ועדת הכספים צפויה להצביע היום על קיצוץ בתקציב
שר האוצר יציג היום לממשלה את עקרי הדברים עומדים מאחורי החלטת משרדו לקצץ קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים החברתיים כדי לממן את המלחמה בלבנון. זאת, לקרא ההצבעה הצפויה היום בעניין זה. בין השאר נועד הקיצוץ לממן את הטיפול במגזר העסקי שעושה היום כותרות בבוקר. האוצר תח הלילה על ההסכם לפיצוי העסקים בצפון, שיקבלו 145% מעלות שכר העובדים עבור אוגוסט. נזכיר, כי בהסכם לגבי יולי נקבע שהפיצוי יהיה בגובה של 132% על שכר העובדים.
הממשלה קבעה ב-13 לאוגוסט להעביר תוספת תקציב למשרד הביטחון ולרשויות המקומיות, כחלק מימון עלויות הלחימה הבלתי צפויות בגין הלחימה בצפון. הירשזון יאמר לשרים, כי בכדי למזער ככל הניתן את הפגיעה בפעילויות המשרדים בשנת 2006, מימון ההוצאות האמורות נעשה לאחר בדיקה מקיפה של תת הביצוע המסתמן בסעיפי התקציב השונים.
בבדיקה מקיפה זו, נמצא תת ביצוע בסך של כ-1.2 מיליארד שקל, אשר הוסטו למימון הוצאות הלחימה בצפון. באופן זה מוזערה הפגיעה בפעילויות המשרדים, וזאת כיוון שהסכום האמור לא היה מבוצע בשנת הכספים 2006.
השר מסר, כי בנוסף, הוחלט כי יועברו 6%, מתקציבי הקניות הגמישים של המשרדים השונים (כ-800 מליליון שקל), למימון הוצאות הלחימה. יש להדגיש כי השיעור האמור הינו מתקציבי הקניות הגמישים של המשרדים בלבד ולכן בפועל שיעור הקיצוץ מסך תקציבי המשרדים נמוך משמעותית.
השר אומר כי העברה זו, שהתקבלה בשנה בה תקציב המדינה אושר רק במחצית השנה, לא תפגע בפעילות המשרדים. הוא אומר שכך יהיה כיוון שהאישור המאוחר יוביל, להערכת אגף התקציבים, לתת ביצוע בשיעור של למעלה מ-2% בממוצע, במשרדי הממשלה בשנת 2006. השר מזכיר, כי בשנות תקציב בהן אושר התקציב בתחילת השנה, השיעור הממוצע של ביצוע המשרדים השונים לא הגיע ל-100%, קל וחומר בשנת תקציב כה ייחודית, בה תקציב המדינה אושר, כאמור, רק במחצית השנה.
הממשלה החליטה, כי תקציבים המופנים לשירותי רווחה ובריאות ותקציבים המופנים לרשויות המקומיות לא יופחתו. בנוסף, הוחלט כי שיעור ההפחתה בתקציבי הקניות הגמישים של המשרד לביטחון פנים יופחת בחצי.
על פי האוצר, 3% נוספים (כ-400 מליון שקל) מתקציבי הקניות הגמישים של המשרדים, תוקצבו בתקנות עתודה בסעיפי המשרדים השונים. עתודה זו תועבר, במידת הצורך בלבד, למימון צרכים נוספים של מערכת הביטחון בשנת 2006.
מימון הוצאות הלחימה בצפון לשנת 2006, כפי שיציג היום הירשזון, יובילו להערכת האוצר, לשיעורי ביצוע גבוהים ביחס לביצוע שהיה חזוי טרם הלחימה. נושאים נוספים המשפיעים על ההוצאה הציבורית והגירעון לשנת 2006 על פי השר הם: מימון נוסף של הוצאות הלחימה הישירות והסיוע לרשויות המקומיות בשנת 2006, כאמור לעיל, חזויות הוצאות של למעלה מ-5 מיליארד שקל בגין פיצויי מס רכוש בשנת 2006, כאשר בקרן מתוקצב סכום של 3.5 מיליארדי שקל בלבד.
השר הדגיש את הפגיעה בשיעורי הצמיחה של המשק. תחזית האוצר לשנת 2006, טרם הלחימה, עמדה על 5.3% צמיחה. לאחר הלחימה, שיעור הצמיחה החזוי עומד על 4.3% בלבד. אובדן התוצר החזוי, יגרום להפחתת הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2006 בכ-2 מיליארד שקל, ביחס לתחזית האוצר טרם הלחימה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
