מהו כלי ההשקעה לניצול מהפכת הצרכנות של הסמארטפון והטבלאט?

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס לדרך בה ניתן להתעזר בקידמת הטכנולוגיה עבור השקעה מהירה בשוק ההון
איציק קבסה | (2)

הרגלי הצריכה של כולנו השתנו ללא היכר עם חדירת הטלפונים החכמים והטבלאטים לתוך חיינו. מדובר בשינוי מהותי של שגרת הרכישות שלנו בכל תחומי העניין - והכל תודות לעובדה שהתחברנו אל אוטוסטראדת מידע זמין ונגיש. אם בעבר תחום המכירות דרך האינטרנט היה נחלתן של חברות בתחומים מסוימים, היום ניתן לומר כי סקטורים נוספים פעילים בתחום המכירות באינטרנט. החלוצים היו חברות מתחום הקמעונאות, לאחר מכן התפתח תחום מכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, ובשנים האחרונות רשתות האופנה רואות בתחום המכירות באמצעות האינטרנט - כמקור לצמיחה עתידית על חשבון פתיחת סניפים חדשים.

כל החברות משקיעות זמן ומשאבים בכדי להגדיל את המכירות שלהן דרך הרשת. בכדי להמחיש את השינוי בהרגלי הצריכה, ניקח לדוגמא אדם המעוניין לרכוש מוצר חשמלי. בשלב ראשון אותו אדם נכנס לאחת מרשתות החשמל. אחרי סיבוב ממושך באולם התצוגה הוא בוחר בדגם מכשיר שעונה על צרכיו. השלב הבא בתהליך הקנייה הוא ביצוע השוואות מחירים באתרים ייעודיים לכך, וזאת על מנת למצוא את העסקה הטובה ביותר עבורו. לאחר מציאת המוצר הרלוונטי, הוא מבצע את פעולת הרכישה בעזרת אחד אתרי התשלומים המאובטחים וכמה שעות לאחר מכן שליח דופק על דלת ביתו עם המוצר שרכש באריזתו החדשה.

מעבר לפלא הצרכני שהוצג בפסקה שלעיל, ניתן להניח שיותר צרכנים בעולם יבצעו רכישות דרך האינטרנט בשל הקלות בביצוע הרכישה, יתרה מכך המשקים המפותחים מבצעים פעולות מן הסוג שהוזכרו לעיל כבר למעלה מעשור, ניתן להניח שהמשקים המתפתחים יאמצו את הרגלי הצריכה הנ"ל עם פרסומי הנתונים אודות גידול בחדירת הטלפונים החכמים למשקים אלו.

האם קיים מכשיר השקעה בחברות עם פעילות משמעותית של מכירות דרך האינטרנט?

ישנו מדד בארה"ב שנקרא Dow jones internet index. מדד זה כולל חברות שלפחות 50% מהכנסותיהן נובעות מתחום האינטרנט והן בעלות שווי שוק מינימלי של 100 מיליון ד'. ניתן לציין את המניות המרכזיות במדד Google, Yahoo ,ebay וכו'. עבור משקיעים שמעוניינים להיחשף לחברות שנמצאות במדד זה, קיימת תעודת סל בשם First Trust Dow jones internt בעלת סימולFDN. השקעה בתעודה זו מייצרת חשיפה למניות הנכללות במדד.

ניתן לחלק את החברות המופיעות במדד לשתי קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה כוללת חברות שמשמשות כמפיצות המוצרים או לחלופין כמתווכות בעסקאות ויוצרות זירת מכירה, חברות העוסקות בביצוע התשלום בגין המכירה, חברות כרטיסי האשראי, תשלומים מאובטחים ועוד. בקבוצה השנייה ניתן למצוא חברות המספקות שירותי מחשוב ענן, תחום אשר תופס תאוצה כפועל יוצא מגידול משימוש במכשירים החכמים.

האיום הגדול שניצב אל מול הגידול המתמיד שיש לחברות במכירה דרך הרשת, זו הרגולציה בתחום המס. חברות גלובליות בחרו להקים שלוחה במקלטי מס מסביב לעולם, פועל יוצא מכך לשייך הכנסות ממכירות לפעילות השלוחה ובאמצעות זה לפגוע בהכנסות ממיסים של מדינת המקור. בשנים האחרונות מתגבשת חקיקה בהובלת ארה"ב, שמטרתה לחייב במס במעמד הקנייה את הרוכש ולזקוף את תשלום המס למדינת המקור ובכך לצמצם את הפגיעה בהכנסות ממיסים.

בתקופה האחרונה התפרסמו נתונים על מהפך - "מכירות הסמארטפונים עקפו את מכירות המחשבים האישיים", זעקו הכותרות באתרים השונים. אם אכן זוהי המגמה לשנים הבאות, פוטנציאל הצמיחה בסקטור, עתיד להתגבר על האיומים שניצבים מנגד ולהמשיך ולהציג גידול במכירות בתחום האינטרנט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוב החברות במדד נסחרות גבוה (ל"ת)
    בני 30/04/2013 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 30/04/2013 09:27
    הגב לתגובה זו
    עבור משקיע מקומי האם יש תעודה שלא נסחרת בדולר ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.