מלחמות הכותנה שיכולות לעלות לחברות אמריקאיות ביוקר
לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון, משקיעים רבים בשוק – בעיקר כאלה עם זיקה לשווקים בסין – מיהרו לחגוג את הליכתו של דונלד טראמפ וקבעו נחרצות שתחת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, המתחים עם סין ירדו וכולם יוכלו לחזור לעשות עסקים בשקט. אז הם טעו. ולא רק בחזית הסינית. רק בסופ"ש האחרון ביידן עשה מה שנשיאים רבים לפניו, כולל הנשיא האמריקאי הכי פרוגרסיבי בהיסטוריה, ברק אובמה – שביידן היה סגנו – נמנעו מלעשות.
מה ביידן עשה, הוא הכיר בשואת הארמנים, ש-1.5 מיליון מהם נרצחו על ידי כוחות טורקיים בתחילת המאה הקודמת. זה העלה את חמת הזעם של הטורקים, אבל בשל מצב הכלכלה שם וגם בשל המתיחות עם אירופה, אין לטורקיה יותר מדי כדורים בקנה כדי לאיים על ביידן והם יבלעו את הגלולה המרה; שאותה ניסו לדחות ואף דחו בהצלחה מרובה בסיועה החלקי של ממשלת ישראל במשך עשרות שנים.
אבל נחזור לסין. אז אם דונלד טראמפ הציג את הסינים כמקור של כל מה שרע בעולם ופתח באופן קולני ואלים את מלחמת הסחר, שפגעה מאוד בחקלאים אמריקאים ובלא מעט קמעונאים, טראמפ לא באמת פגע בסינים באיפה שכואב להם, כלומר זכויות אדם. להפך הוא העלים עין. אז ביידן לא רק שלא הפך לעדין יותר – אלא רק עושה דברים בדרכו המנומסת – הוא גם לוחץ על הנקודות הכי כואבות לסינים: התדמית הבינ"ל שלהם.
ביום הרווקים הסיני – יום המכירות המקוונות הגדול בעולם – כפי שדיווחנו כאן בנובמבר אשתקד, מרבית הקמעונאים האמריקאים כבר החלו לסבול, בשל הרגשות הלאומיים הסיניים המתודלקים על ידי הממשל הסיני, לא מעט מותגים אמריקאים ומערביים באופן כללי הוחרמו לטובת ייצור סיני. לא פחות מ-57% מהצרכנים שנשאלו בסקר דאז, ענו כי ירכשו פחות מוצרים אמריקאיים ביום הרווקים.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שלא הצליח למתג את עצמו כ-Made in China, סבל. נייקי (NKE) לדוגמה, כמעט ולא נפגעה בשל מערך הייצור של החברה בסין. נייקי, שהצליחה לחמוק ביום הרווקים האחרון מפגיעה בהכנסותיה, הופכת להיות סדין אדום עבר הענק האדום.
נייקי ו-H&M על הכוונת
מה בסך הכול עשתה נייקי? כחברה אמריקאית שלקוחותיה מצפים ממנה לערכיות מסוימת היא יישרה קו עם הממשל האמריקאי על מצבם של מיעוט האויגורים המוסלמים, שנכון לשעה זו מרביתם נמצאות במחנות "חינוך מחדש" במחוז שינג'יאנג. איך? היא הצטרפה ליוזמת "כותנה טובה יותר" (BCI) שקוראת למנוע רכישה של כותנה שמיוצרת בתנאי עבדות, בהן גם במחוז שינג'יאנג.
הסינים לא אוהבים את זה בלשון המעטה. רשת H&M, עוברת חרם צרכני והסינים מחקו את אתרי החברה מהשרתים בסין. למרות שרק 5% ממכירותיה הן בסין, כמו לא מעט קמעונאים, H&M כמו רוב מתחרותיה, רוצות נתח מכספו של הצרכן הסיני.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
אגב, בלי קשר לפגיעה הצרכנית, 85% מייצור הכותנה בסין מגודל במחוז שינג'יאנג, מה שיקשה עליהן להשיג כותנה באופן כללי. לפי האתר OEC למורכבות כלכלית, שוק הכותנה העולמי ב-2019 נאמד בהיקף שמתקרב ל-54 מיליארד דולר. סין היא לא רק המייצאת הכי גדולה בעולם של כותנה, כשב-2019 ייצאה 22.3% מכלל הכותנה בעולם, היא גם המייבאת הגולה כש-16.6% מהכותנה בעולם יובאה אליה.
אגב, מאז תחילת אפריל 2020, הכותנה, כמו יתר הסחורות, חוותה ראלי מדהים מ-51.4 דולר ל-50 אלף פאונד ל-88.8 דולר. או תשואה של כמעט 73% במחירי החוזים העתידיים על כותנה מס' 2.
נחזור לחברות. לסין יש נוהג לפגוע בחברות מוכרות, כדי להעצים את הזעם הציבורי ולהרוויח את הנקודות הפוליטיות שההנהגה הסינית רוצה להרוויח בדעת הקהל. אך כמו ביחסיה הבינ"ל, סין מתעמרת רק במי שלא יכול להכות חזרה.
דוגמה מובהקת לאיך מתנהלת ההנהגה הסינית מגיעה מה-NBA. ב-2019, הבעלים של קבוצת יוסטון רוקטס, דאריל מורי, צייץ לטובת המפגינים בהונג קונג, שמחו נגד ההשתלטות הסינית על העיר. זה הביא לחרם סיני על הקבוצה שנמשך עד היום. בסין אפילו לא הראו את מיקום הקבוצה בבית שלה ב-NBA. היא פשוט נמחקה מסין.
לטענת נשיא לשכת המסחר האירופית בסין, יורג ווטקה, אומר כי הסינים מאוד זהירים בנוגע למטרות שלהם. "אם הם יענישו חברת כמיקלים או יצרנית של מיכון כבד, שלהם יש בסיס ייצור גדול ונכסים רבים בסין, החברות האלה יקומו וילכו והן גם לא יחזרו", אמר ל-BBC.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
