקות נוספת של השקל אשר גם היא מסוכנת לא פחות מבועת הנדל"ן. אז אם אנחנו מסכימים שעליית מחירי הנדל"ן נובעת, בין היתר ובעיקר, מהריבית הנמוכה, נבין עד מהרה שאם יעשו סיכול ממוקד להשקעה בנדל"ן שהרי המשקיעים יתורו אחרי השקעות אחרות ובועות אחרות עלולות לצוץ במוקדם או במאוחר שכן הריבית נשארה נמוכה. הדבר העיקרי שלמדנו בעשורים האחרונים שבועות כל הזמן משנות את פניהן ובאות בכל מיני צורות וגדלים והבועה האחרונה לא תהיה בהכרח הבועה הבאה. כך, למשל, ניתן לראות שמדד המעו"ף עלה בכ-14% ומחפש שיאים חדשים בכל יום מסחר וזאת על אף הכלכלה המקרטעת. אולי בבורסה התפתחו כבר מחירים גבוהים מדי? בועה בבורסה יכולה בהחלט להיווצר לאור הקטנת אלטרנטיבות השקעה וסיכויים לבועה כזו גדלים לאור הקטנת הכדאיות בהשקעה בנדל"ן. אין בדברים אלה בשביל לבטל את הצורך בטיפול בבועת הנדל"ן המתנפחת בישראל אך יש לשים לב לשורש הבעיה: העולם הגלובלי ספג מכה חזקה מאוד במשבר האחרון והתפרעות האשראי של הבנקים במשבר האחרון יצרה חובות שעומדים כרגע לנטל על כתפיהם של המדינות עצמן. המצב הקשה גורר ריביות נמוכות המזמינות בועות חדשות. המציאות, לסיכום העניין, מורכבת ועד שלא יחול שינוי אמיתי בכלכלה העולמית אנחנו ננסה לכסות את הרגליים עם שמיכה שעשויה להתגלות כקצרה מדי. * הכותב הינו גדי רגב, מנכל פינקסו מקבוצת Lembex

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"
בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?
הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא.
מהפך בתפקיד ההורים
במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.
עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.
השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה
בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?". המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?
מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.