קול אוף דיוטי גיימסטופ
צילום: צילום מסך, Google Street View

גיימסטופ נסחרת ב-128 דולר, האנליסטים מעריכים שהיא שווה 30 דולר; הכיצד?

הסוחרים לא מתייאשים מהמניה, השורטיסטים מתמעטים 
משה כסיף | (1)
נושאים בכתבה גיימסטופ פיצול

בעקבות שלל האירועים וההודעות, נסחרה מניית גיימסטופ GAMESTOP CORP בתנודתיות גבוהה בשבוע האחרון. הסוחרים במנייה לא מוותרים על אחזקה במניה התנודתית. כמו כן, נראה שהשורטיסטים שהימרו נגד המניה, מתמעטים. יותר נכון - מתייאשים. המניה נסחרת הרבה מעל הערך הכלכלי שלה, אבל היא לא באמת יורדת למחיר הריאלי. 

ביום שישי, מניית גיימסטופ נסגרה בשער של 128.5 דולר. מדובר בעלייה של 65% מהשפל של 52 שבועות, שעמד על 78.1 דולר. ואולם שער הסגירה הזה מהווה ירידה של כמעט 48% משיא של 52 שבועות, שעמד על 247.5 דולר. המנייה גם רחוקה מאוד משער השיא של 347.5 דולר שנרשם ב-27 בינואר 2021.

אף שרבים בפורום ההשקעות הפופולרי WallStreetBets של Reddit נואשו ממניות גיימסטופ וזנחו אותן, החברה צברה קהל מעריצים בכמה קבוצות ברשת רדיט. אלה המשיכו לעקוב אחר הפיתולים והתפניות של המניה, ודחקו במשתמשי Reddit אחרים לקנות ולהחזיק במניות גיימסטופ. זאת, במטרה להגביל את כמות המניות הזמינות למוכרי שורט פוטנציאליים ואת האפשרות שלהם לבצע ספקולציות על חשבון המניה. (מוכר בחסר הוא משקיע שמוכר  במחיר גבוה, תוך שהוא סומך על ההנחה שהמחיר שלהן ירד ואז יקנה בנמוך את המניות שמכר ביוקר מ.כ.). בשוק מעריכים כי 13.3 מיליון מניות גיימסטופ נמכרו בשורט לאחרונה, שהן כ-21% מסך כל המניות הזמינות למסחר.

 

ההשפעה האפשרית של הפיצול על מחיר המניה

בפורומים של גיימסטופ ברדיט, חגגו המשתמשים את פיצול המניות הקרוב של ארבע מניות חדשות על כל מניה ישנה אחת. זאת משום שלדעת רבים מהם הדבר יאלץ יותר מוכרי שורט לכסות, מה שיגרום להם לכאורה הפסדים וישחרר את הלחץ של השורטיסטים על המניה.. ואולם לדעת אחרים, פיצול מניות אינו משפיע בדרך כלל על מוכרי שורט מכיוון שמניותיהם בחסר מותאמות באופן אוטומטי לפיצול והמניות הנוספות מקזזות את קפיצת המחירים. עם זאת, במקרים שבהם פיצול מניות נחשב לסימן חיובי שישפיע על המחירים העתידיים, סוחרי שורט עלולים להילכד בתוך המומנטום החיובי בטווח הקצר בגלל תנודתיות פתאומית. לפיצול עשויה להיות גם השפעה על המסחר באופציות.

המחיר החדש של מניית גיימסטופ אחרי הפיצול ותמחור האופציות הנלוות אליו, יכול לפתוח את הדלת למשקיעים שאולי נרתעו בעבר מרכישת המניה, בגלל המחיר הגבוה שלה. פנייה לקונים פוטנציאליים חדשים עשויה להפיח רוח חיים במניה.

משקיעי גיימסטופ ב-Reddit, (שמכנים את עצמם "קופים"), מתרגשים גם מתוכניות החברה להשיק שוק לאסימונים שאינם ברי השגה. עם זאת, מרבית המומחים סקפטים לגבי הנושא. לקוחות הליבה של גיימסטופ הם גיימרים המשחקים באמצעות קונסולה, בעוד ש-NFT זמין בעיקר במשחקי מחשב, ואין כמעט חפיפה בין בסיס הלקוחות של גיימסטופ לבין סוחרי NFT.

 

יעד המחיר של המנייה, לדעת האנליסטים, הינו 30 דולר, עמוק מתחת למחיר המניה בשוק ואולם משתמשי Reddit ממשיכים לקנות, וסוחרי השורט נפגעו מעליית המחיר, וממעמלות הגבוהות שהם משלמים על מנת ללוות מניות. מחיר המניה לא יורד, למרות התחזיות, פשוט משום שחסידי מניית גיימסטופ המתרכזים ברדיט, ממשיכים לקנות ולמנוע את הירידה הצפויה בשער המניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 12/07/2022 12:04
    הגב לתגובה זו
    הם חורי תחת עלובים שהקרנות הגדולות קנו אותם ומשלמים להם עבור הכתבות השקריות שאף אחד לא מאמין להם..
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.