מלחמות הכותנה שיכולות לעלות לחברות אמריקאיות ביוקר
לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון, משקיעים רבים בשוק – בעיקר כאלה עם זיקה לשווקים בסין – מיהרו לחגוג את הליכתו של דונלד טראמפ וקבעו נחרצות שתחת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, המתחים עם סין ירדו וכולם יוכלו לחזור לעשות עסקים בשקט. אז הם טעו. ולא רק בחזית הסינית. רק בסופ"ש האחרון ביידן עשה מה שנשיאים רבים לפניו, כולל הנשיא האמריקאי הכי פרוגרסיבי בהיסטוריה, ברק אובמה – שביידן היה סגנו – נמנעו מלעשות.
מה ביידן עשה, הוא הכיר בשואת הארמנים, ש-1.5 מיליון מהם נרצחו על ידי כוחות טורקיים בתחילת המאה הקודמת. זה העלה את חמת הזעם של הטורקים, אבל בשל מצב הכלכלה שם וגם בשל המתיחות עם אירופה, אין לטורקיה יותר מדי כדורים בקנה כדי לאיים על ביידן והם יבלעו את הגלולה המרה; שאותה ניסו לדחות ואף דחו בהצלחה מרובה בסיועה החלקי של ממשלת ישראל במשך עשרות שנים.
אבל נחזור לסין. אז אם דונלד טראמפ הציג את הסינים כמקור של כל מה שרע בעולם ופתח באופן קולני ואלים את מלחמת הסחר, שפגעה מאוד בחקלאים אמריקאים ובלא מעט קמעונאים, טראמפ לא באמת פגע בסינים באיפה שכואב להם, כלומר זכויות אדם. להפך הוא העלים עין. אז ביידן לא רק שלא הפך לעדין יותר – אלא רק עושה דברים בדרכו המנומסת – הוא גם לוחץ על הנקודות הכי כואבות לסינים: התדמית הבינ"ל שלהם.
ביום הרווקים הסיני – יום המכירות המקוונות הגדול בעולם – כפי שדיווחנו כאן בנובמבר אשתקד, מרבית הקמעונאים האמריקאים כבר החלו לסבול, בשל הרגשות הלאומיים הסיניים המתודלקים על ידי הממשל הסיני, לא מעט מותגים אמריקאים ומערביים באופן כללי הוחרמו לטובת ייצור סיני. לא פחות מ-57% מהצרכנים שנשאלו בסקר דאז, ענו כי ירכשו פחות מוצרים אמריקאיים ביום הרווקים.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שלא הצליח למתג את עצמו כ-Made in China, סבל. נייקי (NKE) לדוגמה, כמעט ולא נפגעה בשל מערך הייצור של החברה בסין. נייקי, שהצליחה לחמוק ביום הרווקים האחרון מפגיעה בהכנסותיה, הופכת להיות סדין אדום עבר הענק האדום.
נייקי ו-H&M על הכוונת
מה בסך הכול עשתה נייקי? כחברה אמריקאית שלקוחותיה מצפים ממנה לערכיות מסוימת היא יישרה קו עם הממשל האמריקאי על מצבם של מיעוט האויגורים המוסלמים, שנכון לשעה זו מרביתם נמצאות במחנות "חינוך מחדש" במחוז שינג'יאנג. איך? היא הצטרפה ליוזמת "כותנה טובה יותר" (BCI) שקוראת למנוע רכישה של כותנה שמיוצרת בתנאי עבדות, בהן גם במחוז שינג'יאנג.
הסינים לא אוהבים את זה בלשון המעטה. רשת H&M, עוברת חרם צרכני והסינים מחקו את אתרי החברה מהשרתים בסין. למרות שרק 5% ממכירותיה הן בסין, כמו לא מעט קמעונאים, H&M כמו רוב מתחרותיה, רוצות נתח מכספו של הצרכן הסיני.
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
אגב, בלי קשר לפגיעה הצרכנית, 85% מייצור הכותנה בסין מגודל במחוז שינג'יאנג, מה שיקשה עליהן להשיג כותנה באופן כללי. לפי האתר OEC למורכבות כלכלית, שוק הכותנה העולמי ב-2019 נאמד בהיקף שמתקרב ל-54 מיליארד דולר. סין היא לא רק המייצאת הכי גדולה בעולם של כותנה, כשב-2019 ייצאה 22.3% מכלל הכותנה בעולם, היא גם המייבאת הגולה כש-16.6% מהכותנה בעולם יובאה אליה.
אגב, מאז תחילת אפריל 2020, הכותנה, כמו יתר הסחורות, חוותה ראלי מדהים מ-51.4 דולר ל-50 אלף פאונד ל-88.8 דולר. או תשואה של כמעט 73% במחירי החוזים העתידיים על כותנה מס' 2.
נחזור לחברות. לסין יש נוהג לפגוע בחברות מוכרות, כדי להעצים את הזעם הציבורי ולהרוויח את הנקודות הפוליטיות שההנהגה הסינית רוצה להרוויח בדעת הקהל. אך כמו ביחסיה הבינ"ל, סין מתעמרת רק במי שלא יכול להכות חזרה.
דוגמה מובהקת לאיך מתנהלת ההנהגה הסינית מגיעה מה-NBA. ב-2019, הבעלים של קבוצת יוסטון רוקטס, דאריל מורי, צייץ לטובת המפגינים בהונג קונג, שמחו נגד ההשתלטות הסינית על העיר. זה הביא לחרם סיני על הקבוצה שנמשך עד היום. בסין אפילו לא הראו את מיקום הקבוצה בבית שלה ב-NBA. היא פשוט נמחקה מסין.
לטענת נשיא לשכת המסחר האירופית בסין, יורג ווטקה, אומר כי הסינים מאוד זהירים בנוגע למטרות שלהם. "אם הם יענישו חברת כמיקלים או יצרנית של מיכון כבד, שלהם יש בסיס ייצור גדול ונכסים רבים בסין, החברות האלה יקומו וילכו והן גם לא יחזרו", אמר ל-BBC.
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
וול סטריט "שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
