הגז יצא והבורסה נפלה: ישראמקו צנחה מעל ל-8%, מניית כיל איבדה היום 4%
יום המסחר הראשון של השבוע בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים. . בפתיחת המסחר עוד נרשמו ירידות מינוריות על רקע המגמה השלילית בארצות הברית אולם ככל שנקפו השעות, הירידות החריפו והמדדים המובילים איבדו גובה. בשעת המסחר האחרונה המגמה השלילית בתל אביב התמתנה וחלק מן הירידות נמחקו.
את הירידות בתל אביב הוובילו מניות ושותפויות מסקטור הנפט והגז, זאת לאחר המלצות ועדת ששינסקי וברקע למחקר של רשות ני"ע שהעיד על סיכון ותנודתיות במסחר בענף.
מדד המעו"ף איבד היום 0.9% ל-1,228.8 נקודות, זאת לאחר שכבר ירד ב-1.7% במהלך המסחר, מדד ת"א 75 נחלש ב-2.1% ומניות הבנקים רשמו עלייה של 0.4%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-2.04 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטו כאמור שותפויות הגז והנפט שבולטות בצניחה חופשית, ברקע להמלצות שהגישה ועדת ששינסקי והאזהרה שסיפקה הבוקר רשות ני"ע. נציין כי הירידות החדות לא מבדילות בין חברות ושותפויות בעלות תגליות מוכחות לבין כאלה שרק מחפשות. ישראמקו יהש צנחת ב-8.2% במחזור הגדול בבורסה. עוד נציין את אבנר ודלק קידוחים ב-6.8% וב-9% בהתאמה.
עוד בלטה לשלילה מניית כיל שאיבדה 4% במחזור ער וללא כל הודעה מצד החברה. עם זאת, נציין כי מספר מניית בולטות היום בתחום הירוק בניגוד למגמת השוק: מניית טבע הוסיפה היום 2.1%, כאשר עוד נציין את מניית מג'יק, שזינקה ב-24% במחזור גדול.
אי-הוודאות בשוק ההון בשבוע האחרון הביאו גם לירידה בגיוסי קרנות הנאמנות, כאשר סך הגיוסים הסתכם השבוע ב-600 מיליון שקלים. עם זאת, הקרנות המנייתיות דווקא שמרו על קצב גיוסים נאה שהתסכם ב-80 מיליון שקלים, על אף ירידות השערים.
ועדת ששינסקי ורשות ני"ע מפילות את ענף הנפט-גז
רשות ני"ע פרסמה הבוקר מחקר המעיד על התנודתיות הרבה בענף ועל הסיכון בו. לדברי הרשות, בעוד ששווי השוק המצרפי של החברות בתחום גדל בפי 8 במהלך השנתיים האחרונות לכ-5% מהשווי של שוק ההון כולו, שיעור אחזקות המוסדיים ירד אל פחות מ-10%, כאשר מעל ל-90% מהאחזקות הן של משקיעים פרטיים.
בתוך כך, גם המלצות ועדת ששינסקי לבחינת נתח המדינה בהכנסות הנפט והגז ממשיכות לעשות את שלהן. על פי ההמלצות, תשלומי המס החדשים צפויים לחול משנת 2011 ולכלול את הסקטור כולו, כלומר גם על "תמר", "ים תטיס" וכמובן "לוויתן". במסגרת דו"ח הביניים מציעה הועדה כי תשלומי המס יחולו רק לאחר שהיזמים יחזירו את השקעתם ולאחר שכבר ראו רווחים.
עם זאת, שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו אמר היום כי בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות על ידי הממשלה ולא על ידי הוועדה. לנדאו אמר כי הדיון בוועדת ששינסקי כבר מביא לעיכוב בפרוייקט תמר. "אני רוצה שראש הממשלה יתערב כבר עכשיו", אמר לנדאו, "כדי שהוועדה לא תמשיך להפליג לתחומים אחרים".
בבית ההשקעות IBI מעריכים כי הנפגעת העיקרית מהמלצות ועדת ששינסקי היא שותפות ישראמקו. האנליסט גיל בשן מציין כי גם במידה וההמלצות ימותנו בלחץ החברות, מחיר היעד נמוך ממחיר השוק, ועל כן מוריד את המלצתו לשותפות ל'הפחת'.
בצל האופטימיות הגדולה ששוררת סביב סקטור האנרגיה, הזכיר אתמול מנכ"ל נובל, צ'ארלס דיווידסון כי לצד הסיכוי להצלחה קיים גם סיכוי של 50% לכישלון. "אני נאלץ להזכיר לכולם שלוויתן הוא קידוח (אקספלורציה) ולא תגלית ולצד הסבירות הגבוהה להצלחה (50%) יש גם סיכוי של 50% להיכשל. אם קוראים את התקשורת הישראלית ניתן לראות שהם מתייחסים לקידוח כתגלית וזו טעות", אמר דיווידסון.
בורסות העולם
בסוף השבוע נרשמו ירידות שערים חדות בוול סטריט ובשאר בורסות העולם. זה התחיל כאשר בסין הממשלה הביעה את כוונתה להטיל שורה של תקנות שעשויות להגביל השקעות זרים, מה שגרם לצלילה של מדד שנחאי בכ-5.2% עם סגירת יום המסחר האחרון בשבוע. באירופה בלט בירידות הקאק הצרפתי עם ירידה של 0.94%, בכך השלים נסיגה שבועית של 2.2%.
האווירה הסוערת בשוקי ההון הגלובליים העיבה על המסחר בוול סטריט שנסגר בטריטוריה האדומה, ברקע להשקתה של תוכנית רכישות האג"ח של הפדרל ריזרב. עם סגירת המסחר בבורסות ניו יורק, מדד הדאו ג'ונס השיל 0.8%, מדד הנאסד"ק איבד 1.46% ומדד ה-S&P 500 ירד ב-1.18%.
במהלך יום המסחר בבורסות ניו יורק הפדרל ריזרב החל בתוכנית ההקלה הכמותית (QE2) בשוקי ההון האמריקנים. הבנק המרכזי הודיע כי בוצעו רכישות של אג"ח ממשלתיות בהיקף של 7.2 מיליארד דולר. בהמשך הודיע ה'פד' כי ירכוש במהלך החודש אג"ח שמועד פירעונו בשנים 2016-2014 בסכום של 8-6 מיליארד דולר.
אירלנד בצרות?
קובעי המדיניות של 20 הכלכלות הגדולות בעולם הסכימו היום במהלך הדיונים לגבש שורה של מדדים שיעזרו להתריע בפני משברים כלכליים, ברקע לכוונות האיחוד האירופי להגיש חבילת סיוע לאירלנד. "שרי האוצר של מדינות ה-G20 יאמצו במהלך השנה הבאה שורה של קווים מנחים שנועדו לאתר חוסר יציבות בכלכלות גדולות", מסרו המנהיגים בהצהרה משותפת.
אירלנד עצמה מכחישה לעת עתה כי היא זקוקה לסיוע כספי אך גורמים בשוק מעריכים כי המדינה תיאלץ להיעזר בכספי החילוץ של האיחוד האירופי ושל קרן המטבע העולמית (IMF). בינתיים, הממשל בגרמניה דוחק באירלנד לקבל את הסיוע בינלאומי לפני ה-16 לנובמבר, אז יפגשו שרי האוצר באיחוד האירופי בניסיון להרגיע את השווקים.
מניות במרכז
מניית טאואר ריכזה עניין לאחר ירידה של יותר מ-5% ביום המסחר האחרון, זאת למרות שדיווחה ביום ה' על רווח לראשונה מזה עשור. במסיבת עיתונאים ואנליסטים שנערכה בבורסה לניירות ערך בת"א הציגה טאואר רווח נקי ע"פ GAAP של 1.2 מיליון דולר על הכנסות שיא של 134.7 מיליון דולר.
חברת שופרסל חתמה את הרבעון החולף עם רווח נקי של 71 מיליון שקלים על הכנסות של 2.89 מיליארד. במקביל הודיעה החברה כי תחלק דיבידנד נוסף של 200 מיליון שקלים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
