יום מוצלח לאשכנזי זלצמן: זכה במכרז על תקציב הפרסום של 'בנק ירושלים'
הסתיים המכרז על תקציב הפרסום של בנק ירושלים. לאייס נודע כי הזוכה הוא משרד הפרסום אשכנזי זלצמן שרושם יום מוצלח במיוחד בתולדות המשרד עם זכייה ב-2 מכרזים שונים כאשר מוקדם יותר היום (יום ד') נודע לאייס כי המשרד זכה בתקציב הפרסום של מע"צ. תקציב הפרסום לשנת 2012 עתיד לעמוד על כ-5 מיליון שקלים
לשלב הגמר של המכרז הגיעו גם משרדי הפרסום שמעוני פינקלשטיין ברקי ומשרד הפרסום LEAD בבעלות רמי יהודיחה ואדלר חומסקי. בשלב מוקדם יותר של ההתמודדות על המכרז השתתף גם משרד הפרסום GPS שטיפל בתקציב מאז 2007.
למרות שלא ידוע מה היה המשקל של ההצעה הכספית למול הצעת הקריאייטיב במכרז, נודע לאייס כי העוגן המרכזי בזכיית אשכנזי זלצמן היה הצעה כספית אטרקטיבית במיוחד של המשרד לעומת מתחריו בשלב הגמר.
בנק ירושלים שליבת פעילותו התמקדה בתחומי המשכנתאות והאשראי הצרכני, עם שירותי עו"ש במידה מצומצמת ישיק בשנת 2012 מהלך שיווקי למעבר לפעילות קמעונאית מלאה. תהליך המכרז נוהל על ידי מנהל השיווק של הבנק תומר פישלר. היה מעורב גם אשר בן דוד מנהל החטיבה הקמעונאית המתגבשת.
דוברת בנק ירושלים אישרה לאייס את הפרטים.
- 5.מקאן מפסידים לאשכנזי 23/12/2011 14:58הגב לתגובה זוhttp://www.ice.co.il/article/view/297611
- 4.אחד עם קצת שכל 23/12/2011 02:01הגב לתגובה זושבנק שיוצא לדרכו הקמעונאית, יבחר כשותף לדרך משרד פרסום ע"פ שיקול כספי? האם עוד כמה אחוזי החזר עמלה הם אלו שיטו את הכף? היתכן כי אשכנזי זלצמן הציגו אסטרטגיה טובה? או אולי חלילה קריאיטיב קולע יחד עם הצעת מחיר אטרקטיבית? "הכתבה" הנ"ל נראית לי קצת הזויה ולא מקצועית ונשמעת יותר כמו הדלפה מאחד המשרדים שהפסידו במכרז... חבל שכך מתנהגים ומשמיצים. כל משרד יודע שפעם מנצחים ופעם מפסידים וכך או כך צריך לעשות זאת בכבוד ובלי ללכלך
- 3.אלי 22/12/2011 11:10הגב לתגובה זואולי תאמרו פה קבל עם ועדה איזה עבודות קריאטיביות אתם עשיתם לאחרונה , משום מה אני בטוח שזה לא יזכה באריה הזהב או באיזה קקטוס עלוב מקסימום יתנו לכם פרס "נשארתי עד שעה מאוחרת במשרד ובסוף זה מה שיצא לי"
- 2.זכו על כמה עמלה מחזירים ללקוח. לא על קריאיטיב (ל"ת)22/12/2011 09:45הגב לתגובה זו
- רואה קנאה 22/12/2011 17:58הגב לתגובה זונו, די צפוי שמישהו שהפסיד יגיב כמו שהגבת. לא לדאוג זה יעבור לך.
- 1.רואה חשבון 22/12/2011 09:26הגב לתגובה זואם הדיווח הוא על הצעת כספית אטרקטיבית, אז הכותרת היא לא על זכיה אלא על כמה נמוך הם הסכימו לרדת. לקרוא ולבכות.
- 22/12/2011 10:57הגב לתגובה זואני מבינה שזה ממש צובט לך בלב אבל בכל אופן אני מציעה לך לבדוק את המקורות שלך!!!

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
