מניית כיל מתקשה בחודשים האחרונים לטפס. מתחילת השנה אמנם עלתה המניה ב-71% אולם העליה נבלמה למעשה בסוף חודש מאי ומאז המניה מדשדשת בטווח שבין 38 ל-46 שקלים, כשאתמול סגרה במחיר של 43.65 שקלים.

הבוקר החלו כלכלני מגדל שוקי הון לסקר את החברה עם המלצה שלילית. אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר במגדל, פותח את הסקירה בכותרת "הסיכון גבוה מהסיכוי", ומציב מחיר יעד של 41 שקלים עם המלצת "החזק" שהיא למעשה המלצת "מכירה", שכן מחיר היעד נמוך בכ-6% מהמחיר בבורסה.

להערכתנו, אומר אדר, "התמחור הנוכחי מניח חזרה לשגרה בשנת 2010 וזאת כמעט ללא זעזועים נוספים. יחד עם זאת, לאחרונה דווקא מתרבים הסימנים כי תהליך חזרתו של שוק האשלג לשיווי משקל, אשר נכנס לישורת האחרונה לפני חודשיים ומחצה, טרם הסתיים. ניסיון העבר הקרוב מלמד כי בימים אלה של טרום הסכם עם הסינים יש מקום למשנה זהירות ואין להתעלם מכך שחצי הכוס עדיין ריקה".

על החוזה ההודי ופרות קדושות אומר אדר כי הגמוניית BPC ו-CANPOTEX על שוק האשלג התערערה לנוכח התנהלות המו"מ מול ההודים ואופן סגירתו ע"י יצרנית עצמאית. בכך הוטל צל כבד על יכולתם של שני תאגידי השיווק לנהל את השוק כפי שהיו רגילים לעשות כן בשנים האחרונות ולהכווינו אל עבר נמל מבטחים.

בנוגע לרמות המחירים בשוק מעריך אדר כי הסבירות לירידת מחירים נוספת באשלג גבוהה משמעותית מהסבירות כי יצרניות הדשנים יצליחו לשמר את רמות המחירים הנוכחיות. הסיבות העיקריות לכך הינן: חידוש חלקי בלבד של הביקושים לאחר הסגירה עם ההודים, הימשכות המגעים עם הסינים, עליה בתנובות יבולים בארה"ב למרות דישון החסר ומחירי הסחורות הנותנים את אותותיהם על רווחי החקלאים. בנוסף, גם לאחר השבתות הייצור היצע האשלג בשנה הבאה צפוי לעמוד על כ- 45 מיליון טון, די והותר בכדי לענות על הביקושים לשנת 2010 ועל כן לפי שעה איננו צופים מצב של התאוששות מחירים במהלכה.

צפויה חתימה עם הסינים לפי 400 דולר לטון

עוד מציינים במגדל כי שער המניה משקף מחיר אשלג ללקוחות חיצוניים של 486 דולר לטון בשנה המייצגת, זאת לעומת 430 דולר לטון במודל שלהם. "אנו מעריכים חתימת הסכם עם הסינים בכמות כוללת של בין 5.5 ל- 6.5 מיליון טון ובמחיר של 400 דולר לטון (FOB) המשקף הנחת כמות לעומת החוזה עם ההודים".

עוד מציין אדר כי "אמנם, המחיר שהושג מול ההודים גבוה משמעותית מהרמות טרום 2008. ועדיין, העובדה שהכוח עבר ליצרנית עצמאית (סילביניט) והיא זו שקבעה את התנאים ליתר השחקניות מעמידה בסימן שאלה את נחיצות תאגידי השיווק הגדולים ומקטינה את כוחם אל מול היבואניות".

"החוזה עם ההודים הצליח להניע את גלגלי הביקושים באופן חלקי בלבד, תמורות החודשים האחרונים מביאות אותנו להערכה כי המחיר שהושג כיום אינו צפוי להיוותר על כנו ואנו כנראה בדרך לירידת מחירים נוספת אשר תיקבע במו"מ בין הסינים ליצרניות הדשנים ואשר צפויה לעורר את הביקושים ולהשיבם במהלך 2010 למתכונת סדירה. מניתוח שערכנו עולה כי גם לאחר השבתות הייצור התחדשות הביקושים אינה צפויה ליצור בשנת 2010 מחסור בהיצע ועל כן איננו צופים מצב של התאוששות מחירים במהלך המחצית השנה של שנת 2010".

שיעור הדשנים מסך עלויות חקלאי התירס עדיין גבוה ועומד כיום על כ- 25% לעומת כ- 20% אך לפני שנתיים. בתנאים הנוכחיים צפויים חקלאי התירס לסיים את השנה בהפסד. ממחקר שנערך על ידי IPNI (המכון הבינלאומי לתזונת הצומח) עולה כי השפעה משמעותית של דישון חסר באשלג ניכרת רק לאחר 3 שנים. בתקופת ביניים זו גם במצב של דישון חסר משמעותי רק 40% משטחי המזרע יפגעו בשיעורים של 5 עד 15 אחוז.

כלומר, דישון חסר משמעותי יוביל לפגיעה של כ- 8 דולר לאקר זאת לעומת עלות של 28 דולר לאקר בעבור כמות אופטימאלית של דישון אשלג. במגדל סבורים כי המתמטיקה די ברורה. ואכן, במדינות המפותחות (צפון אמריקה ואירופה) העדיפו החקלאים לנצל את יתרות האשלג והפוספט הצבורות באדמתם, ההפתעה היתה רבה כשהתברר כי בחלק מהמקרים מזג אוויר אופטימאלי אף הוביל לעליית בקרב מגדלי התירס בארה"ב. כל אלו עשויים להוביל לדישון חסר גם בשנה הבאה ובכך גדל הלחץ על ספקיות הדשנים לירידת מחירים נוספת.

לכיל ידרשו 12-15 רבעונים בכדי לשוב למלאי "רגיל"

"מלאי האשלג של כיל צפוי להמשיך ולצמוח תוך הגעה לכ- 3.8 מיליון טון בתום שנת 2009, לחברה ידרשו בין 12 ל- 15 רבעונים בכדי לשוב למלאי "רגיל" של כ- 800 אלף טון".

על כניסת חברות הכריה לענף אומר אדר כי "ירידות המחירים בדשן הביאו את מחירו אל מתחת לרף הכדאי להקמת מכרות חדשים ובכך התחדש גל ספקולציות בדבר כניסה חברות הכריה לתחום באמצעות רכישות חברות כדוגמת מוסאיק או פוטאש או בשותפות בפיתוח מכרות כדוגמת הפרויקט של סילביניט".

"אין ספק כי רצונן של חברות הכרייה הגדולות כדוגמת BHP ו- VALE להיכנס לשוק האשלג מספק משנה תוקף לאטרקטיביות הדשן אולם להערכתנו כניסה של חברות הכרייה לתחום עשויה לפגוע בייחודיות האשלג והפיכתו לקומודיטי כדוגמת הפוספט והחנקן כאשר מחירו וההיצע בו יקבעו לאו דווקא על בסיס שיקולים של שוק הדשנים אלא כחלק מפורטפוליו של מחצבים נוספים אשר בבעלות חברות ענק אלו שצפויות לשנות את שיווי המשקל בין היצרניות הקיימות ולהפחית אף יותר מכוחם של תאגידי השיווק".