מהו כלי ההשקעה לניצול מהפכת הצרכנות של הסמארטפון והטבלאט?

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס לדרך בה ניתן להתעזר בקידמת הטכנולוגיה עבור השקעה מהירה בשוק ההון
איציק קבסה | (2)

הרגלי הצריכה של כולנו השתנו ללא היכר עם חדירת הטלפונים החכמים והטבלאטים לתוך חיינו. מדובר בשינוי מהותי של שגרת הרכישות שלנו בכל תחומי העניין - והכל תודות לעובדה שהתחברנו אל אוטוסטראדת מידע זמין ונגיש. אם בעבר תחום המכירות דרך האינטרנט היה נחלתן של חברות בתחומים מסוימים, היום ניתן לומר כי סקטורים נוספים פעילים בתחום המכירות באינטרנט. החלוצים היו חברות מתחום הקמעונאות, לאחר מכן התפתח תחום מכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, ובשנים האחרונות רשתות האופנה רואות בתחום המכירות באמצעות האינטרנט - כמקור לצמיחה עתידית על חשבון פתיחת סניפים חדשים.

כל החברות משקיעות זמן ומשאבים בכדי להגדיל את המכירות שלהן דרך הרשת. בכדי להמחיש את השינוי בהרגלי הצריכה, ניקח לדוגמא אדם המעוניין לרכוש מוצר חשמלי. בשלב ראשון אותו אדם נכנס לאחת מרשתות החשמל. אחרי סיבוב ממושך באולם התצוגה הוא בוחר בדגם מכשיר שעונה על צרכיו. השלב הבא בתהליך הקנייה הוא ביצוע השוואות מחירים באתרים ייעודיים לכך, וזאת על מנת למצוא את העסקה הטובה ביותר עבורו. לאחר מציאת המוצר הרלוונטי, הוא מבצע את פעולת הרכישה בעזרת אחד אתרי התשלומים המאובטחים וכמה שעות לאחר מכן שליח דופק על דלת ביתו עם המוצר שרכש באריזתו החדשה.

מעבר לפלא הצרכני שהוצג בפסקה שלעיל, ניתן להניח שיותר צרכנים בעולם יבצעו רכישות דרך האינטרנט בשל הקלות בביצוע הרכישה, יתרה מכך המשקים המפותחים מבצעים פעולות מן הסוג שהוזכרו לעיל כבר למעלה מעשור, ניתן להניח שהמשקים המתפתחים יאמצו את הרגלי הצריכה הנ"ל עם פרסומי הנתונים אודות גידול בחדירת הטלפונים החכמים למשקים אלו.

האם קיים מכשיר השקעה בחברות עם פעילות משמעותית של מכירות דרך האינטרנט?

ישנו מדד בארה"ב שנקרא Dow jones internet index. מדד זה כולל חברות שלפחות 50% מהכנסותיהן נובעות מתחום האינטרנט והן בעלות שווי שוק מינימלי של 100 מיליון ד'. ניתן לציין את המניות המרכזיות במדד Google, Yahoo ,ebay וכו'. עבור משקיעים שמעוניינים להיחשף לחברות שנמצאות במדד זה, קיימת תעודת סל בשם First Trust Dow jones internt בעלת סימולFDN. השקעה בתעודה זו מייצרת חשיפה למניות הנכללות במדד.

ניתן לחלק את החברות המופיעות במדד לשתי קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה כוללת חברות שמשמשות כמפיצות המוצרים או לחלופין כמתווכות בעסקאות ויוצרות זירת מכירה, חברות העוסקות בביצוע התשלום בגין המכירה, חברות כרטיסי האשראי, תשלומים מאובטחים ועוד. בקבוצה השנייה ניתן למצוא חברות המספקות שירותי מחשוב ענן, תחום אשר תופס תאוצה כפועל יוצא מגידול משימוש במכשירים החכמים.

האיום הגדול שניצב אל מול הגידול המתמיד שיש לחברות במכירה דרך הרשת, זו הרגולציה בתחום המס. חברות גלובליות בחרו להקים שלוחה במקלטי מס מסביב לעולם, פועל יוצא מכך לשייך הכנסות ממכירות לפעילות השלוחה ובאמצעות זה לפגוע בהכנסות ממיסים של מדינת המקור. בשנים האחרונות מתגבשת חקיקה בהובלת ארה"ב, שמטרתה לחייב במס במעמד הקנייה את הרוכש ולזקוף את תשלום המס למדינת המקור ובכך לצמצם את הפגיעה בהכנסות ממיסים.

בתקופה האחרונה התפרסמו נתונים על מהפך - "מכירות הסמארטפונים עקפו את מכירות המחשבים האישיים", זעקו הכותרות באתרים השונים. אם אכן זוהי המגמה לשנים הבאות, פוטנציאל הצמיחה בסקטור, עתיד להתגבר על האיומים שניצבים מנגד ולהמשיך ולהציג גידול במכירות בתחום האינטרנט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוב החברות במדד נסחרות גבוה (ל"ת)
    בני 30/04/2013 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 30/04/2013 09:27
    הגב לתגובה זו
    עבור משקיע מקומי האם יש תעודה שלא נסחרת בדולר ?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.