מלחמות הכותנה שיכולות לעלות לחברות אמריקאיות ביוקר
לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון, משקיעים רבים בשוק – בעיקר כאלה עם זיקה לשווקים בסין – מיהרו לחגוג את הליכתו של דונלד טראמפ וקבעו נחרצות שתחת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, המתחים עם סין ירדו וכולם יוכלו לחזור לעשות עסקים בשקט. אז הם טעו. ולא רק בחזית הסינית. רק בסופ"ש האחרון ביידן עשה מה שנשיאים רבים לפניו, כולל הנשיא האמריקאי הכי פרוגרסיבי בהיסטוריה, ברק אובמה – שביידן היה סגנו – נמנעו מלעשות.
מה ביידן עשה, הוא הכיר בשואת הארמנים, ש-1.5 מיליון מהם נרצחו על ידי כוחות טורקיים בתחילת המאה הקודמת. זה העלה את חמת הזעם של הטורקים, אבל בשל מצב הכלכלה שם וגם בשל המתיחות עם אירופה, אין לטורקיה יותר מדי כדורים בקנה כדי לאיים על ביידן והם יבלעו את הגלולה המרה; שאותה ניסו לדחות ואף דחו בהצלחה מרובה בסיועה החלקי של ממשלת ישראל במשך עשרות שנים.
אבל נחזור לסין. אז אם דונלד טראמפ הציג את הסינים כמקור של כל מה שרע בעולם ופתח באופן קולני ואלים את מלחמת הסחר, שפגעה מאוד בחקלאים אמריקאים ובלא מעט קמעונאים, טראמפ לא באמת פגע בסינים באיפה שכואב להם, כלומר זכויות אדם. להפך הוא העלים עין. אז ביידן לא רק שלא הפך לעדין יותר – אלא רק עושה דברים בדרכו המנומסת – הוא גם לוחץ על הנקודות הכי כואבות לסינים: התדמית הבינ"ל שלהם.
ביום הרווקים הסיני – יום המכירות המקוונות הגדול בעולם – כפי שדיווחנו כאן בנובמבר אשתקד, מרבית הקמעונאים האמריקאים כבר החלו לסבול, בשל הרגשות הלאומיים הסיניים המתודלקים על ידי הממשל הסיני, לא מעט מותגים אמריקאים ומערביים באופן כללי הוחרמו לטובת ייצור סיני. לא פחות מ-57% מהצרכנים שנשאלו בסקר דאז, ענו כי ירכשו פחות מוצרים אמריקאיים ביום הרווקים.
- כבר לא רק מכרה פחם: רמאקו מזנקת ומחיר היעד הולך ועולה
- מלחמת המינרלים: טראמפ מאיים במכסי ענק של 100% - והעולם רועד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שלא הצליח למתג את עצמו כ-Made in China, סבל. נייקי (NKE) לדוגמה, כמעט ולא נפגעה בשל מערך הייצור של החברה בסין. נייקי, שהצליחה לחמוק ביום הרווקים האחרון מפגיעה בהכנסותיה, הופכת להיות סדין אדום עבר הענק האדום.
נייקי ו-H&M על הכוונת
מה בסך הכול עשתה נייקי? כחברה אמריקאית שלקוחותיה מצפים ממנה לערכיות מסוימת היא יישרה קו עם הממשל האמריקאי על מצבם של מיעוט האויגורים המוסלמים, שנכון לשעה זו מרביתם נמצאות במחנות "חינוך מחדש" במחוז שינג'יאנג. איך? היא הצטרפה ליוזמת "כותנה טובה יותר" (BCI) שקוראת למנוע רכישה של כותנה שמיוצרת בתנאי עבדות, בהן גם במחוז שינג'יאנג.
הסינים לא אוהבים את זה בלשון המעטה. רשת H&M, עוברת חרם צרכני והסינים מחקו את אתרי החברה מהשרתים בסין. למרות שרק 5% ממכירותיה הן בסין, כמו לא מעט קמעונאים, H&M כמו רוב מתחרותיה, רוצות נתח מכספו של הצרכן הסיני.
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- שימוש בנאום של רייגן הוביל את טראמפ להפסקת המו"מ עם קנדה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
אגב, בלי קשר לפגיעה הצרכנית, 85% מייצור הכותנה בסין מגודל במחוז שינג'יאנג, מה שיקשה עליהן להשיג כותנה באופן כללי. לפי האתר OEC למורכבות כלכלית, שוק הכותנה העולמי ב-2019 נאמד בהיקף שמתקרב ל-54 מיליארד דולר. סין היא לא רק המייצאת הכי גדולה בעולם של כותנה, כשב-2019 ייצאה 22.3% מכלל הכותנה בעולם, היא גם המייבאת הגולה כש-16.6% מהכותנה בעולם יובאה אליה.
אגב, מאז תחילת אפריל 2020, הכותנה, כמו יתר הסחורות, חוותה ראלי מדהים מ-51.4 דולר ל-50 אלף פאונד ל-88.8 דולר. או תשואה של כמעט 73% במחירי החוזים העתידיים על כותנה מס' 2.
נחזור לחברות. לסין יש נוהג לפגוע בחברות מוכרות, כדי להעצים את הזעם הציבורי ולהרוויח את הנקודות הפוליטיות שההנהגה הסינית רוצה להרוויח בדעת הקהל. אך כמו ביחסיה הבינ"ל, סין מתעמרת רק במי שלא יכול להכות חזרה.
דוגמה מובהקת לאיך מתנהלת ההנהגה הסינית מגיעה מה-NBA. ב-2019, הבעלים של קבוצת יוסטון רוקטס, דאריל מורי, צייץ לטובת המפגינים בהונג קונג, שמחו נגד ההשתלטות הסינית על העיר. זה הביא לחרם סיני על הקבוצה שנמשך עד היום. בסין אפילו לא הראו את מיקום הקבוצה בבית שלה ב-NBA. היא פשוט נמחקה מסין.
לטענת נשיא לשכת המסחר האירופית בסין, יורג ווטקה, אומר כי הסינים מאוד זהירים בנוגע למטרות שלהם. "אם הם יענישו חברת כמיקלים או יצרנית של מיכון כבד, שלהם יש בסיס ייצור גדול ונכסים רבים בסין, החברות האלה יקומו וילכו והן גם לא יחזרו", אמר ל-BBC.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
תוצאות מדד המחירים (CPI) הובילו את המדדים המובילים לעליות; פורד זינקה לאחר התאוששות מרשימה מתקרית נובאליס; על חברת הרחפנים שקשורה לדונאלד טראמפ ג'וניור, ועל הסיבות מדוע טיפסו IBM, AMD וברודקום; על הסיבות שמאחורי מחיקת העליות של אינטל והחברה שהרימה איתה את סקטור האנרגיה המתחדשת לאחר דוחות מצוינים; וגם, מה קורה עם ביונד מיט?
וול סטריט נסגרה בירוק, כאשר במהלך המסחר ה-S&P חצה את קו ה-6,800 דולר וסיים מתחת לשיא, עם עלייה של כ-0.8%, וגם הנאסד"ק שבר את שיא כל הזמנים במהלך המסחר אך סיים מתחת לשיא, אחרי עלייה של כ-1.2%. הדאו גם הוא עלה ב-1%. המגמה החיובית הושפעה מהנתונים החיוביים של ה-CPI.
מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ספטמבר עלה ב-0.3% לעומת אוגוסט, פחות מהצפי שעמד על 0.4% ולפי עלייה של 0.4% בחודש הקודם, כך לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה שפורסמו היום, לאחר שנדחה עקב השבתת הממשל. במונחים שנתיים, המדד עלה ב-3% לעומת תחזית של 3.1% ועלייה קודמת של 2.9%. מדד הליבה של ה-CPI (שאינו כולל מחירי מזון ואנרגיה) עלה ב-0.2% לעומת החודש הקודם, פחות מהצפי ל־0.3% וללא שינוי לעומת העלייה הקודמת של 0.3%. במונחים שנתיים, מדד הליבה עלה ב-3.0%, לעומת צפי ל-3.1% ועלייה קודמת של 3.1%. הנתונים תומכים בהמשך מגמת הפד להוריד את הריבית במועד הקרוב.
קטגוריית המזון עלתה ב-3.1% לעומת השנה שעברה, כאשר מזון מחוץ לבית התייקר ב-3.7% והוצאות על מזון בבית עלו ב-2.7%. הקטגוריה שבה נרשמה העלייה החדה ביותר לעומת השנה שעברה הייתה בשר הבקר. מחירי בקר טחון לא מבושל עלו ב-12.9%, נתחי בקר לצלייה עלו ב-18.4%, וסטייקים עלו ב-16.6%. סך מחירי הבקר עלו ב-1.2% בהשוואה חודשית לספטמבר.
מחירי הבקר בארה"ב נמצאים כיום ברמות שיא, תוצאה של מחסור בהיצע שנגרם משילוב של בצורות ממושכות, עלויות מספוא גבוהות, ירידה במלאי הבקר, וביקוש חזק מצד הצרכנים. העדר הבקר הלאומי בארה"ב נמצא כיום ברמתו הנמוכה ביותר זה עשרות שנים. הבצורות הקשות בחמש השנים האחרונות אילצו את מגדלי הבקר לצמצם את עדרי הרבייה, עקב מחסור בשטחי מרעה ובמספוא. מחזור ההתאוששות צפוי להימשך מספר שנים. האנליסטים מציינים כי מכסים על יבוא והפרעות בסחר העולמי הגבילו את אספקת הבשר ממדינות אחרות והובילו לעליית המחירים.
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- הנאסד״ק ירד ב-0.9%; מניות הקוונטים צנחו, נטפליקס נפלה ב-10%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מחירי הטיסות בארה"ב עלו ב-3.2% בחודש ספטמבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד (במונחים לא מנוכי עונתיות. התחזיות לשנת 2026 מצביעות על עלייה מתונה במחירי הטיסות בארה"ב, בין 1% ל-2%, אם כי האטה כלכלית עלולה לערער את סקטור התעופה. באופן כללי, קיבולת חברות התעופה בארה"ב נמצאת במגמת התרחבות, מה שמסייע לרסן קפיצות חדות במחירים, אף על פי שעיכובים באספקת מטוסים נמשכים. אירוח מונדיאל 2026 בארה"ב צפוי להשפיע על מחירי הטיסות בחלק מהקווים. מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
