האם כלכלת יפן עומדת בפני שינוי?
יפן היא מדינת איים בצפון האוקיינוס השקט, ביבשת אסיה. למרות שאוכלוסייתה מונה "רק" כ- 127 מיליון נפשות (פחות ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב וכעשירית מהודו ומסין), הרי שגודל הכלכלה היפנית במונחי תוצר, הוא השלישי בעולם. רמת החיים ביפן היא מהגבוהות בעולם, כאשר שיעור פריון העבודה גבוה, רמת התשתיות מפותחת והמטבע המקומי חזק. למרות זאת, לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן במדינה בסוף שנות ה- 90 חלה נסיגה משמעותית בתוצר, שהביאה להתפתחות דפלציה עמוקה במדינה (מיתון). דפלציה שנמשכה בשני העשורים האחרונים, בהם הכלכלה דשדשה במקום. אך כעת עולה השאלה, האם אנחנו עומדים בפני שינוי? תעשייה ותוצר התעשייה ביפן מהווה כרבע מהתוצר המקומי, כאשר היתר מגיע מסקטור השירותים. הכלכלה היפנית מתמקדת בטכנולוגיות עילית ותהליכי שיפור והתייעלות מתמידים, דבר שעזר להפוך את יפן למובילה עולמית בתחומי הרובוטיקה, הננו-טכנולוגיה ומוצרי צריכה אלקטרוניים, התומכים בייצוא החזק מהמדינה. שוק העבודה שוק העבודה היפני שונה מזה של שאר מדינות המערב, כאשר קיים נוהג של תעסוקה לכל החיים. עובד שמגויס לחברה, בדרך כלל ימשיך לעבוד בה עד היציאה לפנסיה ותוך שהוא מתקדם ועובר בין תפקידים בתוך החברה. המעסיק מצידו ישתדל לשמור על העובד ולהימנע מפיטורים גם בתקופות קשות. נתון זה תורם למקצועיות העובדים וליציבות בשוק העבודה המקומי. בעקבות המשבר האחרון, עלה שיעור האבטלה הרשמי ביפן לכ- 5%, שיעור אבטלה עדיין נמוך במונחים מערביים. התפתחות החוב בניסיון לחלץ את המשק מדפלציה ולעודד את הצרכנים והחברות לשוב ולצרוך, הבנק המרכזי הוריד את הריבית לרמה אפסית במשך שנים והממשל יזם תכניות תמריצים שונות שלא הצליחו, ויצרו בעצם גרעון תקציבי כרוני. הריבית הנמוכה, הפכה את האג"ח הממשלתיות לנכס הפיננסי המבוקש ביותר בשוק, כשבשנים האחרונות נסחרות אג"ח ממשלתיות ל- 10 שנים, בתשואה ממוצעת של 1.5% ונכון להיום היא עומדת על כ- 1%. הביקוש הרב לאג"ח, הביא לעלייה בגיוסי החוב, כך שכיום עומדת רמת החוב הציבורי על 200% מהתוצר - הרמה הגבוהה בעולם! אומנם מדובר ברמת חוב גבוהה ביותר אך יש לזכור שרוב החוב הוא מקומי, מה שמאפשר גמישות רבה יותר לשלטון המקומי בפריסתו. מטבע מקומי הריבית הנמוכה הפכה את הין למטבע ה- Carry Trade העולמי, כשמשקיעים בעולם נהגו ללוות בהצמדה לין בשל הריבית הנמוכה ולרכוש נכסים בעולם שהניבו תשואה גבוהה יחסית. פעולה שהביאה להחלשות מתמשכת של המטבע לאורך שנים. בעקבות משבר הסאב-פריים, מחירם של נכסים רבים בעולם צנח, והמשקיעים מיהרו לסגור פוזיציות, דבר שהוביל להתחזקות מהירה של הין בקרוב ל- 50%, עד לשיא של 15 שנה לרמה של 80 ין לדולר. התחזקות המטבע פגעה קשה ביצואניות היפניות, דבר שהוביל לאחרונה את הבנק המרכזי לראשונה אגב מאז שנת 2004, להתערב בשוק המט"ח. חברה וממשל ממדינה צומחת ומתחדשת, הפכה יפן למדינה מבוגרת עם ירידה מתמשכת בשיעור הילודה (שעומד היום על 7.4 לידות לכל אלף איש) ולאחרונה אף קיימת ירידה בכמות האוכלוסייה. במקביל, תוחלת החיים עלתה משמעותית והגיל החציוני ביפן עומד על רמה גבוהה ביותר של 44 שנים (בארה"ב לדוגמא עומד הגיל החציוני על 36 שנים). יתכן ושינויים חברתיים אלה, השפיעו על החברה היפנית שבשנת 2009, בחרה לשלטון את המפלגה הדמוקרטית, והדיחה את יריבתה לאחר 55 שנות שלטון רצופות, מאז שנת 1955! סיכום שני "העשורים האבודים" שינו משמעותית את כלכלת יפן. הפסימיות והחשש מהעתיד הביאו לשינויים דרמטיים במאפיינים החברתיים של האוכלוסייה, דבר שהתבטא לאחרונה כאמור בבחירת הממשל וגם באלמנטים שונים של הכלכלה. יש לציין שלאחרונה אנחנו עדים להתעוררות חיובית בכלכלה, כאשר בארבעת הרבעונים האחרונים נרשמה רמת צמיחה של 3.7%, שהתבטאה גם בגידול בנתוני הצריכה הפרטית. עם זאת, על מנת לצאת מהשבר אותו חוותה יפן בשני העשורים האחרונים, על הכלכלה המקומית להמשיך ולהציג נתוני צמיחה בעתיד, אשר ילוו גם בעלייה ברמת האינפלציה המקומית. * הכותב הוא יוסי ישראל, מחלקת המחקר של תכלית בית השקעות * גילוי נאות: הכותב הינו עובד של תכלית בית השקעות. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"
בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?
הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא.
מהפך בתפקיד ההורים
במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.
עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.
השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה
בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?". המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?
מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.