הנתון הבלתי יאמן של שוק הנדל"ן בישראל: פי 274 מהבורסה

עוה"ד דוד לוי בוחן את שעור התשואה על השקעה בדירה מיום 1.1.08 ועד 30.9.10 בהשוואה לתשואה שהתקבלה מהשקעת אותו סכום בבורסה באותה תקופה ומסיק מסקנות
דוד לוי |

בחינת שעור התשואה על השקעת סכום של 200,000 שקלים בדירה בשווי של 1,000,000 שקלים החל מתחילת שנת 2008 ועד יום 30.9.10, לפי נתוני הלמ"ס, מספקת לנו ממצאים מאלפים.

השוואת התשואה של ההשקעה האמורה בדירה לתשואה על השקעת 200,000 שקלים בבורסה, במדד ת"א 100 או מדד ת"א 25 , מספקת לנו נתונים מדהימים עוד יותר.

השקעת 200,000 שקלים בדירה בשווי 1,000,000 שקלים החל מ-1.1.08 ועד 30.9.10 הניבה תשואה של פי 250 ויותר מהתשואה בבורסה.

כך למשל השקעת הסכום האמור בדירה באזור ת"א הניבה תשואה של 206%, השקעת סכום זה בדירה במרכז הניבה תשואה של 217% והשקעת סכום זה בדירה בשרון הניבה תשואה של 238%.

לעומת זאת השקעה של 200,000 שקלים בבורסה במדד ת"א 25 מיום 1.1.08 ועד 30.9.10 הניבה תשואה של 0.75% בלבד והשקעה במדד ת"א 100 הניבה תשואה שלילית של 2.25%- .

להלן ריכוז של נתוני התשואה על השקעת 200,000 שקלים בדירה בשווי 1,000,000 שקלים מיום 1.1.08 ועד יום 30.9.10, עפ"י נתוני הלמ"ס, והשוואת הנתונים לתשואה על השקעה דומה בבורסה.

אם אנו סבורים שרק משקיעים בודדים נהנו מהתשואה הפנטסטית הזו הרי שאנו טועים. כבר בתחילת 2008 היה שיעור משקיעי הנדל"ן מקרב רוכשי הדירות כ-25%, שעור שהלך וגדל במהלך 2009 ובמהלך 2010.

נגיד בנק ישראל- ירידת מחירים כשלא ימצאו רוכשים במחירים הנוכחיים

בהופעתו בפני וועדת הכספים של הכנסת ביום 9.11.10 נשאל נגיד בנק ישראל האחראי על יציבות המחירים במשק, מתי לדעתו ירדו מחירי הדירות.

נגיד הבנק המרכזי ענה לשאלה כי כאשר לא יהיו מספיק אנשים שיוכלו לרכוש דירות במחירים המאמירים הללו, כי אז ירדו מחירי הדירות.

מתי יכול להתרחש מהלך של ירידה במחירי הדירות על פי גישת הנגיד?

כידוע מידי שנה נערכות כמאה אלף עסקאות רכישת דירה. מכיוון שכ-30% מן הרוכשים הם משקיעים, הרי שכל עוד ימצאו 70,000 בתי אב בשנה, זוגות צעירים ומשדרגי דיור, שיהיו מוכנים לרכוש דירה במחירים הנוכחיים, המחירים ימשיכו לעלות.

כיצד מצליחים זוגות צעירים ומשדרגי דיור לממן רכישת דירה במחירים כה גבוהים(בגובה של 120 משכורות להבדיל מגובה של 60 משכורות במערב), ובכן בעזרת ההורים,כך על כל פנים סבור הנגיד.

מכאן, שגם אם 50% או 60% מהאוכלוסייה לא תוכל לממן רכישת דירה עקב מחירה הגבוה, די בכך ש-70,000 משפחות, אמידות מן הסתם, יוכלו להרשות לעצמן רכישת דירה בשנה, כדי שמחירי הדירות בארצנו ימשיכו לעלות.

מעניין מאוד לגלות שאפילו בארה"ב התפוצצה בועת הנדל"ן הרבה לפני שנגיד בנק ישראל צופה למשק הישראלי שינוי מגמה של מחירי הדירות.

בארה"ב התפוצצה הבועה כאשר הוברר שיכולת הפירעון של לווים רבים מוטלת בספק, במיוחד אם חלילה יצנחו מחירי הדירות.

לנו נראה, כי אם אכן יגיע המשק הישראלי למצב בו לא ימצאו 70,000 משפחות אמידות היכולות לרכוש דירה, כי אז פיצוץ הבועה יהיה בעוצמה כזו, שייקח לכלכלה הישראלית לפחות 20 שנה להשתקם (ראה את פרק הזמן שלקח לכלכלה היפנית להשתקם מפיצוץ הבועה וזאת כשיפן הייתה, ערב פיצוץ הבועה, אחת הכלכלות החזקות בעולם).

ממשלת ישראל צריכה להפסיק לעסוק בתכנון ולהתחיל לבצע

לנו נראה, עם כל הכבוד, כי ממשלת ישראל ונגיד בנק ישראל לא יכולים להמתין לייצוב שוק הנדל"ן על ידי כוחות השוק החופשי, שכן זוהי צעידה לעבר התהום.

משרד האוצר, אשר יושב על המדוכה כבר שבועות ארוכים בתכנון של תוכניות לצינון של שוק הדיור, חייב לעשות הפסקה בתכנון התוכניות, לעבור לשלב הביצוע ולהעלות באופן מיידי את מס הרכישה על רכישת דירה שנייה לפחות ב-10% כדי למנוע את הביקוש הגבוה לדירות להשקעה.

נגיד בנק ישראל חייב להעלות את הריבית במשק, כדי לגרום לבנקים להעלות את הריבית על המשכנתאות ולא להוריד אותה כפי שהם עושים כיום.

ממשלת ישראל באמצעות משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל חייבים לשחרר בהקדם קרקעות לבנייה בצורה מסיבית.

האשליה האופטית של הציבור הרחב ובמיוחד של בעלי הדירות במדינה, שהעלייה המסחררת במחירי הדירות הופכת אותם ליותר עשירים היא הבלוף הגדול ביותר בתקופה זו.

נראה לנו שאנו כאן צריכים להבין ששלוש מאות מליון אמריקאים, מאה ושלושים מליון יפנים וחמישה מליון אירים לא טועים. מחירי הדירות והבתים שעלו בצורה מואצת במדינות אלו, גרמו בסופו של דבר לבעלי הדירות והבתים להיות הרבה, הרבה יותר עניים.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"

* הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.