מדד המעו"ף - שינוי מגמה או תיקון?
פריצה לשיא כל הזמנים מביאה איתה, בדרך כלל, המשך ניכר של העליות. בסופו של דבר, אין התנגדויות היסטוריות העומדות ותלויות מעל שוק ומאיימות לבלום את שיוטו. מחד, מדובר בתהליך חיובי. מנגד, הבעיה היא שהתנגדויות ועודפי היצע מתפתחים על בסיס ספונטני להפליא וקשה להעריך את עוצמתם ומשכם.
אחרי שכבש פסגה והעפיל לשיא של 1,280 נקודות וקצת, החל מדד המעו"ף בתיקון, נגרר בקלות אחר הדינאמיקה הכלל עולמית. וכמו תמיד, כאשר המניות כושלות בזו אחר זו, ומה שנראה כמובן מאליו הופך לערפל קרב, צצה ועולה השאלה הנצחית: תיקון זמני או שינוי מגמה? אנסה לענות על סוגיה זו במהלך הסקירה.
היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.
המגמה הארוכה
בדרך כלל. תשובות לשאלות הנוגעות לפרק זמן הקצר, מצויות בפרקי הזמן הארוכים יותר. אחד מכללי המסחר הבסיסיים גורס "שאין לנתח את פרק הזמן בו אתה מעוניין לסחור". באותה מידה, התשובות לפרק הזמן המעניין אותך, מצויות כמעט תמיד בפרק זמן ארוך יותר. כל שמי שמעוניין לדעת מה טיבו של התיקון הנחשף בגרף היומי, מוזמן לעלות בראש ובראשונה לגרף השבועי ולעיתים גם לחודשי.
ארבעה פרמטרים קובעים מגמה:
1. כיוונן של נקודות השיא והשפל.
2. מחזורי המסחר החייבים להתרחב בכיוון המגמה.
3. יכולתן של רמות ההתנגדות הנשברות מעלה להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה.
4. ממוצעים נעים.
מבט על גרף הנרות השבועי המצורף מעיד שלמעט בהיבט מחזורי המסחר הרי שמגמת העלייה במדד המעו"ף עונה על מלוא הקריטריונים. המשמעות היא שקיימת מגמת עלייה ברורה אם כי לא מושלמת מבחינת עוצמתה. בדרך כלל, מגמות עלייה, כאשר מרבית הקריטריונים מתקיימים, אינן נוטות לסיים את חייהן ללא ניסיון נוסף לבחון את רמת השיא הגבוהה ביותר אליה הגיעו.
לעיתים, ניסיון עליות זה מגיע בדיוק עד לשיא ולעיתים הוא נופל נמוך ממנו. אך במרבית המקרים מתקיים ניסיון עליות נוסף. לכן, בכל הקשור להנחת העבודה לטווח הבינוני הרי שהמגמה טרם הסתיימה וכי הירידות האחרונות מייצגות תיקון טכני.
המגמה הקצרה
1. השאלה המרכזית שמצצה בכל פעם שמפציע לו מהלך הנוגד את כיוון המגמה היא "איזה מהלך עומד לתיקון". תשובה לשאלה זו תאפשר לחשב את יעדי התיקון, למצוא את רמות התמיכה הרלוונטיות, לאתר מחירים המייצגים מצבי קיצון של "מכירות יתר" ולבנות תוכנית מסחר.
2. לעניות דעתי, המהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 1,125 הנקודות ותם ברמת 1,280 הנקודות. כלומר, מדד המעו"ף מתקן מהלך שאורכו 155 נקודות. ההערכה הראשונית שעשויה לעבור שינוי לפי התנהגות השוק היא שיעדי התיקון מצויים בין 1,185 - 1,220 הנקודות.
3. בתוך טווח זה ישנן רמות תמיכה משמעותיות שיחד עם יעדי התיקון עשויות לבלום את נסיגתו של השוק. בנוסף, המשך ההתדרדרות לטווח הנקוב תיצור מצב של "מכירות יתר" אותו אפשר יהיה לזהות על נקלה במדדים טכניים מתאימים כגון rsi והמדד הסטוקסטי.
הנחת העבודה
ולכן ברמת הנחת העבודה, ירידות המחירים האחרונות הן תיקון הטכני האמור להסתיים לכל המאוחר בין 1,185 - 1,220 הנקודות.
סיכום
המגמה היא מגמת עלייה וסביר להניח שמהלך הירידות הנוכחי מייצג תיקון טכני. סיומו בטווח שבו נקבתי אמור להוביל לגל עליות נוסף.
המעו"ף יומי 14.11.10

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.