שוקי הסחורות: האורניום מסכם ירידה שבועית של 35%
בדומה לשוק המניות, התאפיין שוק הסחורות בשבוע שעבר בעיקר בירידות, הירידה הדרמטית ביותר הייתה במחיר האורניום שנפל ב-36% בשבוע אחד בלבד. גם מחירי המתכות התעשייתיות ירדו עם מחירי המניות עקב החשש שהמשבר הפיננסי יביא להאטה בפעילות הכלכלית העולמית ועמה לירידה בביקוש למתכות תעשייתיות כמו הנחושת, הנחשבת מדד מפתח לפעילות הכלכלית העולמית. עם הודעת הפדרל ריזרב ביום שישי על הפחתת הריבית להלוואות לבנקים ב-0.5% הגיבו המתכות התעשייתיות בעליות חדות, בדומה למניות, אם כי בסיכום שבועי עדיין ספגו ירידות חזקות.
אורניום
בשבועות האחרונים ירד מחיר האורניום ירידה תלולה: חוזה עתידי לאורניום (אורניום חמצני U3O8, עוגה צהובה) לחודש דצמבר בבורסת הסחורות של ניו יורק ((NYMEX נסחר ביום שישי שעבר במחיר של 70 דולר לפאונד: ירידה שבועית של 35.8%. הירידה במחיר האורניום בשבועות האחרונים באה לאחר עלייה חסרת תקדים במחירו, שהגיע לשיא של כל הזמנים ב-9 במאי 2007 – 155 דולר לפאונד. מאז ירד מחיר האורניום ב-55%. כרגע מחיר האורניום עדיין גבוה ב-5.2% ממחירו בתחילת השנה וב-97% ממחירו בתחילת שנת 2006.
גם מניית החברה הקנדית Cameco ((CCJ, יצרנית האורניום הגדולה בעולם שלה 20% מהתפוקה העולמית, ירדה ב-35% ממחיר השיא שהשיגה ב-15 ביוני 2007 – 55.60 דולר.
השימוש האזרחי של אורניום הוא כמקור אנרגיה להפקת חשמל: 16% מייצור החשמל העולמי מגיע מתחנות כוח גרעיניות. כיום פועלים כ-440 ריאקטורים לייצור חשמל ב-31 מדינות שונות, 30 ריאקטורים נוספים נמצאים בשלבי בנייה ו-70 בתכנון, ורק בארצות הברית פועלים 103 ריאקטורים.
לאחרונה התפרסם שאוסטרליה, בעלת רזרבות האורניום הגדולות בעולם, עומדת להגדיל את תפוקת האורניום, לאחר שחתמה חוזה שנוי במחלוקת להספקת אורניום להודו והיא עומדת לחתום חוזה נוסף להספקת אורניום לרוסיה. אף על פי שבחוזה עם הודו קיימות הגבלות חמורות המבטיחות שימוש באורניום רק לצורכי שלום, התעוררה ביקורת ציבורית חריפה נגד החוזה. כתגובה הודיעה ממשלת ארצות הברית שתבטל את שיתוף הפעולה הגרעיני עם הודו אם תערוך ניסויים בנשק גרעיני.
בדיל
מחיר הבדיל למסירה מידית בבורסת הסחורות של לונדון (LME) צנח בשבוע שעבר ב-16.8% ל-13,870 דולר לטון, לאחר שהגיע בשבוע קודם לכן למחיר הגבוה ביותר במשך 26 שנה, 16,675 דולר לטון. מתחילת השנה עלה מחיר הבדיל ב-24.7% ומתחילת שנת 2006 ב-106%.
השימוש העיקרי בבדיל הוא להלחמות בתעשיית האלקטרוניקה, 35% מכלל השימוש במתכת, בזכות נקודת ההתכה הנמוכה של מתכת הבדיל, 232 מעלות צלזיוס. שימוש עיקרי נוסף, 20% מכלל השימוש במתכת, הוא לציפוי מתכות למניעת קורוזיה: קופסאות הפח המשמשות לשימורי מזון ופחיות משקה עשויות מפלדה מצופה בבדיל. שימושים נוספים הם תוספת בדיל לנחושת לייצור ברונזה, שהיא מתכת קשה יותר מנחושת טהורה, וייצור תרכובות בדיל המשמשות לתעשיות שונות. בבדיל משתמשים גם לייצור זכוכית שטוחה: מצע של בדיל מותך מבטיח קבלת זכוכית ישרה.
העלייה התלולה במחיר הבדיל בשבועות האחרונים נבעה מפעילות של קרנות ספקולטיביות, שהשקיעו בבדיל לאחר שהתברר כי התפוקה העולמית של המתכת בחמשת החודשים הראשונים של השנה ירדה ל-138,800 טון, ירידה של 2% בהשוואה לשנה שעברה.
הירידה בתפוקה העולמית נבעה בין השאר מבעיות שהיו לאחרונה בקונגו ובבוליביה, מדינות המפיקות בדיל: קונגו מפיקה 7,000 טון בדיל לשנה ובוליביה מפיקה 18,000 טון לשנה. בקונגו שביתה של עובדי המכס מונעת יצוא של המתכת; בבוליביה פגעו בהפקת המתכת שביתת כורים במכרה הואנוני ומחלוקת בין הממשלה לקואופרטיב של הכורים בנושא פיתוח רזרבות הבדיל של המדינה.
התפוקה העולמית של בדיל ממכרות בשנת 2005 הייתה 330,300 טון: אינדונזיה הפיקה 36.3% מהכמות, סין – 36.2%, פרו – 12.7%, בוליביה – 5.7% וברזיל – 3.8%.
הצריכה העולמית של בדיל בשנת 2005 הייתה 348,300 טון: סין צרכה 33.2% מהכמות, ארצות הברית – 12.1%, יפן – 9.5%, גרמניה – 5.5%, דרום קוריאה – 5.1% וטייוואן – 3.9%.
ההפרש בין הצריכה לכמות הבדיל המופקת ממכרות מתקבל ממחזור המתכת.
יצואנית הבדיל הגדולה בעולם בשנת 2005 הייתה אינדונזיה ואחריה פרו, סין ובוליביה. יבואנית הבדיל העיקרית באותה שנה הייתה ארצות הברית ואחריה יפן, גרמניה, דרום קוריאה וטייוואן.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: בנזין – 4.3%, דלק לחימום – 2.6%, בקר לפיטום – 2.0%, גז טבעי – 1.0% ובקר חי – 1.0%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורניום – 35.8%, בדיל – 16.8%, אבץ – 8.4%, כסף – 8.3%, פלדיום – 7.0%, נחושת – 6.3%, כותנה – 6.1%, רכז תפוזים – 6.1%, עופרת – 5.6%, סויה – 5.2%, חזיר לפיטום – 5.0%, אלומיניום – 4.9%, קקאו – 4.3% וקפה – 4.2%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.