האם כלכלת יפן עומדת בפני שינוי?
יפן היא מדינת איים בצפון האוקיינוס השקט, ביבשת אסיה. למרות שאוכלוסייתה מונה "רק" כ- 127 מיליון נפשות (פחות ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב וכעשירית מהודו ומסין), הרי שגודל הכלכלה היפנית במונחי תוצר, הוא השלישי בעולם.
רמת החיים ביפן היא מהגבוהות בעולם, כאשר שיעור פריון העבודה גבוה, רמת התשתיות מפותחת והמטבע המקומי חזק. למרות זאת, לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן במדינה בסוף שנות ה- 90 חלה נסיגה משמעותית בתוצר, שהביאה להתפתחות דפלציה עמוקה במדינה (מיתון). דפלציה שנמשכה בשני העשורים האחרונים, בהם הכלכלה דשדשה במקום. אך כעת עולה השאלה, האם אנחנו עומדים בפני שינוי?
תעשייה ותוצר
התעשייה ביפן מהווה כרבע מהתוצר המקומי, כאשר היתר מגיע מסקטור השירותים. הכלכלה היפנית מתמקדת בטכנולוגיות עילית ותהליכי שיפור והתייעלות מתמידים, דבר שעזר להפוך את יפן למובילה עולמית בתחומי הרובוטיקה, הננו-טכנולוגיה ומוצרי צריכה אלקטרוניים, התומכים בייצוא החזק מהמדינה.
שוק העבודה
שוק העבודה היפני שונה מזה של שאר מדינות המערב, כאשר קיים נוהג של תעסוקה לכל החיים. עובד שמגויס לחברה, בדרך כלל ימשיך לעבוד בה עד היציאה לפנסיה ותוך שהוא מתקדם ועובר בין תפקידים בתוך החברה. המעסיק מצידו ישתדל לשמור על העובד ולהימנע מפיטורים גם בתקופות קשות. נתון זה תורם למקצועיות העובדים וליציבות בשוק העבודה המקומי. בעקבות המשבר האחרון, עלה שיעור האבטלה הרשמי ביפן לכ- 5%, שיעור אבטלה עדיין נמוך במונחים מערביים.
התפתחות החוב
בניסיון לחלץ את המשק מדפלציה ולעודד את הצרכנים והחברות לשוב ולצרוך, הבנק המרכזי הוריד את הריבית לרמה אפסית במשך שנים והממשל יזם תכניות תמריצים שונות שלא הצליחו, ויצרו בעצם גרעון תקציבי כרוני. הריבית הנמוכה, הפכה את האג"ח הממשלתיות לנכס הפיננסי המבוקש ביותר בשוק, כשבשנים האחרונות נסחרות אג"ח ממשלתיות ל- 10 שנים, בתשואה ממוצעת של 1.5% ונכון להיום היא עומדת על כ- 1%.
הביקוש הרב לאג"ח, הביא לעלייה בגיוסי החוב, כך שכיום עומדת רמת החוב הציבורי על 200% מהתוצר - הרמה הגבוהה בעולם! אומנם מדובר ברמת חוב גבוהה ביותר אך יש לזכור שרוב החוב הוא מקומי, מה שמאפשר גמישות רבה יותר לשלטון המקומי בפריסתו.
מטבע מקומי
הריבית הנמוכה הפכה את הין למטבע ה- Carry Trade העולמי, כשמשקיעים בעולם נהגו ללוות בהצמדה לין בשל הריבית הנמוכה ולרכוש נכסים בעולם שהניבו תשואה גבוהה יחסית. פעולה שהביאה להחלשות מתמשכת של המטבע לאורך שנים.
בעקבות משבר הסאב-פריים, מחירם של נכסים רבים בעולם צנח, והמשקיעים מיהרו לסגור פוזיציות, דבר שהוביל להתחזקות מהירה של הין בקרוב ל- 50%, עד לשיא של 15 שנה לרמה של 80 ין לדולר. התחזקות המטבע פגעה קשה ביצואניות היפניות, דבר שהוביל לאחרונה את הבנק המרכזי לראשונה אגב מאז שנת 2004, להתערב בשוק המט"ח.
חברה וממשל
ממדינה צומחת ומתחדשת, הפכה יפן למדינה מבוגרת עם ירידה מתמשכת בשיעור הילודה (שעומד היום על 7.4 לידות לכל אלף איש) ולאחרונה אף קיימת ירידה בכמות האוכלוסייה. במקביל, תוחלת החיים עלתה משמעותית והגיל החציוני ביפן עומד על רמה גבוהה ביותר של 44 שנים (בארה"ב לדוגמא עומד הגיל החציוני על 36 שנים). יתכן ושינויים חברתיים אלה, השפיעו על החברה היפנית שבשנת 2009, בחרה לשלטון את המפלגה הדמוקרטית, והדיחה את יריבתה לאחר 55 שנות שלטון רצופות, מאז שנת 1955!
סיכום
שני "העשורים האבודים" שינו משמעותית את כלכלת יפן. הפסימיות והחשש מהעתיד הביאו לשינויים דרמטיים במאפיינים החברתיים של האוכלוסייה, דבר שהתבטא לאחרונה כאמור בבחירת הממשל וגם באלמנטים שונים של הכלכלה.
יש לציין שלאחרונה אנחנו עדים להתעוררות חיובית בכלכלה, כאשר בארבעת הרבעונים האחרונים נרשמה רמת צמיחה של 3.7%, שהתבטאה גם בגידול בנתוני הצריכה הפרטית. עם זאת, על מנת לצאת מהשבר אותו חוותה יפן בשני העשורים האחרונים, על הכלכלה המקומית להמשיך ולהציג נתוני צמיחה בעתיד, אשר ילוו גם בעלייה ברמת האינפלציה המקומית.
* הכותב הוא יוסי ישראל, מחלקת המחקר של תכלית בית השקעות
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
