בהשפעת מחירי הדיור: עליה ברכישת דירות ששוויים עולה על 3 מיליון שקל
מערכת הבנקאות פרסמה היום את הסקירה השנתית לשנת 2022. השורה התחתונה ברורה לכולנו: עליית הריבית השפיעה מאוד על ההחזר החודשי - השאלה היא עד כמה. כידוע, היקף ההלוואות לדיור גדל בשנים האחרונות לצד עלייה במחירי הדירות הנרכשות ועלייה בסכום ההלוואה הממוצעת לדיור. משקלם של עשירוני ההכנסה הגבוהים בסך כל העסקאות עלה והחל מהרבעון האחרון של שנת 2022 חלה האטה בביצועי האשראי למטרת מגורים. בבנק מסבירים כי העלייה בסכום ההלוואה הממוצעת היא, בין השאר, על רקע ההאצה בקצב העלייה של מחירי הדירות, שבמסגרתה עלה שיעור ההלוואות שנועדו למימון רכישה של נכסים בשווי גבוה יותר ושיעורן עבור נכסים ששווים עולה על 3 מיליון שקל, מסך ההלוואות שניתנו גדל מ-25% בחודש דצמבר 2021 ל-31% בחודש מרץ 2023.
העלייה בשווי הנכס הממומן באה לידי ביטוי גם בעלייה בשיעור ההלוואות שניטלו על ידי משקי בית עם הכנסה גבוהה יחסית, בהשוואה למשקי בית עם הכנסה נמוכה. בולטת במיוחד העלייה במשקלן של הלוואות שניטלו על ידי 2 הכנסה בינונית מסך ההלוואות החדשות, אשר הוכפל משיעור של 10% בלבד בשנת 2017 לשיעור של 20% מההלוואות החדשות שניטלו במהלך 2022.
כך, לפי בנק ישראל, נראית העליה בגובה סכום ההלוואה הממוצעת - 948 אלף שקל ברבעון האחרון של 2022:
כמו כן, הגידול בסכום ההלוואה הממוצעת לדיור, יחד עם השינויים בסביבה המקרו-כלכלית (העלייה בריבית בנק ישראל ובמדד המחירים לצרכן), תרמו לעלייה בסכום ההחזר החודשי. בבנקים הדגישו כי ניתוח השינויים בהחזרים החודשיים של ההלוואות לדיור שניטלו בין השנים 2017 עד 2022 העלה שממוצע סכום ההחזר החודשי עלה בין 554 ש"ח ל-873 שקל, זאת נוכח עליית ריבית בנק ישראל ובשל תרומתה של העלייה בשיעור האינפלציה.
שנת 2022 וראשית 2023 אופיינו בשינויים בסביבה המקרו כלכלית. כך, למשל, עלה שיעור האינפלציה בשנת 2022 עד ל-5.3%, בהשוואה ל-2.8% בשנת 2021 וריבית בנק ישראל עלתה במהלך שנת 2022 ועד אפריל 2023 לרמה של ,4.5%, לאחר שעמדה עד לחודש אפריל 2022 על 0.1%. אפשר לראות שעם עליית הריבית גם היקף המשכנתאות קטן בתקופה הנסקרת וחלה האטה במחירי הדיור. כמו כן נצפו בתקופה זו גם עליות משמעותיות בתשואות האג"ח הממשלתיות. עליית ריבית בנק ישראל הובילה גם לעלייה בשיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, בכלל המסלולים.
בגרף הבא אפשר לראות את שיעור השינוי בהחזר החודשי במשכנתא שנלקחה השנה לעומת 5 השנים הקודמות:
"יש שונות רבה בהיקף העלייה בסכום ההחזר החודשי בין הלווים, בין היתר, על רקע השוני הן בתמהיל ההלוואה הממוצעת והן בגובהה. עבור הלוואות שניטלו ב-2021 חל השינוי המשמעותי ביותר בגובה ההחזר החודשי הממוצע", מצאו בבנק ישראל. "סכום ההחזר החודשי עלה בקרב כל עשירוני ההכנסה – העלייה בסכום ההחזר החודשי הינה גדולה יותר בקרב עשירוני ההכנסה הגבוהים, אולם שיעור העלייה הגבוה ביותר נצפה בקרב עשירוני ההכנסה 4 עד 7, מה שמשקף נטל גבוה יותר עבור לווים אלה".
הבנק מצא כי גם תמהיל ההלוואה השתנה. אפשר לשים לב לעלייה במרכיב הפריים במהלך השנים, לעומת הירידה המשמעותית בשנה האחרונה. אנשים זיהו כי הריבית גבוהה מדי. כעת, הם חוששים מהפריים, שאם יירד בשנה הקרובה, הם עשויים למצוא את עצמם ממחזרים את ההלוואה.
הנה הטבלה שמוכיחה שהתמהיל השתנה:
בינתיים, בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק ההלוואות לדיור והעלייה בסכום ההחזר החודשי והציפייה הפיקוחית היא כי הבנקים ימשיכו לנטר לקוחות שמתקשים לעמוד בהחזרים החודשיים וימשיכו לסייע להם במידת הצורך במסגרת הכלים שעומדים לרשותם, כפי שהחלו לעשות מסוף שנת 2022.
- 2.עמית 14/05/2023 16:12הגב לתגובה זוזה מעל ל 14 שנים כתבות ממומנות 24 שעות ביממה יום יום שנה שנה עד שזה הפך כמו סם שסופק לאחר שהצלחתי להפוך את עמך לצורכי הסם הזה בקיצור יש פה שכבה של עשירים ששורצים בצפון תל אביב ומסביבה ולהם אין שיעבוד והם מחוץ לעדר וכל היתר שזה 80% מהעם כבר משועבדים לכל חייהם לבנקים וכבר אבוד להם מזמן וכל אחד למזלו אם ניתפס בחכה או לא
- 1.דניאל 14/05/2023 14:36הגב לתגובה זוהשתעבדות כלכלית ל 30 שנה תעברו על הרווחים של הקבלנים, הבנקים וממשלה כל הרווחים על הגב של המשתעבדים למה ככה ? !!
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")