טראמפ מודיע על "עסקה מעולה" עם אינדונזיה ומאיים במכסים על אירופה
האיחוד האירופי מתכונן למכסי תגמול על 84 מיליארד דולר של יצוא אמריקאי כולל מטוסי בואינג ווויסקי אמריקאי בעוד סין מגבילה יצוא טכנולוגיות סוללות חשמליות ואנליסטים בוול סטריט צופים כי הסכם יושג עד אוגוסט למרות המתיחות
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע על עסקה עם אינדונזיה ואיים בהטלת מכסים על יצוא אירופי, האיחוד האירופי בוחן תגובה אפשרית, ובמקביל סין פרסמה הגבלות נוספות על יצוא טכנולוגיות רגישות.
טראמפ כתב ב-Truth Social כי הגיע ל"עסקה מעולה" עם נשיא אינדונזיה, אך נמנע מלספק פרטים. "שוחחתי ישירות עם הנשיא המכובד שלהם. פרטים יבואו בהמשך!!!" כתב. ההודעה הגיעה על רקע גל מכתבי מכסים ששיגר טראמפ השבוע לשותפות סחר אמריקאיות, הכוללים שיעורי מכס של 25% עד 50%, שצפויים להיכנס לתוקף באוגוסט. טראמפ רואה במהלך כלי מיקוח אפקטיבי, אך השלכותיו על הכלכלה העולמית נותרות לא ודאיות.
האיחוד האירופי מתכונן להגיב
האיחוד האירופי אינו מתכוון להבליג על האיומים. אתמול הציגו פקידים באיחוד בפני המדינות החברות רשימה של מוצרים אמריקאיים שעליהם יוטלו מכסי תגמול, אם לא יושג הסכם עד ה-1 באוגוסט. הרשימה כוללת מוצרים בשווי מוערך של כ-77 מיליארד דולר, בהם מטוסים, מכונות, רכבים, כימיקלים ומכשור רפואי. בנוסף, כ-7 מיליארד דולר של מוצרי מזון וחקלאות — כולל פירות, ירקות, יין, בירה ומשקאות חריפים. בין החברות שעלולות להיפגע במיוחד מהמהלך: בואינג ו-Brown-Forman.
כריס סוונגר, מנכ"ל מועצת יצרני המשקאות החריפים בארה"ב, אמר כי "ההחלטה הזו עלולה למחוק את ההתקדמות של יצרני המשקאות האמריקאים ולפגוע קשות בהתאוששות היצוא לשוק האירופי".
בוול-סטריט צופים הסכם
למרות המתיחות, אנליסטים מעריכים כי בסופו של דבר יושג הסכם בין הצדדים. על פי דיווחים, ההסכם עשוי לכלול מכס של 10% בלבד על רוב היצוא האירופי לארה"ב — שיעור נמוך משמעותית מהאיומים הראשוניים למכסים של 30%.
מרק האפלה, מנהל ההשקעות הראשי ב-UBS Global Wealth Management, כתב: "תחזית הבסיס שלנו היא שייחתמו עסקאות סחר נוספות לפני ה-1 באוגוסט, וששיעור המכס האפקטיבי יתייצב סביב 15%". לדבריו, תרחיש כזה עשוי לתמוך בעליית נכסי סיכון במהלך השנה הקרובה.
במקביל, סין הודיעה על הגבלות חדשות על יצוא טכנולוגיות חיוניות לתעשיית הרכב החשמלי. משרד המסחר הסיני פרסם כי יצוא טכנולוגיות המשמשות לייצור חומרי קתודה לסוללות ולעיבוד מתכות יותנה באישורים מוקדמים מהשלטונות. הצעד, שהוצע לראשונה בינואר, משתלב במגמה רחבה של הגברת הפיקוח הסיני על יצוא חומרי גלם נדירים בשנים האחרונות.
- 1.גולדפינגר 15/07/2025 23:30הגב לתגובה זומי שמאזין לטראמפ בטח שם לב שטראמפ הוא אדם של קצוות בדרך כלל עסקאות שהוא עושה הם הטוב ביותר מעולם או נפלאים מעולים ומצוינים. ודברים שאחרים עושים זה .worst ever disaster etc. אין אצלו middle ground זה משהו אישיותי.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
