מהו כלי ההשקעה לניצול מהפכת הצרכנות של הסמארטפון והטבלאט?
הרגלי הצריכה של כולנו השתנו ללא היכר עם חדירת הטלפונים החכמים והטבלאטים לתוך חיינו. מדובר בשינוי מהותי של שגרת הרכישות שלנו בכל תחומי העניין - והכל תודות לעובדה שהתחברנו אל אוטוסטראדת מידע זמין ונגיש. אם בעבר תחום המכירות דרך האינטרנט היה נחלתן של חברות בתחומים מסוימים, היום ניתן לומר כי סקטורים נוספים פעילים בתחום המכירות באינטרנט. החלוצים היו חברות מתחום הקמעונאות, לאחר מכן התפתח תחום מכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, ובשנים האחרונות רשתות האופנה רואות בתחום המכירות באמצעות האינטרנט - כמקור לצמיחה עתידית על חשבון פתיחת סניפים חדשים.
כל החברות משקיעות זמן ומשאבים בכדי להגדיל את המכירות שלהן דרך הרשת. בכדי להמחיש את השינוי בהרגלי הצריכה, ניקח לדוגמא אדם המעוניין לרכוש מוצר חשמלי. בשלב ראשון אותו אדם נכנס לאחת מרשתות החשמל. אחרי סיבוב ממושך באולם התצוגה הוא בוחר בדגם מכשיר שעונה על צרכיו. השלב הבא בתהליך הקנייה הוא ביצוע השוואות מחירים באתרים ייעודיים לכך, וזאת על מנת למצוא את העסקה הטובה ביותר עבורו. לאחר מציאת המוצר הרלוונטי, הוא מבצע את פעולת הרכישה בעזרת אחד אתרי התשלומים המאובטחים וכמה שעות לאחר מכן שליח דופק על דלת ביתו עם המוצר שרכש באריזתו החדשה.
מעבר לפלא הצרכני שהוצג בפסקה שלעיל, ניתן להניח שיותר צרכנים בעולם יבצעו רכישות דרך האינטרנט בשל הקלות בביצוע הרכישה, יתרה מכך המשקים המפותחים מבצעים פעולות מן הסוג שהוזכרו לעיל כבר למעלה מעשור, ניתן להניח שהמשקים המתפתחים יאמצו את הרגלי הצריכה הנ"ל עם פרסומי הנתונים אודות גידול בחדירת הטלפונים החכמים למשקים אלו.
האם קיים מכשיר השקעה בחברות עם פעילות משמעותית של מכירות דרך האינטרנט?
ישנו מדד בארה"ב שנקרא Dow jones internet index. מדד זה כולל חברות שלפחות 50% מהכנסותיהן נובעות מתחום האינטרנט והן בעלות שווי שוק מינימלי של 100 מיליון ד'. ניתן לציין את המניות המרכזיות במדד Google, Yahoo ,ebay וכו'. עבור משקיעים שמעוניינים להיחשף לחברות שנמצאות במדד זה, קיימת תעודת סל בשם First Trust Dow jones internt בעלת סימולFDN. השקעה בתעודה זו מייצרת חשיפה למניות הנכללות במדד.
ניתן לחלק את החברות המופיעות במדד לשתי קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה כוללת חברות שמשמשות כמפיצות המוצרים או לחלופין כמתווכות בעסקאות ויוצרות זירת מכירה, חברות העוסקות בביצוע התשלום בגין המכירה, חברות כרטיסי האשראי, תשלומים מאובטחים ועוד. בקבוצה השנייה ניתן למצוא חברות המספקות שירותי מחשוב ענן, תחום אשר תופס תאוצה כפועל יוצא מגידול משימוש במכשירים החכמים.
האיום הגדול שניצב אל מול הגידול המתמיד שיש לחברות במכירה דרך הרשת, זו הרגולציה בתחום המס. חברות גלובליות בחרו להקים שלוחה במקלטי מס מסביב לעולם, פועל יוצא מכך לשייך הכנסות ממכירות לפעילות השלוחה ובאמצעות זה לפגוע בהכנסות ממיסים של מדינת המקור. בשנים האחרונות מתגבשת חקיקה בהובלת ארה"ב, שמטרתה לחייב במס במעמד הקנייה את הרוכש ולזקוף את תשלום המס למדינת המקור ובכך לצמצם את הפגיעה בהכנסות ממיסים.
בתקופה האחרונה התפרסמו נתונים על מהפך - "מכירות הסמארטפונים עקפו את מכירות המחשבים האישיים", זעקו הכותרות באתרים השונים. אם אכן זוהי המגמה לשנים הבאות, פוטנציאל הצמיחה בסקטור, עתיד להתגבר על האיומים שניצבים מנגד ולהמשיך ולהציג גידול במכירות בתחום האינטרנט.
- 2.רוב החברות במדד נסחרות גבוה (ל"ת)בני 30/04/2013 12:56הגב לתגובה זו
- 1.שמוליק 30/04/2013 09:27הגב לתגובה זועבור משקיע מקומי האם יש תעודה שלא נסחרת בדולר ?
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
