ניצול הזדמנות או קירבה לסוף הראלי בשוק המניות?
שנת 2013 מסתמנת כאחת השנים הטובות ביותר של שוק המניות בישראל. מתחילת השנה רשמו המדדים המובילים באחד העם תשואות דו ספרתיות, מדד ת"א 25 רשם תשואה של 10% בקירוב ומדד ת"א 75 רשם תשואה של למעלה מ-20%. המרוויחים הגדולים של שוק ההון הינם בעלי השליטה בחברות הציבורית, אשר שווי החזקותיהם עלה מתחילת השנה בשיעור ניכר. לאחרונה אנו מזהים מגמה של מכירות ומימושים מצד בעלי השליטה. למעשה, מתחילת החודש מכרו בעלי השליטה מניות בשווי כולל של למעלה ממיליארד ש'.
מימוש החזקות ע"י בעלי עניין הינה תופעה טבעית לאחר תקופה ארוכה של שוק עולה. חשוב לזכור, מכירת מניות ע"י בעלי גרעין השליטה מגבירה את הסחירות במניה, מגדילה את ההון הצף ותורמת לשיפור מיקומה ב"מאגר המניות" הנדרש לצורך קביעת הרכב המדדים המובילים.
אולם, כאשר בוחנים את רשימת בעלי השליטה שפעלו בתקופה האחרונה, ניתן לזהות מאפיינים וסיבות נוספות אשר בכוחם להסביר את פעולות המכירה בחודש האחרון: מכירה מתוך אילוצים רגולטוריים - שלמה אליהו מוביל את רשימת המממשים לאחר שמכר מניות בהיקף של 600 מיליון ש' במהלך החודש האחרון. המכירה נעשתה בהנחה של כ-3% על שווי המניה בבורסה. מכירה זו מצטרפת למימוש שביצע מוקדם יותר השנה בהיקף של כ-470 מיליון ש'.
מלבד עיתוי המכירה, יש לזכור כי מכירת מניות לאומי בוצעה במסגרת התנאים הרגולטוריים לרכישת חברת הביטוח מגדל. נכון להיום מחזיק שלמה אליהו כ-3% מהון המניות של בנק לאומי. בנוסף, אליהו מחויב למכור את החזקותיו בבנק אגוד, שם מחזיק שלמה אליהו כ-23% מהון המניות אשר שוויין מסתכם בכ-274 מיליון ש'.
צדיק בינו, בעל השליטה בחב' פז נפט, ניצל את הגאות בשוק ההון למען דרישות הרגולטור. בעקבות החלטות הוועדה להגברת תחרותיות במשק, צדיק בינו יצטרך להחליט איזה משני הנכסים שבשליטתו הוא ירצה למכור, בנקבינלאומי המהווה את הנכס הפיננסי או הנכס הריאלי - חב' פז נפט. מניתוח התנאים בהם נעשתה עסקת ההפצה במניות פז נפט, ניתן להעריך כי צדיק בינו נוטה להישאר עם השליטה בבנק הבינלאומי.
מכירה לצורך שיפור מינוף פיננסי . חברות ממומנות משני מקורות: הון עצמי, קרי ההון שהבעלים של החברה מזרימים לחברה לצורך פעילותה. והון זר, שהוא מיוחס להלוואות שהחברה לוקחת מהבנקים והלוואות שהחברה לוקחת מהציבור (דרך הנפקות של איגרות חוב). ככל שההון הזר של הפירמה גבוה יותר ביחס לסך כל המאזן, הרי שהחברה יותר ממונפת ומסוכנת. להערכתו, זוהי הסיבה בגינה החל גרשון זלקינד, בעל השליטה בקבוצת אלקו החזקות לממש חלק מהחזקותיו במניות חברות הבנות אלקטרה ואלקטרה צריכה. כאשר הרקע למכירה הינו תחזית דירוג האשראי שפרסמה חב' מעלות, בה צוין שאם לא יחול שינוי משמעותי בתמונת הנזילות של החברה, היא תפעל להורדת הדירוג הנוכחי (A מינוס). בחודשים האחרונים פעל בעל השליטה בקבוצה לצורך שיפור המינוף הפיננסי ע"י מכירת מניות בהיקף של 150 מיליון ש'.
מכירה לצורך מימוש רווחים . הסיבה הקלאסית ביותר להסבר פעולת מכירה של ניירות ערך. קרנות השקעה וגופים מוסדיים יודעים לנצל מומנטום במהלך המסחר הרציף בבורסה לצורך מכירה או קנייה מהירה של ני"ע. פעולות אלו מאופינות בהיקפי כספיים נמוכים יחסית, שמתבצעות לרוב ללא דיסקאונט. להבדיל מהפצות מתוכננות, לא נדרשת היערכות מראש לצורך הפעולה. קרן פידיליטי, מבעלות העניין בחב' רמי לוי ניצלה את המומנטום במניה ופעלה ב-2 הזדמנויות בחודש האחרון לצורך מימוש רווחים מהיר.
לסיכום, קשה מאוד לחזות האם אנו קרובים לסיומו של הראלי בשוק המניות. סביבת הריבית הנמוכה, השקט הגיאופוליטי באזורינו והפתרון הזמני למשבר תקרת החוב בארה"ב ימשיכו לתמוך ולהעניק רוח גבית לשוק ההון. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי לבעלי השליטה הצלחה מרובה בכל הנוגע לקביעת עיתויי המכירה, בעלי החברות רוכשים סקרים וחוות דעת מקצועיות אשר מסייעות להם לזהות כשלי שוק ואף לחזות במשברים סקטוריאליים.
אנו מאמינים כי האינדיקאטורים האחרונים פורסמו על מצב התעסוקה, שחיקת כח הקנייה והורדות תחזיות הצמיחה בארץ ובחו"ל, מגבירים את רמת הסיכון בשוק ההון. בתקופה זו גברה החשיבות ליכולת של Stock Picking איכותי ומקצועי.
- 4.תוך חודשיים ירידות שערים בכל הבורסות (ל"ת)דוד 24/10/2013 00:30הגב לתגובה זו
- 3.אחד העם 23/10/2013 21:02הגב לתגובה זוהם נתנו אופציה לעוד חצי שנה במחיר של 570 ש"ח המניה לא תעבור את השער הזה
- 2.אחלה כתבה (ל"ת)א 23/10/2013 18:38הגב לתגובה זו
- 1.ענת 23/10/2013 14:04הגב לתגובה זו1. לא ניתן לתזמן שוק 2. לקנות רק מדדי מניות ורק סחירים גמו ואנגרד 3. לא להקשיב ליועצים ולא לשלם על ניהול כסף.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)