הבורסה חתמה בעליות: החברה לישראל זינקה 4.6%

ברקע לעסקת רכישת תחנות הכוח בדרום אמריקה. בריינסווי קפצה 18%, אלרוב נדל"ן הוסיפה 6%, פטרו גרופ חתמה בעליה של 10%; המעו"ף עלה 0.16%, ומדד ת"א 100 0.36%
סיון איזסקו |

שינוי כיוון באחד העם. לאחר שבמרבית שעות המסחר שהו המדדים בטריטוריה השלילית בסביבות השעה 16:00 עבר מדד המעו"ף לעליות שערים קלות כשלבסוף הצליח לחתום בעליה של 0.16%.

ברקע, בהעדר מסחר בשווקי חו"ל ולנוכח מחזור המסחר נמוך של כמיליארד שקל אשר אינו מאפיין את התקופה האחרונה בבורסה, הושפעה המגמה בעיקר מהישורת האחרונה של הדיווחים הכספיים כמו גם מהודעת הרכישה רחבת ההיקף של החברה לישראל בדרום אמריקה.

כאמור, השבוע נכנסת תקופת הדו"חות לישורת האחרונה והחברות הגדולות במשק, כגון חברות האחזקה (אפריקה ישראל, חברה לישראל וקבוצת דלק) וחמשת הבנקים הגדולים, צפויות לפרסם תוצאות לרבעון הראשון. היום בין המפרסמות הבולטות, דירקט קפיטל, הוט, קמטק, אפריקה נכסים ומליסרון.

המשקיעים יתמקדו גם ברמה המוניטרית, כאשר נגיד הבנק, סטנלי פישר, צפוי לפרסם מחר את עדכון הריבית החודשי. הצפי עומד כעת על הורדה של 0.25%, מהלך שצפוי לשחק לידי שוק ההון, שכן חלופת ההשקעה הופכת פחות ופחות כדאית.

המעו"ף חתם בעליה של 0.16% לרמה של 1,107 נקודות. מדד ת"א-100 הוסיף 0.36% לרמה של 1097 הנקודות.

מניות במרכז

לאחר רכישת השליטה בבז"ן חיפה, מדווחת היום החברה לישראל הנמצאת בשליטתם של האחים עופר על רכישה אסטרטגית נוספת בתחום האנרגיה בחו"ל במסגרתה תשקיע כ-568 מיליון דולר ברכישת חברת גלובלק אמריקה המפעילה תחנות כוח במספר מדינות באמריקה הלטינית והקריביים.

לאחר למעלה משנה של משא ומתן חתמה ביום חמישי דלק פטרוליום (חברה בת של דלק קבוצה) על עיסקת ענק לרכישת פעילות השיווק של chevron באירופה מענק האנרגיה האמריקאי. הרכישה כוללת 869 תחנות תדלוק שממוקמות במדינות בנלוקס ( הולנד, בלגיה ולוקסמבורג), ובנוסף, טרמינלים לאחסון והפצה של תזקיקים. שנרכשו במחיר של 342 מיליון אירו.

מניות כיל נסחרו ביציבות בעליות של כ-0.5% בעקבות הדיווח של תאגיד הייצוא הקנדי קנפוטקס על חוזה האשלג השנתי עם הודו אשר נסגר בעלייה מפתיעה של 50 דולר לטון. החוזה מעמיד את המחיר לטון על 260-270 מיליון דולר. כי"ל, שמוכרת להודו מיליון טון אשלג בשנה, צפויה ליישר קו עם המחיר החדש. עוד נציין, כי כיל צפויה לפרסם דו"חות ביום שלישי הקרוב. בית ההשקעות אי.בי.איי הוריד היום את ההמלצה למניית כי"ל מ"קניה" ל"ניטרלי".

מניית חברת הנדל"ן אזורים, שבשליטתו של שעיה בוימלגרין, רשמו עליה של 0.65% לאחר שדיווחה הבוקר (א'), כי היא מתכוונת למכור באמצעות חברת הבת שיכון ופיתוח את מלוא החזקותיה (11.6%), בחברת מקרקעי מרכז המחזיקה בקניון רמת אביב לגוף מוסדי גדול בתמורה ל-85 מיליון שקל

מניית וואלה קרסה 7.36% כתגובה לפרסום תוצאותיה הכספיות של החברה מיום חמישי לאחר הסגירה. הרווח עמד על 1.48 מיליון שקל לעומת 5.07 מיליון ברבעון המקביל 2006. מנגד, הכנסות החברה רשמו גידול של 13%. בוואלה מעריכים כי הגידול בתחום הסלולר, ה-AdVantage, והשת"פ עם ICQ ישמשו כמנועי הצמיחה של החברה. בדומה לדוחות הרבעון הקודם, בואללה עדיין מצהירה כי החברה נמצאת בתקופת מעבר אשר מוקדשת לבנייה והשקה אינטנסיבית של מנועי הצמיחה.

מניות אורמת תעשיות נסחרו ביציבות לאחר שרשמו עליה של כ-3% ביום המסחר האחרון על רקע הודעה כי חברת הבת, אורמת טכנולוגיות, חתמה על חוזה לאספקת חשמל ל-20 שנה עם חברת סיירה פסיפיק מנבדה. עם זאת, מניות החברה איבדו כ-16% מאז מחיר השיא בחודש פברואר. בבתי ההשקעות הדעות חלוקות, כאשר בכלל פיננסים ממליצים "מכירה" על אורמת (ו"קניה" לאורמת טכנולוגיות) ואילו באי.בי.איי ממליצים "קניה". במחלקת המחקר של בנק הפועלים פרסמו בדיוק לפני שבוע סקירה למניה, ציינו כי הם לא מתרגשים מההפסד הרבעוני, אבל המניה פשוט יקרה, ונשארו על המלצת "תשואת שוק" במחיר יעד של 48 שקל.

חברת אפריקה מגורים ממשיכה להגיב בחיוב לדוחות החבה שהתפרסמו ביום ה' האחרון. תוצאותיה הכספיות הצביעו על הכנסות החברה של כ-149.2 מיליון שקל לרבעון הראשון בהשוואה לכ-42.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-252%.

מניות מפתחת המכשור הרפואי לטיפול במאניה דיפרסיה - בריינסווי זינקה כ-18% במחזור מסחר ער. ברקע, סקירה של המניה שהתפרסמה בסופ"ש האחרון באתר NRG בה העריך הכותב כי "רכישת המניה כעת עשויה להוביל להשגת תשואה גבוהה בטווח הארוך אולם יש לזכור שהיכן שהסיכוי רב ישנו גם לא מעט סיכון". נזכיר כי גם סקירה אורח ברוח דומה פורסמה יום קודם לכן, יום ה' באתר Bizportal.

חברת מבני תעשיה המוסיפה כ-1% בעבקבות הדיווח כי, השלימה את העסקה לרכישת מניות חברה, שבבעלותה מבנה משרדים, שטחי מסחר, לוגיסטיקה וחניה (בשטח של כ- 43 אלף מ"ר) המושכרים לשוכרים שונים, בשוויץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.