מדד המעו"ף - שינוי מגמה או תיקון?
פריצה לשיא כל הזמנים מביאה איתה, בדרך כלל, המשך ניכר של העליות. בסופו של דבר, אין התנגדויות היסטוריות העומדות ותלויות מעל שוק ומאיימות לבלום את שיוטו. מחד, מדובר בתהליך חיובי. מנגד, הבעיה היא שהתנגדויות ועודפי היצע מתפתחים על בסיס ספונטני להפליא וקשה להעריך את עוצמתם ומשכם.
אחרי שכבש פסגה והעפיל לשיא של 1,280 נקודות וקצת, החל מדד המעו"ף בתיקון, נגרר בקלות אחר הדינאמיקה הכלל עולמית. וכמו תמיד, כאשר המניות כושלות בזו אחר זו, ומה שנראה כמובן מאליו הופך לערפל קרב, צצה ועולה השאלה הנצחית: תיקון זמני או שינוי מגמה? אנסה לענות על סוגיה זו במהלך הסקירה.
היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.
המגמה הארוכה
בדרך כלל. תשובות לשאלות הנוגעות לפרק זמן הקצר, מצויות בפרקי הזמן הארוכים יותר. אחד מכללי המסחר הבסיסיים גורס "שאין לנתח את פרק הזמן בו אתה מעוניין לסחור". באותה מידה, התשובות לפרק הזמן המעניין אותך, מצויות כמעט תמיד בפרק זמן ארוך יותר. כל שמי שמעוניין לדעת מה טיבו של התיקון הנחשף בגרף היומי, מוזמן לעלות בראש ובראשונה לגרף השבועי ולעיתים גם לחודשי.
ארבעה פרמטרים קובעים מגמה:
1. כיוונן של נקודות השיא והשפל.
2. מחזורי המסחר החייבים להתרחב בכיוון המגמה.
3. יכולתן של רמות ההתנגדות הנשברות מעלה להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה.
4. ממוצעים נעים.
מבט על גרף הנרות השבועי המצורף מעיד שלמעט בהיבט מחזורי המסחר הרי שמגמת העלייה במדד המעו"ף עונה על מלוא הקריטריונים. המשמעות היא שקיימת מגמת עלייה ברורה אם כי לא מושלמת מבחינת עוצמתה. בדרך כלל, מגמות עלייה, כאשר מרבית הקריטריונים מתקיימים, אינן נוטות לסיים את חייהן ללא ניסיון נוסף לבחון את רמת השיא הגבוהה ביותר אליה הגיעו.
לעיתים, ניסיון עליות זה מגיע בדיוק עד לשיא ולעיתים הוא נופל נמוך ממנו. אך במרבית המקרים מתקיים ניסיון עליות נוסף. לכן, בכל הקשור להנחת העבודה לטווח הבינוני הרי שהמגמה טרם הסתיימה וכי הירידות האחרונות מייצגות תיקון טכני.
המגמה הקצרה
1. השאלה המרכזית שמצצה בכל פעם שמפציע לו מהלך הנוגד את כיוון המגמה היא "איזה מהלך עומד לתיקון". תשובה לשאלה זו תאפשר לחשב את יעדי התיקון, למצוא את רמות התמיכה הרלוונטיות, לאתר מחירים המייצגים מצבי קיצון של "מכירות יתר" ולבנות תוכנית מסחר.
2. לעניות דעתי, המהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 1,125 הנקודות ותם ברמת 1,280 הנקודות. כלומר, מדד המעו"ף מתקן מהלך שאורכו 155 נקודות. ההערכה הראשונית שעשויה לעבור שינוי לפי התנהגות השוק היא שיעדי התיקון מצויים בין 1,185 - 1,220 הנקודות.
3. בתוך טווח זה ישנן רמות תמיכה משמעותיות שיחד עם יעדי התיקון עשויות לבלום את נסיגתו של השוק. בנוסף, המשך ההתדרדרות לטווח הנקוב תיצור מצב של "מכירות יתר" אותו אפשר יהיה לזהות על נקלה במדדים טכניים מתאימים כגון rsi והמדד הסטוקסטי.
הנחת העבודה
ולכן ברמת הנחת העבודה, ירידות המחירים האחרונות הן תיקון הטכני האמור להסתיים לכל המאוחר בין 1,185 - 1,220 הנקודות.
סיכום
המגמה היא מגמת עלייה וסביר להניח שמהלך הירידות הנוכחי מייצג תיקון טכני. סיומו בטווח שבו נקבתי אמור להוביל לגל עליות נוסף.
המעו"ף יומי 14.11.10
המעו"ף שבועי 14.11.10
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
