הבורסה מסכמת את חודש אוגוסט: ירידה במחזורי המסחר - שוק ההנפקות של תעודות הסל התייבש

הבורסה לניירות ערך מפרסמת כמדי חודש את הסיכום החודשי, ממנו עולה כי מתחילת השנה גייסה הממשלה פי חמישה מהסכום בשנה שעברה
שהם לוי |

כמידי חודש מוציאים בבורסה לניירות ערך בתל אביב סיכום של חודש המסחר. פגרת הקיץ הביאה עימה ירידה משמעותית במחזורי המסחר בשוקי המניות והאג"ח, אלה הסתכמו ב-1.6 מיליארד ו-3.3 מיליארד בהתאמה. מחזורי אלה משקפים ירידה של 20% במחזור המסחר הממוצע מתחילת השנה.

גם בנגזרים חלה ירידה בפעילות, כאשר באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו כ-230 אלף יחידות ביום – המחזור הנמוך ביותר מאז מאי 2005. באופציות הדולריות, חרף התנודתיות בשער הדולר, נסחרו כ-34 אלף יחידות ביום בלבד – נמוך בכ-25% מהמחזור הממוצע מתחילת השנה.

בתוך כך, הירידה בפעילות באה לידי ביטוי במיוחד 'ביובש' בשוק ההנפקות, הסאגה סביב שוק תעודות הסל, התחלפה בהנפקה של תעודה בודדת בלבד באוגוסט על מדד המק"מ.

כיום נסחרות בבורסה 299 סדרות של מוצרי מדדים, כאשר 207 מהסדרות הן תעודות סל על מדדי מניות, 67 הן תעודות סל על מדדי אג"ח ו- 25 תעודות סל על סחורות ומט"ח. מחזור המסחר בכל מוצרי המדדים, באוגוסט, מהווה כ-14% ממחזור המסחר במניות וכ-23% ממחזור המסחר באיגרות חוב לא-ממשלתיות. שווי החזקות הציבור בסלים, בסוף אוגוסט, הינו כ-30 מיליארד שקל.

בשוק המניות בוצעו באוגוסט, החודש האחרון להנפקות על בסיס הדו"חות לרבעון ראשון של השנה, רק שתי הנפקות זכויות והנפקה אחת לציבור בסכום כולל של כ-90 מיליון שקל.

כמו כן בוצעו שבע הקצאות פרטיות בהיקף של כ-300 מיליון שקל. בנוסף, מימוש סופי של כתבי אופציות למניות הזרים החודש לחברות 100 מיליון שקל, כ-80 מיליון שקל מהם לקמהדע.

לסיכום, מתחילת השנה גויסו בשוק המניות, בהנפקות לציבור ובהקצאות פרטיות, כ-4.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת סכום שיא בהיקף של כ-21 מיליארד שקל בכל שנת 2007.

הממשלה מגבירה את קצב הגיוסים משמעותית

הממשלה גייסה החודש בבורסה סכום של כ-4.2 מיליארד שקל, כ-71% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-29% באג"ח צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות של קרן איגרות חוב צמודות מדד בסך של כ-0.2 מיליארד שקל. כלומר, סך הגיוס נטו של הממשלה באוגוסט הסתכם בכ-4 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכם בכ-19 מיליארד שקל - גבוה ביותר מפי חמישה מהסכום שגויס על ידה בכל שנת 2007.

בשוק האג"ח הראשוני, בדומה לשוק המניות, לא נרשמה באוגוסט פעילות מהותית והסקטור העסקי גייס מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-200 מיליון שקל בלבד באמצעות שתי הנפקות לציבור.

החברה החדשה – פריזמה מטבעות גייסה מהציבור כ-76 מיליון שקל באמצעות תעודות פיקדון צמודות מט"ח (כתר נורבגי, דולר אוסטרלי), ונייר חדרה הנפיקה אג"ח לא צמודות בסך של כ-120 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum
מאקרו כלכלה

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית

ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות 

מנדי הניג |

בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?   


איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.

למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.

מה מייצר את הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.

מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".