הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
כותנה
צילום: CSIRO

מלחמות הכותנה שיכולות לעלות לחברות אמריקאיות ביוקר

הקורבנות האחרונים של הממשל הסיני הן נייקי ו-H&M, שתמכו פומבית בהפסקת עבודות הפרך בקטיף הכותנה במחוז שינג'יאנג. אבל הסינים לא סתם מטרגטים אותן
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה מלחמת הסחר סחורות

לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון, משקיעים רבים בשוק – בעיקר כאלה עם זיקה לשווקים בסין – מיהרו לחגוג את הליכתו של דונלד טראמפ וקבעו נחרצות שתחת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, המתחים עם סין ירדו וכולם יוכלו לחזור לעשות עסקים בשקט. אז הם טעו. ולא רק בחזית הסינית. רק בסופ"ש האחרון ביידן עשה מה שנשיאים רבים לפניו, כולל הנשיא האמריקאי הכי פרוגרסיבי בהיסטוריה, ברק אובמה – שביידן היה סגנו – נמנעו מלעשות.

 

מה ביידן עשה, הוא הכיר בשואת הארמנים, ש-1.5 מיליון מהם נרצחו על ידי כוחות טורקיים בתחילת המאה הקודמת. זה העלה את חמת הזעם של הטורקים, אבל בשל מצב הכלכלה שם וגם בשל המתיחות עם אירופה, אין לטורקיה יותר מדי כדורים בקנה כדי לאיים על ביידן והם יבלעו את הגלולה המרה; שאותה ניסו לדחות ואף דחו בהצלחה מרובה בסיועה החלקי של ממשלת ישראל במשך עשרות שנים.

 

אבל נחזור לסין. אז אם דונלד טראמפ הציג את הסינים כמקור של כל מה שרע בעולם ופתח באופן קולני ואלים את מלחמת הסחר, שפגעה מאוד בחקלאים אמריקאים ובלא מעט קמעונאים, טראמפ לא באמת פגע בסינים באיפה שכואב להם, כלומר זכויות אדם. להפך הוא העלים עין. אז ביידן לא רק שלא הפך לעדין יותר – אלא רק עושה דברים בדרכו המנומסת – הוא גם לוחץ על הנקודות הכי כואבות לסינים: התדמית הבינ"ל שלהם.

 

ביום הרווקים הסיני – יום המכירות המקוונות הגדול בעולם – כפי שדיווחנו כאן בנובמבר אשתקד, מרבית הקמעונאים האמריקאים כבר החלו לסבול, בשל הרגשות הלאומיים הסיניים המתודלקים על ידי הממשל הסיני, לא מעט מותגים אמריקאים ומערביים באופן כללי הוחרמו לטובת ייצור סיני. לא פחות מ-57% מהצרכנים שנשאלו בסקר דאז, ענו כי ירכשו פחות מוצרים אמריקאיים ביום הרווקים.

 

מי שלא הצליח למתג את עצמו כ-Made in China, סבל. נייקי (NKE) לדוגמה, כמעט ולא נפגעה בשל מערך הייצור של החברה בסין. נייקי, שהצליחה לחמוק ביום הרווקים האחרון מפגיעה בהכנסותיה, הופכת להיות סדין אדום עבר הענק האדום.

נייקי ו-H&M על הכוונת

מה בסך הכול עשתה נייקי? כחברה אמריקאית שלקוחותיה מצפים ממנה לערכיות מסוימת היא יישרה קו עם הממשל האמריקאי על מצבם של מיעוט האויגורים המוסלמים, שנכון לשעה זו מרביתם נמצאות במחנות "חינוך מחדש" במחוז שינג'יאנג. איך? היא הצטרפה ליוזמת "כותנה טובה יותר" (BCI) שקוראת למנוע רכישה של כותנה שמיוצרת בתנאי עבדות, בהן גם במחוז שינג'יאנג.

 

הסינים לא אוהבים את זה בלשון המעטה. רשת H&M, עוברת חרם צרכני והסינים מחקו את אתרי החברה מהשרתים בסין. למרות שרק 5% ממכירותיה הן בסין, כמו לא מעט קמעונאים, H&M כמו רוב מתחרותיה, רוצות נתח מכספו של הצרכן הסיני.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אגב, בלי קשר לפגיעה הצרכנית, 85% מייצור הכותנה בסין מגודל במחוז שינג'יאנג, מה שיקשה עליהן להשיג כותנה באופן כללי. לפי האתר OEC למורכבות כלכלית, שוק הכותנה העולמי ב-2019 נאמד בהיקף שמתקרב ל-54 מיליארד דולר. סין היא לא רק המייצאת הכי גדולה בעולם של כותנה, כשב-2019 ייצאה 22.3% מכלל הכותנה בעולם, היא גם המייבאת הגולה כש-16.6% מהכותנה בעולם יובאה אליה.

 

אגב, מאז תחילת אפריל 2020, הכותנה, כמו יתר הסחורות, חוותה ראלי מדהים מ-51.4 דולר ל-50 אלף פאונד ל-88.8 דולר. או תשואה של כמעט 73% במחירי החוזים העתידיים על כותנה מס' 2.

 

נחזור לחברות. לסין יש נוהג לפגוע בחברות מוכרות, כדי להעצים את הזעם הציבורי ולהרוויח את הנקודות הפוליטיות שההנהגה הסינית רוצה להרוויח בדעת הקהל. אך כמו ביחסיה הבינ"ל, סין מתעמרת רק במי שלא יכול להכות חזרה.

 

דוגמה מובהקת לאיך מתנהלת ההנהגה הסינית מגיעה מה-NBA. ב-2019, הבעלים של קבוצת יוסטון רוקטס, דאריל מורי, צייץ לטובת המפגינים בהונג קונג, שמחו נגד ההשתלטות הסינית על העיר. זה הביא לחרם סיני על הקבוצה שנמשך עד היום. בסין אפילו לא הראו את מיקום הקבוצה בבית שלה ב-NBA. היא פשוט נמחקה מסין.

 

לטענת נשיא לשכת המסחר האירופית בסין, יורג ווטקה, אומר כי הסינים מאוד זהירים בנוגע למטרות שלהם. "אם הם יענישו חברת כמיקלים או יצרנית של מיכון כבד, שלהם יש בסיס ייצור גדול ונכסים רבים בסין, החברות האלה יקומו וילכו והן גם לא יחזרו", אמר ל-BBC.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מחשב קוונטי מניות טכנולוגיה

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

להמשך הכתבה לחץ כאן
וורן באפטוורן באפט

רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי

לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה וורן באפט ברקשייר האת'וויי

המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53%  לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.

העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.

בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.


״מדד באפט״

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.


כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן