ניצול הזדמנות או קירבה לסוף הראלי בשוק המניות?
שנת 2013 מסתמנת כאחת השנים הטובות ביותר של שוק המניות בישראל. מתחילת השנה רשמו המדדים המובילים באחד העם תשואות דו ספרתיות, מדד ת"א 25 רשם תשואה של 10% בקירוב ומדד ת"א 75 רשם תשואה של למעלה מ-20%. המרוויחים הגדולים של שוק ההון הינם בעלי השליטה בחברות הציבורית, אשר שווי החזקותיהם עלה מתחילת השנה בשיעור ניכר. לאחרונה אנו מזהים מגמה של מכירות ומימושים מצד בעלי השליטה. למעשה, מתחילת החודש מכרו בעלי השליטה מניות בשווי כולל של למעלה ממיליארד ש'.
מימוש החזקות ע"י בעלי עניין הינה תופעה טבעית לאחר תקופה ארוכה של שוק עולה. חשוב לזכור, מכירת מניות ע"י בעלי גרעין השליטה מגבירה את הסחירות במניה, מגדילה את ההון הצף ותורמת לשיפור מיקומה ב"מאגר המניות" הנדרש לצורך קביעת הרכב המדדים המובילים.
אולם, כאשר בוחנים את רשימת בעלי השליטה שפעלו בתקופה האחרונה, ניתן לזהות מאפיינים וסיבות נוספות אשר בכוחם להסביר את פעולות המכירה בחודש האחרון: מכירה מתוך אילוצים רגולטוריים - שלמה אליהו מוביל את רשימת המממשים לאחר שמכר מניות בהיקף של 600 מיליון ש' במהלך החודש האחרון. המכירה נעשתה בהנחה של כ-3% על שווי המניה בבורסה. מכירה זו מצטרפת למימוש שביצע מוקדם יותר השנה בהיקף של כ-470 מיליון ש'.
מלבד עיתוי המכירה, יש לזכור כי מכירת מניות לאומי בוצעה במסגרת התנאים הרגולטוריים לרכישת חברת הביטוח מגדל. נכון להיום מחזיק שלמה אליהו כ-3% מהון המניות של בנק לאומי. בנוסף, אליהו מחויב למכור את החזקותיו בבנק אגוד, שם מחזיק שלמה אליהו כ-23% מהון המניות אשר שוויין מסתכם בכ-274 מיליון ש'.
צדיק בינו, בעל השליטה בחב' פז נפט, ניצל את הגאות בשוק ההון למען דרישות הרגולטור. בעקבות החלטות הוועדה להגברת תחרותיות במשק, צדיק בינו יצטרך להחליט איזה משני הנכסים שבשליטתו הוא ירצה למכור, בנקבינלאומי המהווה את הנכס הפיננסי או הנכס הריאלי - חב' פז נפט. מניתוח התנאים בהם נעשתה עסקת ההפצה במניות פז נפט, ניתן להעריך כי צדיק בינו נוטה להישאר עם השליטה בבנק הבינלאומי.
מכירה לצורך שיפור מינוף פיננסי . חברות ממומנות משני מקורות: הון עצמי, קרי ההון שהבעלים של החברה מזרימים לחברה לצורך פעילותה. והון זר, שהוא מיוחס להלוואות שהחברה לוקחת מהבנקים והלוואות שהחברה לוקחת מהציבור (דרך הנפקות של איגרות חוב). ככל שההון הזר של הפירמה גבוה יותר ביחס לסך כל המאזן, הרי שהחברה יותר ממונפת ומסוכנת. להערכתו, זוהי הסיבה בגינה החל גרשון זלקינד, בעל השליטה בקבוצת אלקו החזקות לממש חלק מהחזקותיו במניות חברות הבנות אלקטרה ואלקטרה צריכה. כאשר הרקע למכירה הינו תחזית דירוג האשראי שפרסמה חב' מעלות, בה צוין שאם לא יחול שינוי משמעותי בתמונת הנזילות של החברה, היא תפעל להורדת הדירוג הנוכחי (A מינוס). בחודשים האחרונים פעל בעל השליטה בקבוצה לצורך שיפור המינוף הפיננסי ע"י מכירת מניות בהיקף של 150 מיליון ש'.
מכירה לצורך מימוש רווחים . הסיבה הקלאסית ביותר להסבר פעולת מכירה של ניירות ערך. קרנות השקעה וגופים מוסדיים יודעים לנצל מומנטום במהלך המסחר הרציף בבורסה לצורך מכירה או קנייה מהירה של ני"ע. פעולות אלו מאופינות בהיקפי כספיים נמוכים יחסית, שמתבצעות לרוב ללא דיסקאונט. להבדיל מהפצות מתוכננות, לא נדרשת היערכות מראש לצורך הפעולה. קרן פידיליטי, מבעלות העניין בחב' רמי לוי ניצלה את המומנטום במניה ופעלה ב-2 הזדמנויות בחודש האחרון לצורך מימוש רווחים מהיר.
לסיכום, קשה מאוד לחזות האם אנו קרובים לסיומו של הראלי בשוק המניות. סביבת הריבית הנמוכה, השקט הגיאופוליטי באזורינו והפתרון הזמני למשבר תקרת החוב בארה"ב ימשיכו לתמוך ולהעניק רוח גבית לשוק ההון. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי לבעלי השליטה הצלחה מרובה בכל הנוגע לקביעת עיתויי המכירה, בעלי החברות רוכשים סקרים וחוות דעת מקצועיות אשר מסייעות להם לזהות כשלי שוק ואף לחזות במשברים סקטוריאליים.
אנו מאמינים כי האינדיקאטורים האחרונים פורסמו על מצב התעסוקה, שחיקת כח הקנייה והורדות תחזיות הצמיחה בארץ ובחו"ל, מגבירים את רמת הסיכון בשוק ההון. בתקופה זו גברה החשיבות ליכולת של Stock Picking איכותי ומקצועי.
- 4.תוך חודשיים ירידות שערים בכל הבורסות (ל"ת)דוד 24/10/2013 00:30הגב לתגובה זו
- 3.אחד העם 23/10/2013 21:02הגב לתגובה זוהם נתנו אופציה לעוד חצי שנה במחיר של 570 ש"ח המניה לא תעבור את השער הזה
- 2.אחלה כתבה (ל"ת)א 23/10/2013 18:38הגב לתגובה זו
- 1.ענת 23/10/2013 14:04הגב לתגובה זו1. לא ניתן לתזמן שוק 2. לקנות רק מדדי מניות ורק סחירים גמו ואנגרד 3. לא להקשיב ליועצים ולא לשלם על ניהול כסף.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
