התעוררות נדל"נית בחדרה? קבוצת עיר לבנה תבנה 500 יחידות דיור בחדרה

אבי נמני, מבעלי "עיר לבנה": "אנו עדים בשנתיים האחרונות להתעוררות נדל"נית בחדרה שהביאה לעליית מחירים של כ- 20% ויותר"
עינת פז-פרנקל |

קבוצת עיר לבנה תבנה 500 יחידות דיור בחדרה בהשקעה של כ-410 מיליון שקלים, כך הודיעה היום (יום א') החברה.

אבי נמני ויגאל קרני, בעלי חברת עיר לבנה, משלימים בימים אלה רכישת קרקע בהיקף של 200 דונם בצפון חדרה. הקרקע, בבעלות פרטית, תשמש לבניית 500 יחידות דיור, ביניהן קוטג'ים, דירות גן ודירות בנות 4-6 חדרים.

עיר לבנה תשקיע בפרויקט כ- 410 מיליון שקלים, כאשר מרכיב הקרקע עומד על 87 מיליון שקלים.

לצורך בניית הפרויקט, התקשרה עיר לבנה עם מועדון "גרופי", המארגן קבוצות קונים של דירות מקבלנים ברחבי הארץ. "גרופי" ישווק את שלב א' בפרויקט, שיכלול 70 יחידות דיור, לקבוצת רוכשים מטעמו. חברי המועדון יזכו לבחירת מיקום הדירות בפרויקט, כמו גם להנחה של 12% ממחיר הדירה וחבילת הטבות נוספות, כך מסרה "עיר לבנה".

"אנו עדים בשנתיים האחרונות להתעוררות נדל"נית בחדרה שהביאה לעליית מחירים של כ- 20% ויותר", אמר אבי נמני, מבעלי "עיר לבנה"."דירות חדשות בנות ארבעה חדרים שמחירן עמד בשנת 2006 סביב ה- 600 אלף שקלים, נמכרות כיום בטווח מחירים של כ- 800 אלף שקלים ונראה כי המחירים ימשיכו במגמת עליה".

לדבריו, "ככל שהמחירים בטווח ראשון לציון-נתניה ימשיכו לעלות, נראה שהביקושים בעיר יתחזקו, שכן חדרה ממוקמת במרכז הארץ ומהווה אלטרנטיבה שפויה למחירי הדירות הגבוהים בערים אחרות".

נמני מוסיף, כי מחיר דירת 5 חדרים בחדרה זול ב-200 אלף שקלים ממחיר דירה זהה בנתניה. "רבע שעה נסיעה ברכב חוסכת סכום ניכר ממחיר הדירה" אומר נמני. "חדרה היא הפתרון למשפחות צעירות המחפשות סביבה איכותית למגורים במרכז הארץ".

הפרויקט החדש של חברת עיר לבנה ממוקם בצפון חדרה, בסמוך לשכונת האוצר היוקרתית, ובמרחק הליכה ממרכז העיר. הפרויקט יכלול פארק, וכן מרכז מסחרי וגני ילדים. הפרויקט כולל 100 קוטג'ים בשטח של רבע דונם (185 מ"ר בנוי), ו- 400 דירות בנות 4 ,5 חדרים בשטח של 130-160 מ"ר וכן דירות גג וגן. בשלב ראשון, תשווק החברה דירות 4 ו-5 חדרים במחיר משוער של כ-850 אלף שקלים ומיליון שקלים בהתאמה. מחיר הקוטג'ים ינוע סביב 1.5 מיליון שקלים.

קבוצת עיר לבנה היא קבוצה יזמית בבעלות יגאל קרני מבעלי מגידו בניה והשקעות ואבי נמני הנדסה ובניין בע"מ. הקבוצה בנתה בתל אביב, מודיעין, באר יעקב, כפר יונה, יהוד ופתח תקווה. הקבוצה סיימה לאחרונה שיווק מתחם בן 100 יחידות דיור בכפר יונה. בנוסף, הקבוצה בונה ביקנעם, כרמיאל ואשקלון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות