S&P שולחת אזהרה: מלחמה עם איראן עלולה לזעזע את אמון השווקים ולפגוע בדירוג האשראי של ישראל
סוכנות הדירוג S&P מחריפה את התחזית השלילית לישראל על רקע ההסלמה בלחימה עם איראן, ומתריעה מפני בריחת הון, תנודתיות בשווקים ונזק מתמשך לאמון המשקיעים. האם דירוג האשראי של ישראל על סף הורדה שלישית בתוך שנה?
סוכנות הדירוג S&P Global – אחת המובילות בעולם – שיגרה היום אזהרה חריפה: המשך ההסלמה במלחמה בין ישראל לאיראן עלול לפגוע קשות בכלכלה הישראלית ולגרור הורדת דירוג אשראי נוספת. התחזית השלילית, שכבר הוצמדה לדירוג A של ישראל, מתחדדת כעת עם מבצע "עם כלביא" המתמשך, שמעצים את אי-הוודאות הכלכלית והביטחונית.
S&P מדגישה כי ההתפתחויות האחרונות "מגבירות את הסיכון למימוש התחזית השלילית", ומתריעה מפני זעזוע באמון המשקיעים, בריחת הון, תנודתיות בשער השקל ופגיעה אפשרית בתשתיות קריטיות. האזהרה מגיעה ברגע קריטי, כאשר הגירעון התקציבי ממשיך להתרחב והשווקים מגיבים בחשש להסלמה.
תרחישי קצה: בריחת הון, שחיקה בשקל ונזק לתשתיות. S&P מפרטת בסקירתה כמה סיכונים מהותיים שעלולים לערער את היציבות הכלכלית של ישראל: זעזוע באמון המשקיעים: משקיעים מקומיים וזרים עלולים להפחית חשיפה לישראל, מחשש להמשך הלחימה ולפגיעה בצמיחה.
בריחת הון: גופים מוסדיים וקרנות השקעה זרות עשויים למשוך הון משמעותי, כפי שראינו בתקופות משבר קודמות. תנודתיות בשער החליפין: שחיקה בשקל עלולה להוביל להתייקרות היבוא, להגביר את האינפלציה ולפגוע בכוח הקנייה של הציבור. נזק לתשתיות: תקיפות חוזרות על מרכזי תעשייה, במיוחד בצפון ובמרכז, עלולות לשבש את שרשרת האספקה של תעשיות קריטיות כמו הייטק ואנרגיה.
- צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
- החוב העצום של ארה"ב מאיים על היציבות הכלכלית: איך הממשל מתכוון להתמודד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנות מציינת כי המשך הלחימה מהווה "מבחן קצה" לאיתנות הכלכלית של ישראל, במיוחד לאור הגירעון התקציבי, שהגיע ל-5% מהתמ"ג ב-2024, על פי נתוני משרד האוצר. עלויות המלחמה – כולל פינוי אוכלוסיות, מענקים לעסקים והוצאות צבאיות – מוסיפות לחץ תקציבי כבד, שמגביר את הסיכון להורדת דירוג נוספת.
מסלול ההידרדרות: שלוש הורדות דירוג בשנה - מאז תחילת העימותים באוקטובר 2023, דירוג האשראי של ישראל עבר טלטלות משמעותיות: באוקטובר 2024 S&P הורידה את הדירוג מ-AA- ל-A+ בעקבות המלחמה בעזה וההסלמה בצפון, והצמידה תחזית שלילית.
באפריל 2025: על רקע התגברות הלחימה והמתקפה האיראנית, הדירוג הופחת ל-A, עם אזהרה מפני סיכונים גיאופוליטיים. כעת, התחזית השלילית נותרה בעינה, וכעת S&P מזהירה מפני הורדה נוספת ל-A- אם המלחמה עם איראן תתארך.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
הדירוג הנוכחי (A, תחזית שלילית) משקף את החשש הגובר מפני פגיעה במאזן התשלומים, עלייה בהוצאות המדינה וירידה בצמיחה הכלכלית. לעומת זאת, Fitch Ratings טענה לאחרונה כי דירוג ה-A של ישראל יכול "לספוג" את ההשפעה הכלכלית של הלחימה, בתנאי שהיא תישאר מוגבלת בזמן ובגיאוגרפיה. עם זאת, S&P נוקטת גישה פסימית יותר, ומזהירה כי מעורבות של כוחות זרים – כמו חיזבאללה, ארה"ב או מדינות המפרץ – עלולה להעצים את אי-הוודאות ולהאיץ את הידרדרות הדירוג.
- 4.אנונימי 17/06/2025 15:51הגב לתגובה זובכל מקרה יצאו פיתות וכמו שהפולניות אומרות שההצלחה שלנו תתקע להם בגרון...תענוג..
- 3.אנונימי 17/06/2025 14:46הגב לתגובה זוהמלחמה מורידה את האיום האיראני מסדר היום גם העולמי. לכן הבורסה פה עולה חזק מאז.
- 2.דניאל 17/06/2025 14:28הגב לתגובה זונבואה ניתנה לשוטים!!!
- 1.הם סתם אנטישמים!! 17/06/2025 13:43הגב לתגובה זועוצו עצה ותופרדברו דבר ולא יקוםכי עמנו אל..
- אנונימי 17/06/2025 14:46הגב לתגובה זואת רוח החיבור שלנו למדינה
- אנונימי 22/06/2025 22:47אני מושקע בsnp 500.האם אתם ממליצים לי לצאת

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי
התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים
הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.
הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.
ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.
איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה
הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.
.jpg)