על צמיחה ואבטלה; וגם - איך התייחסו המשקיעים לברננקי

משקי הבית בארצות הברית חשים שהמצב הכלכלי משתפר ושיהיו יותר מקומות עבודה השנה. כתוצאה ישובו עובדים מיואשים רבים יותר למעגל מחפשי העבודה, אך המעסיקים לא יוכלו לקלוט את כולם ולכן האבטלה דווקא תגדל. כך, כתבו מנהלי מדד הביטחון הצרכני של אוניברסיטת מישיגן האמריקאית בסקירתם האחרונה. לכאורה, הם מדברים כאן על "אבטלה מהסיבות הנכונות".שנת 2011 תעמוד בסימן התבססות ההתאוששות הכלכלית בארה"ב - הכלכלה הגדולה והחשובה בעולם. השאלה שתלווה את התהליך תהייה מתי ובאיזו מידה ישתקף הדבר בשוק העבודה האמריקאי. דבר זה חשוב מאוד משתי סיבות עיקריות:- התאוששות תעסוקתית בארצות הברית תבטיח התבססות של הצריכה הפרטית במדינה. כידוע, הצרכן האמריקאי מרבה לייבא מחו"ל ומדינות רבות בעולם בונות עליו- הפד' לא יפתח בסבב העלאות ריבית בטרם ישתכנע כי שוק העבודה האמריקאי אכן מחלים. לצורך כך, ימתין לרצף נתונים שיוכיח שהאבטלה במדינה יורדת מדרגה.אני מניח שבמהלך החודשים הבאים יעסקו רבות בשאלה זו, אך האיתותים יהיו סותרים, לפחות בשלבים הראשונים. הדבר יגרום לעצבנות אצל המשקיעים ושוקי ההון יהיו תזזיתיים. כדי להיערך לכך, כדאי לדעת קצת על יחסי הגומלין בין הצמיחה, התעסוקה והאבטלה.חמש השנים האחרונות בארצות הברית הן הזדמנות נהדרת לדבר על היחסים הללו, כי במהלכן נקלעה הכלכלה האמריקאית למשבר חריף והספיקה לצאת ממנו. התנודתיות בקצב הצמיחה הכלכלית בתקופה זו הייתה גבוהה והציבה בפני המעסיקים והעובדים התלבטויות רבות. התרשימים שאציג לעיל מראים את הדינאמיקה.כלכלת ארה"ב התנהלה כסדרה בשנים 2006 ו-2007, נקלעה למשבר חריף בשנים 2008 ותחילת 2009, נחלצה ממנו במחצית השנייה של 2009 והחלה להתבסס בשנת 2010 (אם כי בשלב מסוים היו חששות ממיתון חוזר, double dip). בתוך ההמולה הנ"ל התקשו המעסיקים להחליט, תחילה, אם המשבר יאריך ימים ואחר כך, אם ההתאוששות תתבסס. לכן הם הגיבו בזהירות ובאיטיות - לא מיהרו לפטר עובדים בכניסה למשבר ולא מיהרו לגייס עובדים ביציאה ממנו.גם העובדים התלבטו מאוד. כשהתברר שהמשבר חריף והיה חשש שיאריך ימים, התייאשו רבים מהם וחדלו לחפש עבודה, דבר שמנע עלייה בשיעור האבטלה. בהמשך, כשהחלה ההתאוששות והופיעו סימנים לכך שהיא מתבססת, שבו רבים למעגל מחפשי העבודה ושיעור האבטלה לא ירד.בדרך זו הגיבה האבטלה בפיגור ובכיוונים מנוגדים לתפניות כלכליות.המעסיקים והעובדים מקבלים החלטות ומגיבים בו זמנית לאירועים הכלכליים. בכניסה למשבר החברות לא מיהרו לפטר עובדים, העובדים התייאשו בחלקם ושני הדברים הגבילו את העלייה באבטלה. ביציאה מהמשבר קורה דבר הפוך: העובדים ממהרים לשוב לחפש עבודה, המעסיקים רוצים להשתכנע שההתאוששות מתבססת ושני הדברים דווקא מגדלים את שיעור האבטלה:כולם רוצים ששוק העבודה יבריא וייהנה מפירות הצמיחה הכלכלית; כסף סופרים במדרגות, בסופו של דבר. האבטלה במשק היא הנתון הכלכלי - חברתי העיקרי הקובע אם השוק החלים, אך כפי שראינו, קשה לסמוך עליו בזמן אמת: תגובתו מאוחרת ומטעה. הפעם, ההתאוששות בכלכלת ארה"ב ארוכה בהשוואה למשברים קודמים וההסתמכות על שיעור האבטלה אף קשה מהרגיל.במצב דברים זה, יש לצפות לעוד איתותים סותרים משוק העבודה האמריקאי. השווקים הפיננסיים מחשיבים מאוד שוק זה ולכן יתנהלו בעצבנות רבה לקראת ובעקבות פרסום כל נתון הקשור בו. הפד' יידרש לזמן רב עד שיכריז שהשוק יצא סופית מהמשבר. לכן, היציאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה מאוד שלו תהייה איטית וזהירה.בעניין הדברים שאמר ברננקייו"ר ה-Fed ניסה אתמול בדבריו לקונגרס להרגיע אך השווקים הלחוצים שמעו כנראה רק את הסיפא של דבריו. למעשה, ברננקי אמר בפשטות שכל האינדיקאטורים מצביעים על יציבות מחירים בטווח הקצר והבינוני, למרות שהלחצים מצד העלויות גדלים, שכן התמסורת מתעריפי הסחורות למחירים ללקוחות נמוכה ובסך הכול תהייה לכל היותר עלייה זמנית וקלה בקצב האינפלציה בארה"ב, כל עוד ההתייקרויות לא תהיינה ממושכות.השווקים, כך נראה, נתנו פחות חשיבות לתרחיש המרכזי, הנוח מבחינתם, ויותר לסייג לתרחיש זה. בצל האירועים האחרונים, הם חוששים מאוד שהעליות במחירי הנפט ותשומות נוספות תימשכנה ותאיימנה בכל זאת על ההתאוששות הכלכלית ועל יציבות המחירים, במיוחד אם הן תולכנה לציפיות אינפלציה גבוהות יותר. אפשר שלעמדות הלוחמניות שמציג נגיד הבנק המרכזי האירופי בנושא האינפלציה יש חלק בכך. בכל מקרה, השווקים לא שמים די דגש לכך שמרכיב התשומות בהוצאות הייצור בארה"ב נמוך ושלמדינה היסטוריה ארוכה של ציפיות אינפלציה נמוכות.יצוין, כי דברי ברננקי עלולים להביא בנוסף למחלוקות נוספות בעניין חלקה כביכול של ארה"ב ומדיניות ההזרמות שלה בהתייקרויות בשוק הסחורות, שכן הוא מדגיש שהעליות הן במונחי כל המטבעות החשובים ואינן תוצאה של הפיחות בשער הדולר של ארה"ב.מבחינת המדיניות המוניטארית בארה"ב, לאחר הדברים, פוחתת ההסתברות לכך שהעלאת הריבית תוקדם בצל התייקרות הסחורות, אך הפתח לכך לא נסגר לחלוטין. בהיעדר גורמים נוספים, הדבר צריך להוליך להתאמה קלה כלפי מעלה של העקום, תוך השתטחות קלה, עם עלייה מעט גבוהה יותר בקצה הקצר. מנגד, לנוכח אזכור החשש מהתארכות ההתייקרויות הללו, התנודתיות בשוק איגרות החוב בארה"ב עשויה לגדול.נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל