תוכנית הביו-דלק של יפן: איך להרוויח מזה?
בדומה לשבוע שקדם לו, חזר בשבוע שעבר התרחיש האופייני כל כך לתקופה האחרונה: עליות במחירי רוב הסחורות וירידות תלולות של מדדי המניות בארצות הברית, גם הדולר הוסיף להיחלש בשבוע שעבר ב-1.19% בהשוואה לאירו. ביום שישי האחרון לפני תחילת המסחר בארצות הברית התפרסמו נתונים מעודדים יחסית על הכלכלה האמריקאית: ההכנסה הפרטית הממוצעת עלתה בחודש מאי ב-1.9%, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.8%, וליבת האינפלציה הנגזרת מנתוני הצריכה הפרטית עלתה במאי ב-0.1% בלבד. כל אלו נתונים טובים מהתחזיות, אבל גם הם לא הצליחו להביא להתאוששות בשוק המניות.
מחירי האנרגיה הוסיפו לעלות בשבוע שעבר: מחיר הנפט המשיך לנסוק בכל פעם לשיא חדש וסגר ב-140.21 דולר לחבית, עלייה שבועית של 3.6%. זאת, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שישי שעבר כבר הגיע מחירו ל-142.99 דולר לחבית, מחירו הגבוה בכל הזמנים. מחיר הנפט להסקה עלה ב-4.3% ל-3.93 דולר לגלון, מחיר הבנזין עלה ב-1.7% ל-3.52 דולר לגלון, וגם מחיר האתנול עלה באותו שיעור ל-2.92 דולר לגלון, ומחיר הגז הטבעי עלה ב-1.6% ל-13.20 דולר למיליון BTU.
מחירי הסחורות החקלאיות, מלבד האורז, עלו עלייה תלולה בשבוע שעבר: התירס ב-4.6%, החיטה ב-3.4% והסויה ב-3.2%. מחיר הסוכר עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל הסחורות בשבועיים האחרונים: 7.2% בשבוע האחרון ו-13.4% בשבוע הקודם. לעומתן ירד מחיר האורז ב-6.7% ל-18.69 סנט לפאונד.
מבין המתכות התעשייתיות עלו מחירי הפלדה, הנחושת והבדיל, וירדו מחירי האבץ, האלומיניום, העופרת והניקל. מתחילת השנה כבר עלה מחיר הנחושת ב-28%, ומחיר הסגירה שלו ביום שישי שעבר ב-COMEX, חטיבת המסחר במתכות של בורסת הסחורות של ניו יורק, היה 3.88 דולר לפאונד, קרוב מאוד למחירו הגבוה ביותר אי פעם, שנקבע ב-11 במאי 2006 4.03 דולר לפאונד. הדבר מפליא למדי לנוכח ההאטה בצמיחה הכלכלית העולמית, כיוון שמחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית.
מחירי הזהב והכסף הוסיפו לעלות גם בשבוע שעבר, הזהב ב-3.1% ל-931.3 דולר לאונקיה, והכסף ב-1.3% ל-17.62 דולר לאונקיה. לעומתם ירד מעט מחיר הפלטינה ב-0.2% ל-2,059.1 דולר לאונקיה, והפלדיום ירד ב-1.7% ל-471.2 דולר לאונקיה.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-1.98%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 3.0% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 3.76% במדד מניות הנאסד"ק.
אתנול מאורז ותוכנית הביו-דלק של יפן
במאמר שהתפרסם לאחרונה בעיתון הכלכלי היוקרתי "וול סטריט ג'ורנל" מסופר על תוכנית חדשה של ממשלת יפן להפיק אתנול מאורז. לכאורה הדבר מפתיע מאוד בעיקר בהתחשב בבהלה העולמית לאורז השנה והעלייה התלולה במחירו בחודשים הראשונים של השנה. אולם מסתבר שיפן, שמייבאת כמעט את כל מוצרי המזון שלה, מצליחה לספק את כל צרכיה בכל הנוגע לאורז (וזה לא מעט, היפני הממוצע צורך כ-60 ק"ג אורז לשנה, יותר מפי 4 מהאמריקני הממוצע), ועדיין נשאר לה עודף כושר ייצור.
מכיוון שהאורז היפני משובח ביותר ומחירו גבוה מאוד, הוא אינו מתאים ליצוא, כך שאיכרים רבים נאלצו להפסיק לעבד את שדות האורז מכיוון שאין שוק לתוצרתם. בין השאר בעקבות זאת החליטה ממשלת יפן לסבסד גידול של אורז מאיכות נמוכה בעלות מינימלית לצורך ייצור אתנול. יפן משתמשת בנפט ל-44% מצריכת האנרגיה שלה וכמעט כולו מיבוא, כך שתוספת אתנול לבנזין במדינה יכולה להביא לחיסכון ביבוא הנפט, שמחירו כידוע מאמיר מיום ליום.
בשנה שעברה החלה קבוצה של איכרים יפנים המאוגדים בקואופרטיב בפרויקט של גידול אורז לצורך הפיכתו לאתנול במימון ממשלתי חלקי. מפעל ראשון לזיקוק האתנול מהאורז אמור להתחיל לפעול בשנה הבאה. באי הצפוני של יפן, הוקאידו, יצרנית המשקאות האלכוהוליים Oenon Holdings (שייצרה במקור את המשקה האלכוהולי היפני הידוע סאקי מאורז) מקימה בעידוד ממשלתי מפעל לייצור אתנול מאורז. דרך אגב, ההבדל היחידי בין אתנול המשמש לדלק לבין משקאות חריפים, כמו וודקה או וויסקי, הוא ריכוז האלכוהול.
האתנול מיוצר בברזיל בדרך הזולה ביותר, מקנה סוכר, ועלות הייצור שם היא בין 40 ל-79 דולר לחבית, הרבה פחות ממחיר הנפט הנוכחי. בארצות הברית מייצרים אתנול מתירס, ועלות הייצור שם היא בין 95 ל-127 דולר לחבית. על מנת לעודד את ייצור האתנול בארצות הברית ולמנוע יבוא זול מברזיל מטילה ארצות הברית מס של 22.7 דולר לחבית ועוד היטל נוסף בשיעור של 2.5%.
מחיר האורז ירד בסיכום שבועי ב-6.7%. חוזה עתידי לחודש יולי 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 20.92 סנט לפאונד, ממחיר השיא שלו 24.68 סנט לפאונד ב-24 באפריל השנה כבר ירד מחיר האורז ב-24.3%. מחיר האורז במחירים ריאליים הגבוה ביותר נרשם בשנת 1973, מחירו הגיע אז ל-21 סנט לפאונד, מחיר השקול ל-1.03 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.
איך משקיעים באורז?
המסחר באורז מתנהל בבורסת הסחורות של שיקגו, CBOT. חוזה סטנדרטי מתייחס למידה המשונה אלפיים hundredweight (מאה פאונד) של אורז – Rough Rice, שסימולו RR. מחיר האורז לחוזה הקרוב היה ב-27 ביוני 18.69 דולר למאה פאונד, כך שמחיר החוזה היה 37,380 דולר. הביטחונות ההתחלתיים הנדרשים הם 1,620 דולר בלבד לכל חוזה. אפשר גם לסחור בבורסת CBOT באופציות על החוזים העתידיים באורז: כל אופציה מתייחסת לחוזה אחד על אלפיים hundredweight אורז. מי שמעריך שמחיר האורז ירד בקרוב יכול גם "למכור שורט" חוזה על האורז או לרכוש אופציית put על חוזה עתידי.
בשלב זה אין בנמצא תעודות סל לאורז. משקל האורז בתעודת הסל לסחורות חקלאיות המבוססת על מדד ג'ים רוג'רס לסחורות חקלאיות RJA הוא 1.43% בלבד.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: סוכר – 7.2%, פלדה – 5.1, תירס – 4.6%, נפט להסקה – 4.3%, שיבולת שועל – 4%, קפה – 3.7%, נפט – 3.6%, רכז תפוזים – 3.4%, חיטה – 3.4%, סויה – 3.2%, זהב – 3.1%, בנזין – 2.3%, בדיל – 2.2%, כותנה – 1.8%, אתנול – 1.7%, קקאו – 1.7%, גז טבעי – 1.6%, נחושת – 1.4% וכסף – 1.3%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורניום – 12.9%, חזיר לפיטום – 7.4%, אורז – 6.7%, ניקל – 4%, עופרת – 4%, עץ – 3.2%, פלדיום – 1.7% ואלומיניום – 1.2%.
* הכותב הוא אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.