מהו כלי ההשקעה לניצול מהפכת הצרכנות של הסמארטפון והטבלאט?

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס לדרך בה ניתן להתעזר בקידמת הטכנולוגיה עבור השקעה מהירה בשוק ההון
איציק קבסה | (2)

הרגלי הצריכה של כולנו השתנו ללא היכר עם חדירת הטלפונים החכמים והטבלאטים לתוך חיינו. מדובר בשינוי מהותי של שגרת הרכישות שלנו בכל תחומי העניין - והכל תודות לעובדה שהתחברנו אל אוטוסטראדת מידע זמין ונגיש. אם בעבר תחום המכירות דרך האינטרנט היה נחלתן של חברות בתחומים מסוימים, היום ניתן לומר כי סקטורים נוספים פעילים בתחום המכירות באינטרנט. החלוצים היו חברות מתחום הקמעונאות, לאחר מכן התפתח תחום מכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, ובשנים האחרונות רשתות האופנה רואות בתחום המכירות באמצעות האינטרנט - כמקור לצמיחה עתידית על חשבון פתיחת סניפים חדשים.

כל החברות משקיעות זמן ומשאבים בכדי להגדיל את המכירות שלהן דרך הרשת. בכדי להמחיש את השינוי בהרגלי הצריכה, ניקח לדוגמא אדם המעוניין לרכוש מוצר חשמלי. בשלב ראשון אותו אדם נכנס לאחת מרשתות החשמל. אחרי סיבוב ממושך באולם התצוגה הוא בוחר בדגם מכשיר שעונה על צרכיו. השלב הבא בתהליך הקנייה הוא ביצוע השוואות מחירים באתרים ייעודיים לכך, וזאת על מנת למצוא את העסקה הטובה ביותר עבורו. לאחר מציאת המוצר הרלוונטי, הוא מבצע את פעולת הרכישה בעזרת אחד אתרי התשלומים המאובטחים וכמה שעות לאחר מכן שליח דופק על דלת ביתו עם המוצר שרכש באריזתו החדשה.

מעבר לפלא הצרכני שהוצג בפסקה שלעיל, ניתן להניח שיותר צרכנים בעולם יבצעו רכישות דרך האינטרנט בשל הקלות בביצוע הרכישה, יתרה מכך המשקים המפותחים מבצעים פעולות מן הסוג שהוזכרו לעיל כבר למעלה מעשור, ניתן להניח שהמשקים המתפתחים יאמצו את הרגלי הצריכה הנ"ל עם פרסומי הנתונים אודות גידול בחדירת הטלפונים החכמים למשקים אלו.

האם קיים מכשיר השקעה בחברות עם פעילות משמעותית של מכירות דרך האינטרנט?

ישנו מדד בארה"ב שנקרא Dow jones internet index. מדד זה כולל חברות שלפחות 50% מהכנסותיהן נובעות מתחום האינטרנט והן בעלות שווי שוק מינימלי של 100 מיליון ד'. ניתן לציין את המניות המרכזיות במדד Google, Yahoo ,ebay וכו'. עבור משקיעים שמעוניינים להיחשף לחברות שנמצאות במדד זה, קיימת תעודת סל בשם First Trust Dow jones internt בעלת סימולFDN. השקעה בתעודה זו מייצרת חשיפה למניות הנכללות במדד.

ניתן לחלק את החברות המופיעות במדד לשתי קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה כוללת חברות שמשמשות כמפיצות המוצרים או לחלופין כמתווכות בעסקאות ויוצרות זירת מכירה, חברות העוסקות בביצוע התשלום בגין המכירה, חברות כרטיסי האשראי, תשלומים מאובטחים ועוד. בקבוצה השנייה ניתן למצוא חברות המספקות שירותי מחשוב ענן, תחום אשר תופס תאוצה כפועל יוצא מגידול משימוש במכשירים החכמים.

האיום הגדול שניצב אל מול הגידול המתמיד שיש לחברות במכירה דרך הרשת, זו הרגולציה בתחום המס. חברות גלובליות בחרו להקים שלוחה במקלטי מס מסביב לעולם, פועל יוצא מכך לשייך הכנסות ממכירות לפעילות השלוחה ובאמצעות זה לפגוע בהכנסות ממיסים של מדינת המקור. בשנים האחרונות מתגבשת חקיקה בהובלת ארה"ב, שמטרתה לחייב במס במעמד הקנייה את הרוכש ולזקוף את תשלום המס למדינת המקור ובכך לצמצם את הפגיעה בהכנסות ממיסים.

בתקופה האחרונה התפרסמו נתונים על מהפך - "מכירות הסמארטפונים עקפו את מכירות המחשבים האישיים", זעקו הכותרות באתרים השונים. אם אכן זוהי המגמה לשנים הבאות, פוטנציאל הצמיחה בסקטור, עתיד להתגבר על האיומים שניצבים מנגד ולהמשיך ולהציג גידול במכירות בתחום האינטרנט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוב החברות במדד נסחרות גבוה (ל"ת)
    בני 30/04/2013 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 30/04/2013 09:27
    הגב לתגובה זו
    עבור משקיע מקומי האם יש תעודה שלא נסחרת בדולר ?
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: