גישת הערך מול גישה טכנית, מהי הגישה בבתי ההשקעות?

כדי להבין את דרך קבלת ההחלטות בבית ההשקעות יש לשים לב לאופן התנהלות בית ההשקעות מולך
בועז אילון |

אם יש בשוק שתי מניות בלבד, האחת ירדה ממחיר של 100 למחיר 60 והשנייה עלתה ממחיר של 100 ל-290. באיזו מניה נשקיע?

רוב המשקיעים יבחרו את המניה שירדה כי היא נחשבת זולה. החלטה כזו עלולה להתברר כשגויה לטווח קצר. דרך קבלת החלטות של מי שיבחר במניה שירדה היא גישת הערך ולעומתו משקיע שבחר במניה שעלתה פועל על פי הגישה הטכנית.

גישת הערך או הגישה הכלכלית מניחה שקיים ערך למניה המהווה את השווי ההוגן שלה. על פי גישה זו נרכוש את המניה אם נעריך שמחירה זול ביחס לשוויה האמיתי. אם מחיר המניה ירד, מחירה הופך אפילו אטרקטיבי יותר וצריך להוביל לקניות נוספות. גישה זו מנחה את קבלת ההחלטות של רוב האנשים משום שהנטייה הטבעית של האדם היא לסמוך על עצמו ועל הערכותיו ונוח לו לקבל החלטות על פיהן. תופעה זו נכונה במיוחד עבור מי שלומד כלכלה ומנהל עסקים. הסטודנטים משננים מודלים המניחים שהשוק הוא יעיל, שמחיר מניה אכן משקף את השווי האמיתי שלה וכך מתקבעת יותר גישה וצורת מחשבה זו.

החברות שמניותיהן נסחרות פועלות ומגדילות את רווחיהן ובהמשך גם את הערך עבור המשקיעים אבל החיסרון הגדול של גישת הערך הוא שהיא מצליחה לטווח ארוך ולא לטווח הקצר. מחירי מניות יורדות בתקופות מסוימות בעשרות אחוזים ובתקופות אחרות עולות במאות אחוזים גם אם לא השתנה מאום בפעילות החברה.

מי שפועל על סמך הגישה הטכנית, יפעל בצורה הפוכה. עליית מחיר תוביל אותו למסקנה שהמחיר צפוי להמשיך לעלות וירידת מחיר תוביל למסקנה שכדאי למכור כי המחיר צפוי לרדת. היתרון של קבלת החלטות כזו הוא האפשרות ליצירת רווח או הימנעות מהפסד גם בטווח הקצר. גישה זו מותאמת להשקעה על פי מגמות שוק שעשויות להמשך חודשים בודדים או אפילו ימים או שעות שכן כאשר מתפתחות מגמות יש להן נטייה להמשך ואנו יכולים לנצל אותן להפקת רווחים או למניעת הפסדים. מתברר כי פעילות כזו אינה קלה ורוב בתי ההשקעות נמנעים מלפעול על פיה. לפיכך כמעט כל בתי ההשקעות מקבלים החלטות על פי גישת הערך שעובדת לטווח ארוך בלבד.

כיצד ניתן להרוויח בשיטת הערך ב בתי השקעות ולכמה רווח יש לצפות?

הרווח מהשקעה במניות נובע מהרווחיות והצמיחה של החברות. משקיעים רבים מאמינים שבמניות מרוויחים עשרות אחוזים בשנה ואכן יש תקופות של תשואות כאילו אבל אם מתחשבים גם בתקופות בהן המניות יורדות מקבלים רווח ממוצע של כ-10% לשנה. הכספים שאינם מושקעים במניות, מושקעים באיגרות חוב. כמו במניות, גם איגרות החוב עשויות להניב תשואה של עשרות אחוזים או הפסדים בשיעור דומה אך התשואה לטווח הארוך עומדת על כ-4% לשנה. לפיכך, אם נתעלם מעמלות ומיסוי, תיק השקעות המכיל 50% במניות ו50% באיגרות חוב יניב תשואה ממוצעת שנתית של כ-7%.

רווח זה עשוי להיות גבוה בהרבה בתקופות מסוימות או הפסד צורב בתקופות אחרות אבל אם נמתין בסבלנות וללא שינויים ופאניקה זהו הרווח הממוצע שניתן לצפות לו. אחת הבעיות היא שגם מי שאמור לקבל החלטות על פי גישה זו לא ימתין בסבלנות כאשר יספוג הפסדים ולעומת זאת יכנס למניות אחרי עלייה ניכרת ולעיתים יספוג אחר כך הפסד כואב. דרך התגובה של המשקיע הממוצע וקבלת ההחלטות שלו גורמת לכך שירוויח פחות מ-7% בממוצע בתיק השקעות שבו 50% מניות.

האם אחוז המניות שנקבע בתיק השקעות באמת מודד את הסיכון?

ההחלטה החשובה ביותר שתתקבל ביחד עם נציג בית השקעות הוא אחוז המניות המרבי בהן ישקיע בית השקעות. החלטה זו היא האורים והתומים בבחירת רמת הסיכון אבל האם היא משקפת בהכרח את הסיכון? התשובה בוודאות שלילית. בבחירת מניות שונות תקבענה רמות סיכון שונות, הדוגמה הבולטת ביותר היא בחירה במניות כבדות שהן בטוחות הרבה יותר ממניות קטנות.

במצב של מפולת המניות הכבדות עשויות לרדת בכ-50% מערכן. מניות קטנות לעומת זאת עשויות לרדת ב70% או 80%. במפולת של שנת 2008 ירדו המניות הכבדות(מדד ת"א 25) משיא של 1248 לשפל של 592, ירידה של כ-52% ולעומתם ירד מדד היתר 120 מרמה של 1244 נקודות ל-310, ירידה של כ-.75%. אבל דווקא הצד הסולידי של ההשקעה עשוי להיות מסוכן בלא שנבין את הסכנה. איגרות חוב קונצרניות עשויות לרדת בשיעורים ניכרים. לדוגמה, במהלך שנת 2008 ירדו שערי איגרות החוב בכ-35% בתקופה קצרה של שלושה חודשים.

אפילו השקעה באיגרות חוב ממשלתיות ארוכות עשויה להסב למשקיעים הפסד של עשרות אחוזים בטווח קצר זאת בגלל מנוף הזמן הקיים באיגרות חוב. אל תחשבו שקביעת אחוז המניות המרבי בניהול התיק אכן מגדירה את רמת הסיכון בצורה מהימנה.

כיצד משפיעה קביעת אחוז המניות המרבי על תשואת תיק השקעות?

כדי להבין כיצד מגבלת השקעה של האחוז המושקע במניות פוגעת בתשואה ניתן דוגמה מספרית:

תיק מושקע בשיעור של 50% במניות הבה נניח שהתשואה באיגרות החוב זניחה, כמו שקורה היום בשוק ההון ושתשואת התיק נובעת משינוי בשערי המניות.

אם השקענו 100,000 ש"ח והמניות עלו בשיעור של 20%, שווי התיק עלה ל-110,000 ש"ח. כדי שלא לחרוג מהמדיניות ימכור מנהל התיק מניות בכ-5,000 ש"ח כדי להחזיר ל-50% מניות. ככל שהמניות יעלו בשיעור גבוה יותר יאלץ מנהל ההשקעות למכור יותר מניות. הרווח בסופו של דבר יהיה נמוך מ-50% מהעלייה.

לעומת זאת, מצב של ירידה בשערי המניות, נניח בשיעור של 20% , יוריד את שווי התיק ל-90,000 ש"ח. מצב כזה יאפשר לבית ההשקעות לרכוש מניות נוספות כדי להגיע שוב ל-50% וכל ירידה נוספת רק תגדיל את ההפסד.

בחישוב גס, תיק כזה של 50% מניות שבשנת 2009 שהושקע במניות מעו"ף, היה מניב תשואה של כ-32% במקום 37.5% שהם מחצית מעליית המעו"ף. לחילופין, ירידת מדד המעו"ף בשנת 2008 בשיעור של 45% גרמה לתיק הפסד של כ-26% ולא 22.5% שהן מחצית מהירידה.

דרך קבלת ההחלטות בתטא 1 בית השקעות וניירות ערך בע"מ היא הפוכה. אם נוצר רווח, יש באפשרותנו לסכן יותר כדי להמשיך ולהשיג רווח גדול יותר. דרך קבלת החלטות של בתי השקעות מקטינה את הסיכון כאשר מרוויחים ומגדילה את הסיכון כאשר מפסידים. צורת תגובה כזו המותאמת לאחוז מניות מקובע תגרום לתיק ההשקעות להרוויח פחות במצב של עליות ולהפסיד יותר במצב של ירידות.

פתרון אפשרי אחד לבעיה הוא לחלק את הסכום לשני תיקי ההשקעות, האחד של 100% במניות והשני ללא מניות כלל.

מאמר זה אמור לסייע בהבנת הדרכים לקבלת החלטות כאשר נפגשים עם נציג בית ההשקעות, את דרך הניהול וגישת ההשקעה הרווחת כמו גם להעמיד את צפיות הרווח שלנו על מספרים ריאליים ואמיתיים כדי שלא נתאכזב ללא הצדקה אם מנהל ההשקעות ביצע את תפקידו בצורה טובה. למידע נוסף הכולל גם הרצאות מצולמות בנושאים כגון "הטיות וטעויות בקבלת החלטות השקעה" ו"ניהול של הסיכון בהשקעות" ניתן למצוא באתר של תטא1 בית השקעות.

תטא 1 בית השקעות וניירות ערך בע"מ פועלת בצורות השקעה בהן הרווח או ההפסד תלויות במי שמקבל את ההחלטות ולא בתנאי השוק. מטרתנו היא להתאים את ההשקעה למצב השוק כדי לנסות ולהשיג רווחים גם כאשר בתי ההשקעות המסורתיים מפסידים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.