ניצול הזדמנות או קירבה לסוף הראלי בשוק המניות?

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר MORE בית השקעות, מתייחס לסיבה האמיתית בגללה בעלי שליטה מממשים נכנסיהם בשוק ההון
צחי קלמין | (4)

שנת 2013 מסתמנת כאחת השנים הטובות ביותר של שוק המניות בישראל. מתחילת השנה רשמו המדדים המובילים באחד העם תשואות דו ספרתיות, מדד ת"א 25 רשם תשואה של 10% בקירוב ומדד ת"א 75 רשם תשואה של למעלה מ-20%. המרוויחים הגדולים של שוק ההון הינם בעלי השליטה בחברות הציבורית, אשר שווי החזקותיהם עלה מתחילת השנה בשיעור ניכר. לאחרונה אנו מזהים מגמה של מכירות ומימושים מצד בעלי השליטה. למעשה, מתחילת החודש מכרו בעלי השליטה מניות בשווי כולל של למעלה ממיליארד ש'.

מימוש החזקות ע"י בעלי עניין הינה תופעה טבעית לאחר תקופה ארוכה של שוק עולה. חשוב לזכור, מכירת מניות ע"י בעלי גרעין השליטה מגבירה את הסחירות במניה, מגדילה את ההון הצף ותורמת לשיפור מיקומה ב"מאגר המניות" הנדרש לצורך קביעת הרכב המדדים המובילים.

אולם, כאשר בוחנים את רשימת בעלי השליטה שפעלו בתקופה האחרונה, ניתן לזהות מאפיינים וסיבות נוספות אשר בכוחם להסביר את פעולות המכירה בחודש האחרון: מכירה מתוך אילוצים רגולטוריים - שלמה אליהו מוביל את רשימת המממשים לאחר שמכר מניות בהיקף של 600 מיליון ש' במהלך החודש האחרון. המכירה נעשתה בהנחה של כ-3% על שווי המניה בבורסה. מכירה זו מצטרפת למימוש שביצע מוקדם יותר השנה בהיקף של כ-470 מיליון ש'.

מלבד עיתוי המכירה, יש לזכור כי מכירת מניות לאומי בוצעה במסגרת התנאים הרגולטוריים לרכישת חברת הביטוח מגדל. נכון להיום מחזיק שלמה אליהו כ-3% מהון המניות של בנק לאומי. בנוסף, אליהו מחויב למכור את החזקותיו בבנק אגוד, שם מחזיק שלמה אליהו כ-23% מהון המניות אשר שוויין מסתכם בכ-274 מיליון ש'.

צדיק בינו, בעל השליטה בחב' פז נפט, ניצל את הגאות בשוק ההון למען דרישות הרגולטור. בעקבות החלטות הוועדה להגברת תחרותיות במשק, צדיק בינו יצטרך להחליט איזה משני הנכסים שבשליטתו הוא ירצה למכור, בנקבינלאומי המהווה את הנכס הפיננסי או הנכס הריאלי - חב' פז נפט. מניתוח התנאים בהם נעשתה עסקת ההפצה במניות פז נפט, ניתן להעריך כי צדיק בינו נוטה להישאר עם השליטה בבנק הבינלאומי.

מכירה לצורך שיפור מינוף פיננסי . חברות ממומנות משני מקורות: הון עצמי, קרי ההון שהבעלים של החברה מזרימים לחברה לצורך פעילותה. והון זר, שהוא מיוחס להלוואות שהחברה לוקחת מהבנקים והלוואות שהחברה לוקחת מהציבור (דרך הנפקות של איגרות חוב). ככל שההון הזר של הפירמה גבוה יותר ביחס לסך כל המאזן, הרי שהחברה יותר ממונפת ומסוכנת. להערכתו, זוהי הסיבה בגינה החל גרשון זלקינד, בעל השליטה בקבוצת אלקו החזקות לממש חלק מהחזקותיו במניות חברות הבנות אלקטרה ואלקטרה צריכה. כאשר הרקע למכירה הינו תחזית דירוג האשראי שפרסמה חב' מעלות, בה צוין שאם לא יחול שינוי משמעותי בתמונת הנזילות של החברה, היא תפעל להורדת הדירוג הנוכחי (A מינוס). בחודשים האחרונים פעל בעל השליטה בקבוצה לצורך שיפור המינוף הפיננסי ע"י מכירת מניות בהיקף של 150 מיליון ש'.

מכירה לצורך מימוש רווחים . הסיבה הקלאסית ביותר להסבר פעולת מכירה של ניירות ערך. קרנות השקעה וגופים מוסדיים יודעים לנצל מומנטום במהלך המסחר הרציף בבורסה לצורך מכירה או קנייה מהירה של ני"ע. פעולות אלו מאופינות בהיקפי כספיים נמוכים יחסית, שמתבצעות לרוב ללא דיסקאונט. להבדיל מהפצות מתוכננות, לא נדרשת היערכות מראש לצורך הפעולה. קרן פידיליטי, מבעלות העניין בחב' רמי לוי ניצלה את המומנטום במניה ופעלה ב-2 הזדמנויות בחודש האחרון לצורך מימוש רווחים מהיר.

לסיכום, קשה מאוד לחזות האם אנו קרובים לסיומו של הראלי בשוק המניות. סביבת הריבית הנמוכה, השקט הגיאופוליטי באזורינו והפתרון הזמני למשבר תקרת החוב בארה"ב ימשיכו לתמוך ולהעניק רוח גבית לשוק ההון. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי לבעלי השליטה הצלחה מרובה בכל הנוגע לקביעת עיתויי המכירה, בעלי החברות רוכשים סקרים וחוות דעת מקצועיות אשר מסייעות להם לזהות כשלי שוק ואף לחזות במשברים סקטוריאליים.

אנו מאמינים כי האינדיקאטורים האחרונים פורסמו על מצב התעסוקה, שחיקת כח הקנייה והורדות תחזיות הצמיחה בארץ ובחו"ל, מגבירים את רמת הסיכון בשוק ההון. בתקופה זו גברה החשיבות ליכולת של Stock Picking איכותי ומקצועי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תוך חודשיים ירידות שערים בכל הבורסות (ל"ת)
    דוד 24/10/2013 00:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד העם 23/10/2013 21:02
    הגב לתגובה זו
    הם נתנו אופציה לעוד חצי שנה במחיר של 570 ש"ח המניה לא תעבור את השער הזה
  • 2.
    אחלה כתבה (ל"ת)
    א 23/10/2013 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ענת 23/10/2013 14:04
    הגב לתגובה זו
    1. לא ניתן לתזמן שוק 2. לקנות רק מדדי מניות ורק סחירים גמו ואנגרד 3. לא להקשיב ליועצים ולא לשלם על ניהול כסף.
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.