המניות החמות היום בוול סטריט; החוזים עברו לעליות
מה קורה במניות טסלה, אנבידיה, האם הריבית תרד ומה קורה בקריפטו?
החוזים העתידיים בעליות קלות לקראת החלטת הפד על הריבית. חוזי הדאו ג'ונס בעלייה של 0.1%, ה-S&P 500 בעלייה של 0.3%, הנאסד"ק 100 בעלייה של 0.3%. כולם ממתינים למילה מג'רום פאוול, יו"ר הפדרל, שיכול להשפיע על הכיוון של השווקים. אין באמת ציפיות להפחתת ריבית, אבל מה שחשוב יהיה הטון וההתייחסות לגבי ההמשך.
העליות בחוזים העתידיים מגיעות אחרי יום לא פשוט בשווקים – אתמול הנאסד"ק הוביל את הירידות, בעיקר בגלל צניחה של 5.3% בטסלה ו-3.4% באנבידיה, שתי חברות שמושפעות מחששות כלכליים ומתנודות סביב מדיניות המכסים של טראמפ. אבל הבוקר התמונה משתנה, לפחות בינתיים. עם זאת, מדד הפחד (ה-VIX) – שמראה כמה השוק מפחד – נשאר גבוה, זה אומר שהמשקיעים עדיין מאוד חוששים מירידות.
המניות החמות: מה קורה בטרום-מסחר?
אנבידיה (NVDA): אחרי ירידה של 3.4% אתמול בכנס ה-GTC השנתי, שם המנכ"ל ג'נסן הואנג חשף שבבים חדשים מסדרת Rubin, שיתוף פעולה מורחב עם ג'נרל מוטורס ודגמי AI לרובוטים, המניה מטפסת ב-1.2% בטרום-מסחר. המשקיעים עדיין מעכלים את החדשות, והכנס ממשיך להיות מוקד עניין – במיוחד למגזר ה-AI שמוביל את השוק.
טסלה (TSLA): המניה עולה ב-3.1% בטרום-מסחר ל-233 דולר, אחרי צניחה של 5.3% אתמול ו-4.8% ביום שני. אנליסטים בקנטור פיצג'רלד שדרגו את ההמלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 425 דולר, למרות ירידה של 44% מתחילת השנה על רקע מכירות חלשות ומחאות נגד אלון מאסק. בראיון לפוקס ניוז אתמול, מאסק התייחס למחאות ואמר: "טסלה היא חברה של שלום, לא עשינו שום דבר נורא."
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'נרל מוטורס (GM): המניה עולה ב-0.4% בטרום-מסחר, אחרי ההודעה על השותפות החדשה עם אנבידיה בתחום הרכב האוטונומי שהוכרזה אתמול. המשקיעים עדיין שוקלים את ההשפעה ארוכת הטווח.
חברות נוספות: אוטודסק עולה 1.4% בטרום-מסחר אחרי דיווח
וול סטריט ג'ורנל על קרב שליטה עם משקיעים אקטיביסטים. מניית ג'ילד נופלת 2.8% בגלל חששות מקיצוץ תקציבי ממשל לטיפול ב-HIV, ו-HealthEquity צונחת 16% אחרי תחזית רווחים חלשה.
מה צפוי מהפד?
רוב המומחים בטוחים שהפדרל ישאיר את הריבית כמו שהיא – בין 4.25% ל-4.5%. אבל העיניים נשואות ל"תרשים הנקודות" שייצא עם ההחלטה ולדברים של פאוול ב-23:30 שעון ישראל. אם הוא ירמוז שהפד מודאג מהאטה בכלכלה – שוק עבודה חלש או צריכה נמוכה – וישאיר פתח להורדת ריבית ב-2025, זה יכול להרים את המניות, במיוחד את אלה שרגישות לסיכונים.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
השוק מוריד את הצפי שלו להורדות ריבית השנה באופן כללי. בשבוע שעבר פרסמו מספר כלכלנים מבנק אוף אמריקה שבבחינה של הרכיבים מדד המחירים לצרכן של פברואר שנכללים במדד ה-PCE, עולה כי המדד צפוי להציג אינפלציה של 2.7% בפברואר, לעומת 2.6% בינואר. זה מעיד שלמרות שמדד המחירים לצרכן העיד על האטה בפברואר, ייתכן והאינפלציה עדיין בכלל בעלייה. הנתונים הביאו לירידה בציפיות להורדת ריבית בהחלטת מאי מ-52% ל-30%, כאשר יש אפילו כלכלנים שכבר מדברים על אפשרות של 0 הורדות ריבית ב-2025.
ומה עם הקריפטו?
גם שוק הקריפטו מושפע מהציפייה לפדרל. הביטקוין עלה ב-1.4% ל-83,181 דולר, וה-XRP טיפס ב-2.4%. אם פאוול ירמוז על ריבית נמוכה יותר בהמשך, זה עשוי לדחוף את המטבעות הדיגיטליים עוד למעלה, כי משקיעים יחפשו תשואה גבוהה יותר בנכסים מסוכנים.
בינתיים שוק הקריפטו די מדשדש אחרי שבועות תנודתיים. לפני מספר שבועות טראמפ פרסם ברשת Truth שהוא הורה להקים רזרבות קריפטו לאומיות. הקריפטו קפץ מתוך הנחה שזה אומר שהממשל ירכוש מטבעות דיגיטליים בשוק, אך מאוחר יותר באותו שבוע טראמפ אכזב את המשקיעים כשציין שהרזרבות יכללו רק מטבעות שהממשל החרים מעבריינים ולא יכללו רכישות נוספות. הביטקוין שהספיק באותו שבוע לקפוץ עד 96 אלף דולר למטבע חזר בחזרה ל-80-83 אלף למטבע שם הוא מדשדש עד היום.
- 3.אנונימי 19/03/2025 15:44הגב לתגובה זוכמו בארץ ... דקות לפתיחה והעליות אוטוטו נמחקות שם מחלת מאניהדיפרסיה
- 2.השוק הדובי ימשך עוד שנה 19/03/2025 15:00הגב לתגובה זותצילו את הפנסיה וצאו מהסנופי 500 וממניות הבורסה הישראלית.
- 1.ארהב בפשיטת רגל 19/03/2025 14:12הגב לתגובה זוהבורסה בארהב וישראל תרד עוד 70 אחוז לסנופי 500 שער 2000ארהב הולכת למיתון וגם הכלכלה הישראלית.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
