קבוצת דלק: ירידה ברווח הנקי לא מונעת חלוקת דיבידנד בסך 500 מ' שקלים
קבוצת דלק פרסמה היום (ג') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2010 והציגה תמונה מעורבת בשורה התחתונה והעליונה. הקבוצה דיווחה על ירידה ברווח הנקי, והודיעה במקביל על חלוקת דיבינדנד בסך של חצי מיליארד שקלים לבעלי המניות. בנוסף, הזהירה דלק בפני יישום מסקנותיה של ועדת ששינסקי.
קבוצת דלק מדווחת על הכנסות בסך של 12.2 מיליארד שקלים ברבעון השלישי של שנת 2010. מדובר בעלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו רמת ההכנסות עמדה על 10.5 מיליארד שקלים. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה ברבעון השלישי בשנת 2010 עמד על 33 מיליון שקלים, לעומת 60 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.
חלק הקבוצה ברווחי חברות ושותפויות כלולות הסתכם מתחילת השנה ב-148 מיליון שקלים. זאת לעומת רווח בסך 132 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, נכסי הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2010 הסתכמו ב-89.9 מיליארד שקלים, בהשוואה לנכסים בשווי 84.3 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2009.
לקבצות דלק יתרת מזומנים והשקעות לזמן קצר בסך של כ-4.4 מיליארד שקלים. הסכום מורכב מיתרות בסך של כ-1 מיליארד שקלים בחברה, דלק השקעות ודלק פטרוליום, כ-1.4 מיליארד שקלים בדלק אירופה, כ-0.9 מיליארד שקלים בחברת הפניקס וסכום של 0.9 מיליארד שקלים בדלק אנרגיה.
"החברה נמצאת במצב נזילות מצוין. קופת החברה נמצאת כיום ביתרת נזילות בסך של כ-3.5 מיליארד שקל, זאת בעקבות השלמת מכירת מניות דלק רכב וגיוס אג"ח", אמר אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק. "התוצאות שהגיעו מקידוח לויתן מצביעות שנמצא גז טבעי בשכבת המטרה, הינן מעודדות, אך יש להמתין בסבלנות לתוצאות הלוגים בשבועות הקרובים".
במקביל לפרסום הדו"חות הכריזה הקבוצה על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של כ-500 מליון שקל, זאת בעקבות מכירת מניות דלק רכב.
אזהרה בעניין ועדת ששינסקי
בהתייחסות למסקנות ועדת ששינסקי, אמרה הקבוצה כי כבר כעת ניתן להעריך, כי אם וככל שהמלצות הועדה כפי שפורסמו בטיוטת ההמלצות תתקבלנה, הן צפויות להגדיל באופן משמעותי את נטל המס ולהשפיע לרעה על עסקי דלק אנרגיה ועל עסקי השותפויות המוגבלות ופעילותן.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
