דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

התכנית של טראמפ - 1,000 דולר לכל תינוק

תכנית החיסכון החדשה של טראמפ מבטיחה 1,000 דולר לכל תינוק אמריקאי שייוולד בין 2025 ל-2029 בהשקעה אוטומטית בבורסה; העלות הכוללת של 3.6 מיליארד דולר תתווסף לחבילה שמשרד התקציבים צופה שתגדיל את החוב הלאומי ב-2.4 טריליון דולר

אדיר בן עמי | (1)


דונלד טראמפ חשף תכנית ממשלתית להעניק 1,000 דולר לכל תינוק שייוולד באמריקה בין השנים 2025 ל-2029. "חשבונות החיסכון של טראמפ", כפי שהוא מכנה אותם, אמורים להפוך כל תינוק אמריקאי למשקיע בבורסה מהרגע הראשון בחייו.


התכנית, שהוצגה בפגישה בבית הלבן בהשתתפות מנכ"לי ענקיות כמו גולדמן זקס, דל ואובר, מהווה חלק מ"הצעת החוק הגדולה והיפה" שטראמפ מנסה לקדם בקונגרס. כל ילד שייוולד בתקופה הרלוונטית יקבל באופן אוטומטי חשבון השקעות עם יתרת פתיחה של 1,000 דולר, הכסף יושקע בקרנות מדד העוקבות אחר הבורסה האמריקאית.


ההורים יוכלו להוסיף עד 5,000 דולר נוספים מדי שנה לחשבון, אך כאן מתחילות הבעיות. בניגוד לתכניות חיסכון קיימות כמו חשבונות IRA, התכנית של טראמפ מציעה יתרונות מס מוגבלים. המשיכות יחויבו במס רווחי הון או הכנסה רגילה, דבר ההופך אותה לפחות אטרקטיבית מהאלטרנטיבות הקיימות.


המומחים הכלכליים כבר מחדדים את הסכינים. אן ריילי, מנכ"לית חברת הייעוץ אלפא פיננשל, אמרה כי התכנית "אינה אטרקטיבית במיוחד" להורים ו"נראה שהממשל מסבך דברים ללא סיבה". הביקורת המרכזית מתמקדת בכך שהתכנית מציעה פחות יתרונות מס בהשוואה לכלים הפיננסיים הקיימים.


הקסם האמיתי של התכנית אינו טמון בפרטים הטכניים, אלא בכוח הפוליטי שלה. טראמפ מציג את עצמו כנותן מתנת יום הולדת לכל תינוק אמריקאי, תוך שהוא עוטף את התכנית בסיפור על השקעות ועתיד כלכלי מזהיר. המסר פשוט: הרפובליקנים דואגים למשפחות ולדור הבא.


העלות הכוללת של התכנית תעמוד על כ-3.6 מיליארד דולר, בהתבסס על כ-3.6 מיליון הלידות השנתיות באמריקה. טראמפ טוען שהמימון יגיע מ"רפורמות ממוקדות" הכוללות מס של 3.5% על העברות כספים לחו"ל, אולם משרד התקציבים של הקונגרס מעריך שהחבילה הכוללת תוסיף 2.4 טריליון דולר לחוב הלאומי בעשור הקרוב.


מבחינה היסטורית, לתכניות כאלה יש ביצועים מעורבים. בריטניה הפעילה תכנית דומה בשם "Child Trust Fund" בין השנים 2002 ל-2011 לפני שהפסיקה אותה. סינגפור עדיין מפעילה תכנית בונוס תינוקות עם חשבונות חיסכון הנתמכים על ידי הממשלה. השאלה היא האם אמריקה תדבק בתכנית לטווח ארוך או שמדובר בעוד פרויקט פוליטי שייעלם עם החלפת הממשל.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 11/06/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    בישראל קוראים לזה חסכון לכל ילד למי שלא מכיר
ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה עם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. קרדיט: רשתות חברתיותג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה עם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל אנבידיה: OpenAI תהיה חברת המולטי־טריליונים הבאה

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג,  מציג חזון של מהפכה תעשייתית בבינה מלאכותית, אך יש צד שני למטבע, והאנליסטים מזהירים מפני סכומים חסרי תקדים, ניגודי עניינים וחוסר שקיפות

רן קידר |

מנכ"ל אנבידיה NVIDIA Corp. 0.28%  , ג'נסן הואנג, נשמע בטוח לגבי OpenAI, שתהפוך להיות חברת המולטי-טריליונים הבאה: "אני חושב ש-OpenAI תהיה חברת ההיפר-סקייל הבאה," אמר בפודקאסט שפורסם בשבוע שעבר, כשהוא מציב אותה בשורה אחת עם מטא ועם גוגל. 

לדבריו, ההשקעה שתבצע אנבידיה, עד 100 מיליארד דולר, תאפשר לאופן-איי לבנות תשתיות בהיקף של 10 ג’יגה-וואט, "הפרויקט המחשובי הגדול בהיסטוריה", כפי שהגדיר. לשם השוואה, כור גרעיני מייצר בדרך כלל ג’יגה-וואט אחד בלבד. הואנג הסביר כי ChatGPT ממשיך להתרחב בקצב חסר תקדים, מ-300 מיליון משתמשים שבועיים בדצמבר האחרון ליותר מ-700 מיליון כיום. 

מבחינתו, ההשקעה אינה רק אסטרטגית אלא גם כלכלית: "זו אחת ההשקעות החכמות ביותר שניתן לעשות היום. אנחנו מכירים את התחום טוב מכולם, והתשואה על הכסף הזה תהיה יוצאת מן הכלל". בנוגע לטענות על בועת השקעות, הואנג ביטל את החששות: "עד שכל עולם המחשוב הכללי יעבור מה-CPU אל ה-GPU, אין סיכוי לעודף. זה ייקח עוד שנים".  

בכך, מתייחס הואנג  למעבר בפלטפורמות המחשוב מהמודל הוותיק שהתבסס על מעבדי CPU לשליפת קבצים סטטיים, אל מערכת מחשוב מבוססת GPU המותאמת לבינה מלאכותית, שמסוגלת לזקק וליצור ידע ותובנות מתוך מאגרי מידע עצומים. ומבחינתו, זהו ההמשך הישיר של המהפכה התעשייתית, הפעם לא באמצעות מנוע קיטור אלא באמצעות בינה מלאכותית שתגדיל את הפריון האנושי בקנה מידה עולמי. 

המהלך של אנבידיה ואופן־איי הוא חלק ממיזם רחב יותר בשם Stargate, שתחתיו שותפות עם אורקל, סופטבנק ושחקנים נוספים לפריסת מרכזי נתונים חדשים בארה״ב. במסגרת זו כבר הוכרזו תוכניות להקמת חמישה מרכזי נתונים חדשים בהיקף מצטבר של כמעט 7 ג’יגה-וואט, מתוך יעד כולל של 10 ג’יגה-וואט.

קרדיט: דובר צה"לקרדיט: דובר צה"ל

דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום

המגזין הצבאי הנחשב מפרסם את דירוג 100 החברות הביטחוניות המובילות בעולם כשהישראליות מככבות בשלושת העשיריות הפותחות: מי בראש? מי נזרקה החוצה? מה המוצרים הכי להיטים בתעשייה? ומי ממוצבת הכי טוב למירוץ החימוש הבא?
רן קידר |

זו אינה עוד רשימה. כל מקום ב-100 השורות בטבלת הדירוג משקלל עשרות פרמטרים וקובע מי תזכה להיכלל ברשימה, והסעיף המשפיע ביותר הוא ההכנסה בפועל מהפעילות הבטחונית. המגזין מתבסס על הדיווחים של החברות הצבאיות ובנוסף, מעסיק סוללת אנליסטים שסוקרים כל חברה בצורה פרטנית וקובעים את המיקום שלה ביחס לאחרות. 

 אבל מעבר ל-״יוקרה״ של החברות שנכללות במדד, לדירוג של Defense News יש השפעה אמיתית על התעשייה עצמה, ועם השנים הפך לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. מי שמדורגת גבוה יכולה למנף את זה. היא משפרת את הסיכויים למשוך חוזים מול ממשלות, זוכה באמון של שותפים עסקיים, והשוק בכללותו הרבה יותר מתחשב במובנים רבים, מדובר במדד לא־רשמי של "מעמד" בתעשייה הצבאית העולמית, כזה שמייצר תגובת שרשרת של עניין, מימון ושיתופי פעולה.

בנוסף, הדירוג הזה לא רק מספק הצצה לרשימת השחקנים החזקים ביותר בענף. הוא גם משקף את המגמות בכל השוק: מעבר ממערכות נשק כבדות וקלאסיות לטכנולוגיות מתקדמות, זריזות וקטלניות, תוך הדגשה מחודשת של הממד הדיגיטלי בשדה הקרב. 

שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג - אלביט מערכות אלביט הדמיה 0%   (מקום 21 לעומת 22 בשנה שעברה), התעשייה האווירית (28, שמרה על הדירוג) ורפאל (31, לעומת 33 בשנה שעברה) Rafael Holdings 0% , והן אינן ברשימה בגלל ערך נוסטלגי, אלא היות וכל אחת מהן צמחה בצורה מובהקת בהכנסות הביטחוניות שלה בשנת 2024. אלביט, למשל, עם זינוק ל-6.8 מיליארד דולר, נהנית מביקוש גבוה למערכות דיוק, כטמ"מים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית. רפאל, שביצעה קפיצה של שני מקומות בדירוג, ממשיכה למצב את עצמה כמרכז פיתוח מתקדם, לא רק בזכות כיפת ברזל, אלא גם עם פתרונות הגנה רב־שכבתיים, טילים טקטיים ומערכות שליטה ובקרה. התמונה המתקבלת היא של שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית. 

אבל מעבר לזווית המקומית, בעולם כולו הוקצרו מעל 2.7 טריליון דולר להוצאות ביטחוניות במהלך 2024, גידול של כמעט 10 אחוזים לעומת השנה הקודמת, והעלייה החדה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. יותר מכל, מדובר בתגובה ישירה לרצף של זעזועים גאו־פוליטיים: המלחמה בעזה, העימותים בלבנון, הפלישה הרוסית לאוקראינה והתחזקות סין ככוח צבאי גלובלי.