המניות החמות היום בוול סטריט; החוזים עברו לעליות
מה קורה במניות טסלה, אנבידיה, האם הריבית תרד ומה קורה בקריפטו?
החוזים העתידיים בעליות קלות לקראת החלטת הפד על הריבית. חוזי הדאו ג'ונס בעלייה של 0.1%, ה-S&P 500 בעלייה של 0.3%, הנאסד"ק 100 בעלייה של 0.3%. כולם ממתינים למילה מג'רום פאוול, יו"ר הפדרל, שיכול להשפיע על הכיוון של השווקים. אין באמת ציפיות להפחתת ריבית, אבל מה שחשוב יהיה הטון וההתייחסות לגבי ההמשך.
העליות בחוזים העתידיים מגיעות אחרי יום לא פשוט בשווקים – אתמול הנאסד"ק הוביל את הירידות, בעיקר בגלל צניחה של 5.3% בטסלה ו-3.4% באנבידיה, שתי חברות שמושפעות מחששות כלכליים ומתנודות סביב מדיניות המכסים של טראמפ. אבל הבוקר התמונה משתנה, לפחות בינתיים. עם זאת, מדד הפחד (ה-VIX) – שמראה כמה השוק מפחד – נשאר גבוה, זה אומר שהמשקיעים עדיין מאוד חוששים מירידות.
המניות החמות: מה קורה בטרום-מסחר?
אנבידיה (NVDA): אחרי ירידה של 3.4% אתמול בכנס ה-GTC השנתי, שם המנכ"ל ג'נסן הואנג חשף שבבים חדשים מסדרת Rubin, שיתוף פעולה מורחב עם ג'נרל מוטורס ודגמי AI לרובוטים, המניה מטפסת ב-1.2% בטרום-מסחר. המשקיעים עדיין מעכלים את החדשות, והכנס ממשיך להיות מוקד עניין – במיוחד למגזר ה-AI שמוביל את השוק.
טסלה (TSLA): המניה עולה ב-3.1% בטרום-מסחר ל-233 דולר, אחרי צניחה של 5.3% אתמול ו-4.8% ביום שני. אנליסטים בקנטור פיצג'רלד שדרגו את ההמלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 425 דולר, למרות ירידה של 44% מתחילת השנה על רקע מכירות חלשות ומחאות נגד אלון מאסק. בראיון לפוקס ניוז אתמול, מאסק התייחס למחאות ואמר: "טסלה היא חברה של שלום, לא עשינו שום דבר נורא."
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; אנבידיה עלתה ב-2%, אמזון קפצה ב-4%
- מנכ"ל אנבידיה מכר מניות ב-1 מיליארד דולר -החברה יצרה 7 מיליארדרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'נרל מוטורס (GM): המניה עולה ב-0.4% בטרום-מסחר, אחרי ההודעה על השותפות החדשה עם אנבידיה בתחום הרכב האוטונומי שהוכרזה אתמול. המשקיעים עדיין שוקלים את ההשפעה ארוכת הטווח.
חברות נוספות: אוטודסק עולה 1.4% בטרום-מסחר אחרי דיווח
וול סטריט ג'ורנל על קרב שליטה עם משקיעים אקטיביסטים. מניית ג'ילד נופלת 2.8% בגלל חששות מקיצוץ תקציבי ממשל לטיפול ב-HIV, ו-HealthEquity צונחת 16% אחרי תחזית רווחים חלשה.
מה צפוי מהפד?
רוב המומחים בטוחים שהפדרל ישאיר את הריבית כמו שהיא – בין 4.25% ל-4.5%. אבל העיניים נשואות ל"תרשים הנקודות" שייצא עם ההחלטה ולדברים של פאוול ב-23:30 שעון ישראל. אם הוא ירמוז שהפד מודאג מהאטה בכלכלה – שוק עבודה חלש או צריכה נמוכה – וישאיר פתח להורדת ריבית ב-2025, זה יכול להרים את המניות, במיוחד את אלה שרגישות לסיכונים.
- AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
- אפולו נסוגה מהעסקה - פאפא ג'ונס צונחת ב־20%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
השוק מוריד את הצפי שלו להורדות ריבית השנה באופן כללי. בשבוע שעבר פרסמו מספר כלכלנים מבנק אוף אמריקה שבבחינה של הרכיבים מדד המחירים לצרכן של פברואר שנכללים במדד ה-PCE, עולה כי המדד צפוי להציג אינפלציה של 2.7% בפברואר, לעומת 2.6% בינואר. זה מעיד שלמרות שמדד המחירים לצרכן העיד על האטה בפברואר, ייתכן והאינפלציה עדיין בכלל בעלייה. הנתונים הביאו לירידה בציפיות להורדת ריבית בהחלטת מאי מ-52% ל-30%, כאשר יש אפילו כלכלנים שכבר מדברים על אפשרות של 0 הורדות ריבית ב-2025.
ומה עם הקריפטו?
גם שוק הקריפטו מושפע מהציפייה לפדרל. הביטקוין עלה ב-1.4% ל-83,181 דולר, וה-XRP טיפס ב-2.4%. אם פאוול ירמוז על ריבית נמוכה יותר בהמשך, זה עשוי לדחוף את המטבעות הדיגיטליים עוד למעלה, כי משקיעים יחפשו תשואה גבוהה יותר בנכסים מסוכנים.
בינתיים שוק הקריפטו די מדשדש אחרי שבועות תנודתיים. לפני מספר שבועות טראמפ פרסם ברשת Truth שהוא הורה להקים רזרבות קריפטו לאומיות. הקריפטו קפץ מתוך הנחה שזה אומר שהממשל ירכוש מטבעות דיגיטליים בשוק, אך מאוחר יותר באותו שבוע טראמפ אכזב את המשקיעים כשציין שהרזרבות יכללו רק מטבעות שהממשל החרים מעבריינים ולא יכללו רכישות נוספות. הביטקוין שהספיק באותו שבוע לקפוץ עד 96 אלף דולר למטבע חזר בחזרה ל-80-83 אלף למטבע שם הוא מדשדש עד היום.
- 3.אנונימי 19/03/2025 15:44הגב לתגובה זוכמו בארץ ... דקות לפתיחה והעליות אוטוטו נמחקות שם מחלת מאניהדיפרסיה
- 2.השוק הדובי ימשך עוד שנה 19/03/2025 15:00הגב לתגובה זותצילו את הפנסיה וצאו מהסנופי 500 וממניות הבורסה הישראלית.
- 1.ארהב בפשיטת רגל 19/03/2025 14:12הגב לתגובה זוהבורסה בארהב וישראל תרד עוד 70 אחוז לסנופי 500 שער 2000ארהב הולכת למיתון וגם הכלכלה הישראלית.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
amdAMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7% הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.
ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.
החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.
AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.
- ווסטרן דיגיטל קופצת לאחר דוחות חזקים - הביקוש לאחסון נתונים מזניק את הרווחיות
- שברון מול אקסון: שתי ענקיות הנפט נפגעו ממחירי הנפט והשוק בחר צד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.
