ניצול הזדמנות או קירבה לסוף הראלי בשוק המניות?
שנת 2013 מסתמנת כאחת השנים הטובות ביותר של שוק המניות בישראל. מתחילת השנה רשמו המדדים המובילים באחד העם תשואות דו ספרתיות, מדד ת"א 25 רשם תשואה של 10% בקירוב ומדד ת"א 75 רשם תשואה של למעלה מ-20%. המרוויחים הגדולים של שוק ההון הינם בעלי השליטה בחברות הציבורית, אשר שווי החזקותיהם עלה מתחילת השנה בשיעור ניכר. לאחרונה אנו מזהים מגמה של מכירות ומימושים מצד בעלי השליטה. למעשה, מתחילת החודש מכרו בעלי השליטה מניות בשווי כולל של למעלה ממיליארד ש'.
מימוש החזקות ע"י בעלי עניין הינה תופעה טבעית לאחר תקופה ארוכה של שוק עולה. חשוב לזכור, מכירת מניות ע"י בעלי גרעין השליטה מגבירה את הסחירות במניה, מגדילה את ההון הצף ותורמת לשיפור מיקומה ב"מאגר המניות" הנדרש לצורך קביעת הרכב המדדים המובילים.
אולם, כאשר בוחנים את רשימת בעלי השליטה שפעלו בתקופה האחרונה, ניתן לזהות מאפיינים וסיבות נוספות אשר בכוחם להסביר את פעולות המכירה בחודש האחרון: מכירה מתוך אילוצים רגולטוריים - שלמה אליהו מוביל את רשימת המממשים לאחר שמכר מניות בהיקף של 600 מיליון ש' במהלך החודש האחרון. המכירה נעשתה בהנחה של כ-3% על שווי המניה בבורסה. מכירה זו מצטרפת למימוש שביצע מוקדם יותר השנה בהיקף של כ-470 מיליון ש'.
מלבד עיתוי המכירה, יש לזכור כי מכירת מניות לאומי בוצעה במסגרת התנאים הרגולטוריים לרכישת חברת הביטוח מגדל. נכון להיום מחזיק שלמה אליהו כ-3% מהון המניות של בנק לאומי. בנוסף, אליהו מחויב למכור את החזקותיו בבנק אגוד, שם מחזיק שלמה אליהו כ-23% מהון המניות אשר שוויין מסתכם בכ-274 מיליון ש'.
צדיק בינו, בעל השליטה בחב' פז נפט, ניצל את הגאות בשוק ההון למען דרישות הרגולטור. בעקבות החלטות הוועדה להגברת תחרותיות במשק, צדיק בינו יצטרך להחליט איזה משני הנכסים שבשליטתו הוא ירצה למכור, בנקבינלאומי המהווה את הנכס הפיננסי או הנכס הריאלי - חב' פז נפט. מניתוח התנאים בהם נעשתה עסקת ההפצה במניות פז נפט, ניתן להעריך כי צדיק בינו נוטה להישאר עם השליטה בבנק הבינלאומי.
מכירה לצורך שיפור מינוף פיננסי . חברות ממומנות משני מקורות: הון עצמי, קרי ההון שהבעלים של החברה מזרימים לחברה לצורך פעילותה. והון זר, שהוא מיוחס להלוואות שהחברה לוקחת מהבנקים והלוואות שהחברה לוקחת מהציבור (דרך הנפקות של איגרות חוב). ככל שההון הזר של הפירמה גבוה יותר ביחס לסך כל המאזן, הרי שהחברה יותר ממונפת ומסוכנת. להערכתו, זוהי הסיבה בגינה החל גרשון זלקינד, בעל השליטה בקבוצת אלקו החזקות לממש חלק מהחזקותיו במניות חברות הבנות אלקטרה ואלקטרה צריכה. כאשר הרקע למכירה הינו תחזית דירוג האשראי שפרסמה חב' מעלות, בה צוין שאם לא יחול שינוי משמעותי בתמונת הנזילות של החברה, היא תפעל להורדת הדירוג הנוכחי (A מינוס). בחודשים האחרונים פעל בעל השליטה בקבוצה לצורך שיפור המינוף הפיננסי ע"י מכירת מניות בהיקף של 150 מיליון ש'.
מכירה לצורך מימוש רווחים . הסיבה הקלאסית ביותר להסבר פעולת מכירה של ניירות ערך. קרנות השקעה וגופים מוסדיים יודעים לנצל מומנטום במהלך המסחר הרציף בבורסה לצורך מכירה או קנייה מהירה של ני"ע. פעולות אלו מאופינות בהיקפי כספיים נמוכים יחסית, שמתבצעות לרוב ללא דיסקאונט. להבדיל מהפצות מתוכננות, לא נדרשת היערכות מראש לצורך הפעולה. קרן פידיליטי, מבעלות העניין בחב' רמי לוי ניצלה את המומנטום במניה ופעלה ב-2 הזדמנויות בחודש האחרון לצורך מימוש רווחים מהיר.
לסיכום, קשה מאוד לחזות האם אנו קרובים לסיומו של הראלי בשוק המניות. סביבת הריבית הנמוכה, השקט הגיאופוליטי באזורינו והפתרון הזמני למשבר תקרת החוב בארה"ב ימשיכו לתמוך ולהעניק רוח גבית לשוק ההון. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי לבעלי השליטה הצלחה מרובה בכל הנוגע לקביעת עיתויי המכירה, בעלי החברות רוכשים סקרים וחוות דעת מקצועיות אשר מסייעות להם לזהות כשלי שוק ואף לחזות במשברים סקטוריאליים.
אנו מאמינים כי האינדיקאטורים האחרונים פורסמו על מצב התעסוקה, שחיקת כח הקנייה והורדות תחזיות הצמיחה בארץ ובחו"ל, מגבירים את רמת הסיכון בשוק ההון. בתקופה זו גברה החשיבות ליכולת של Stock Picking איכותי ומקצועי.
- 4.תוך חודשיים ירידות שערים בכל הבורסות (ל"ת)דוד 24/10/2013 00:30הגב לתגובה זו
- 3.אחד העם 23/10/2013 21:02הגב לתגובה זוהם נתנו אופציה לעוד חצי שנה במחיר של 570 ש"ח המניה לא תעבור את השער הזה
- 2.אחלה כתבה (ל"ת)א 23/10/2013 18:38הגב לתגובה זו
- 1.ענת 23/10/2013 14:04הגב לתגובה זו1. לא ניתן לתזמן שוק 2. לקנות רק מדדי מניות ורק סחירים גמו ואנגרד 3. לא להקשיב ליועצים ולא לשלם על ניהול כסף.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
