סגירה מעורבת בת"א: כת"ב עלתה 8% בזכות אפוסנס ומדיוונד, גבעות צנחה 8%

עזריאלי הצטרפה למסחר אך סגרה מתחת למחיר ההנפקה. מודיעין צנחה 9% ברקע להודעה על הגיוס מחר. הודעה חיובית למזור הזניקה אותה ב-13%. חברה לישראל הוסיפה 4.4% ברקע להודעת צים

הבורסה בתל אביב סגרה את המסחר במגמה מעורבת. לאורך היום, המדדים רשמו ירידות שנמחקו בשעות האחרונות במקביל להתמתנות הירידות באירופה ולמעבר החוזים בוול סטריט לעליות שערים.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף הוסיף 0.33% לרמה של 1,080 נקודות ומדד ת"א 75 מאבד 0.37%. מניות הבנקים איבדו 0.27%. מחזור המסחר הסתכם ב-2.04 מיליארד שקל.

במסחר היום המשיכה לבלוט יחידת ההשתתפות של גבעות עולם, אשר איבדה כ-8% מערכה במחזור הגדול ביותר בבורסה. עוד בלטו במגזר, מודיעין צנחה 9%, דלק אנרגיה איבדה 2.3%.

עוד בלטו היום, חברה לישראל שהוסיפה 4.4% לאחר שצים הודיעה אתמול על מכירת חברת בת. דיסקונט הוסיפה 2.2% ומכתשים אגן עלתה ב-1.7%. מניית מזור זינקה ב-13% לאחר הודעה חיובית, כלל ביוטכנולוגיה טיפסה ב-8% לאחר הנפקה מוצלחת של אפוסנס, ממנה גזרה כת"ב רווח של 13 מיליון שקל בגין ההשקעה, כמו גם תוצאות טובות בניסוי שלב III של מדיוונד.

ירידות בעולם

עם פתיחת המסחר בוול סטריט, המדדים המובילים עלו קלות. באירופה, הבורסות המרכזיות רושמות מגמה מעורבת מדד הפוטסי מאבד 0.16% בלונדון, מדד הקאק יורד 0.1% בפריז ואילו הדאקס מוסיף 0.2%.

המניות הנסחרות באסיה פתחו את שבוע המסחר החדש בירידות שערים בולטות אשר שלחו את המדד האזורי MSCI לרשום את הצניחה החדה ביותר מאז מארס 2009.

ביפן, מדד הניקיי 225 צלל 3.84% בצל המשך התחזקותו של היין. באוסטרליה מדד ה-S&P/ASX 200 ירד 2.87% ובדרום קוריאה מדד הקוספי נסוג 1.57%. בסין מדד שנחאי איבד כ-1.66% (לסקירת המסחר בשוקי המניות אסיה).

מניות במרכז

חברת אפוסנס מצטרפת למסחר בבורסה לאחר שאתמול השלימה בהצלחה גיוס כולל של כ-94 מליון שקל, בהנפקת מניות ואופציות לפי שווי חברה של למעלה מ-900 מיליון שקל (אחרי הכסף). חברת הביומד העוסקת בפיתוח מוצרים להדמיה ולטיפול על-בסיס יכולת מיקוד באפופטוזיס (מוות תאי) תכננה תחילה לגייס 75 מיליון שקל.

בהמשך להודעת המפקח על הבנקים כי עד לגיבוש הנחיות חדשות על ידי ועדת באזל, על הבנקים לשמור על יעד הון ליבה של 7.5% העלה אתמול האנליסט מאיר סלייטר מדש ברוקראז' את המלצתו למניית מזרחי טפחות ל'תשואת יתר'. סלייטר נוקב במחיר יעד של 37 שקל למניה, הגבוה ב-25% ממחיר השוק של הבנק היום בבוקר. להערכתו, "הבנק הוא יחסית אגרסיבי מבחינת היעדים שלו, גם לגבי התשואה להון וגם לגבי יעד הלימות הליבה".

חברת כלל ביוטכנו הודיעה היום על תוצאות טובות לחברת הבת (55%) מדיוונד בניסוי קליני שלב III להטריית כוויות. החברה הודיעה כי תפעל לקבל אישור לשיווק התרופה באירופה במקום ניתוחים המקובלים כיום. במקום ניתוחי כוויות: מדיוונד תגיש את תרופתה לרישום באירופה לאור ההצלחה בניסוי הקליני

חברת ווידמד דיווחה היום על הארכת הסכם ההפצה עם GE Healthcare, חברת בת של הקונצרן GE לתקופה של שלוש שנים. בדוח השנתי העריכה ווידמד כי המכירות הכוללות של המערכת שפיתחה החברה ל-GE עד שנת 2014 יסתכמו ב-51 מיליון שקל, בעוד ההכנסות בשנת 2009 כולה הסתכמו ב-3.6 מיליון שקל. ווידמד מתקדמת בארה"ב: מאריכה את הסכם ההפצה עם GE בשלוש שנים נוספות

שותפות חיפושי הנפט והגז, מודיעין יהש הנמצאת בשליטת צחי סולטן ואידיבי אחזקות של נוחי דנקנר, תנסה לגייס מחר כ-108 מיליון שקלים בהנפקת מניות ואופציות.אחרי דחיות חוזרות ונשנות: מודיעין תגייס 108 מיליון שקל, אידיבי תשקיע 36 מיליון שקל

בנוסף, שותפות חיפוש הנפט גבעות יהש דיווחה הבוקר כי החליטה שלא לבצע מבחן זרימה נוסף במקטע 1 בקידוח מגד 5, זאת "בשל שיקולים טכניים וכלכליים". השותפות החליטה לעבור לביצוע מבחנים במקטע 4, כאשר מקטעים מס' 2 ו-3 ייבחנו לאחר סיום המבחנים שייערכו בבאר. גבעות יהש: "בשל שיקולים טכניים וכלכליים הוחלט שלא לבצע מבחן זרימה נוסף במקטע 1

צבי סלובין מנכ"ל משותף בחברת האחזקות אלרון התפטר מתפקידו. כך הודיעה הבוקר החברה אשר ציינה כי הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת בעלי המניות. רק אחרי שנה בתפקיד: צבי סלובין התפטר מתפקידו כמנכ"ל משותף באלרון

המשנה למנכ"ל לידר שוקי הון מונה היום למנכ"ל בית ההשקעות במקומו של דני ברק, ששם קץ לחייו ביום שישי האחרון. לידיעה המלאה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.