מלחמות הכותנה שיכולות לעלות לחברות אמריקאיות ביוקר
לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון, משקיעים רבים בשוק – בעיקר כאלה עם זיקה לשווקים בסין – מיהרו לחגוג את הליכתו של דונלד טראמפ וקבעו נחרצות שתחת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, המתחים עם סין ירדו וכולם יוכלו לחזור לעשות עסקים בשקט. אז הם טעו. ולא רק בחזית הסינית. רק בסופ"ש האחרון ביידן עשה מה שנשיאים רבים לפניו, כולל הנשיא האמריקאי הכי פרוגרסיבי בהיסטוריה, ברק אובמה – שביידן היה סגנו – נמנעו מלעשות.
מה ביידן עשה, הוא הכיר בשואת הארמנים, ש-1.5 מיליון מהם נרצחו על ידי כוחות טורקיים בתחילת המאה הקודמת. זה העלה את חמת הזעם של הטורקים, אבל בשל מצב הכלכלה שם וגם בשל המתיחות עם אירופה, אין לטורקיה יותר מדי כדורים בקנה כדי לאיים על ביידן והם יבלעו את הגלולה המרה; שאותה ניסו לדחות ואף דחו בהצלחה מרובה בסיועה החלקי של ממשלת ישראל במשך עשרות שנים.
אבל נחזור לסין. אז אם דונלד טראמפ הציג את הסינים כמקור של כל מה שרע בעולם ופתח באופן קולני ואלים את מלחמת הסחר, שפגעה מאוד בחקלאים אמריקאים ובלא מעט קמעונאים, טראמפ לא באמת פגע בסינים באיפה שכואב להם, כלומר זכויות אדם. להפך הוא העלים עין. אז ביידן לא רק שלא הפך לעדין יותר – אלא רק עושה דברים בדרכו המנומסת – הוא גם לוחץ על הנקודות הכי כואבות לסינים: התדמית הבינ"ל שלהם.
ביום הרווקים הסיני – יום המכירות המקוונות הגדול בעולם – כפי שדיווחנו כאן בנובמבר אשתקד, מרבית הקמעונאים האמריקאים כבר החלו לסבול, בשל הרגשות הלאומיים הסיניים המתודלקים על ידי הממשל הסיני, לא מעט מותגים אמריקאים ומערביים באופן כללי הוחרמו לטובת ייצור סיני. לא פחות מ-57% מהצרכנים שנשאלו בסקר דאז, ענו כי ירכשו פחות מוצרים אמריקאיים ביום הרווקים.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שלא הצליח למתג את עצמו כ-Made in China, סבל. נייקי (NKE) לדוגמה, כמעט ולא נפגעה בשל מערך הייצור של החברה בסין. נייקי, שהצליחה לחמוק ביום הרווקים האחרון מפגיעה בהכנסותיה, הופכת להיות סדין אדום עבר הענק האדום.
נייקי ו-H&M על הכוונת
מה בסך הכול עשתה נייקי? כחברה אמריקאית שלקוחותיה מצפים ממנה לערכיות מסוימת היא יישרה קו עם הממשל האמריקאי על מצבם של מיעוט האויגורים המוסלמים, שנכון לשעה זו מרביתם נמצאות במחנות "חינוך מחדש" במחוז שינג'יאנג. איך? היא הצטרפה ליוזמת "כותנה טובה יותר" (BCI) שקוראת למנוע רכישה של כותנה שמיוצרת בתנאי עבדות, בהן גם במחוז שינג'יאנג.
הסינים לא אוהבים את זה בלשון המעטה. רשת H&M, עוברת חרם צרכני והסינים מחקו את אתרי החברה מהשרתים בסין. למרות שרק 5% ממכירותיה הן בסין, כמו לא מעט קמעונאים, H&M כמו רוב מתחרותיה, רוצות נתח מכספו של הצרכן הסיני.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אגב, בלי קשר לפגיעה הצרכנית, 85% מייצור הכותנה בסין מגודל במחוז שינג'יאנג, מה שיקשה עליהן להשיג כותנה באופן כללי. לפי האתר OEC למורכבות כלכלית, שוק הכותנה העולמי ב-2019 נאמד בהיקף שמתקרב ל-54 מיליארד דולר. סין היא לא רק המייצאת הכי גדולה בעולם של כותנה, כשב-2019 ייצאה 22.3% מכלל הכותנה בעולם, היא גם המייבאת הגולה כש-16.6% מהכותנה בעולם יובאה אליה.
אגב, מאז תחילת אפריל 2020, הכותנה, כמו יתר הסחורות, חוותה ראלי מדהים מ-51.4 דולר ל-50 אלף פאונד ל-88.8 דולר. או תשואה של כמעט 73% במחירי החוזים העתידיים על כותנה מס' 2.
נחזור לחברות. לסין יש נוהג לפגוע בחברות מוכרות, כדי להעצים את הזעם הציבורי ולהרוויח את הנקודות הפוליטיות שההנהגה הסינית רוצה להרוויח בדעת הקהל. אך כמו ביחסיה הבינ"ל, סין מתעמרת רק במי שלא יכול להכות חזרה.
דוגמה מובהקת לאיך מתנהלת ההנהגה הסינית מגיעה מה-NBA. ב-2019, הבעלים של קבוצת יוסטון רוקטס, דאריל מורי, צייץ לטובת המפגינים בהונג קונג, שמחו נגד ההשתלטות הסינית על העיר. זה הביא לחרם סיני על הקבוצה שנמשך עד היום. בסין אפילו לא הראו את מיקום הקבוצה בבית שלה ב-NBA. היא פשוט נמחקה מסין.
לטענת נשיא לשכת המסחר האירופית בסין, יורג ווטקה, אומר כי הסינים מאוד זהירים בנוגע למטרות שלהם. "אם הם יענישו חברת כמיקלים או יצרנית של מיכון כבד, שלהם יש בסיס ייצור גדול ונכסים רבים בסין, החברות האלה יקומו וילכו והן גם לא יחזרו", אמר ל-BBC.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
