קצב גידול האשראי במשק לעסקים במחצית ה-1 - 11%
מכלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל נמסר היום, כי סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף יוני 2006 על 1,400 מיליארדי שקל. סך האשראי במשק התרחב במחצית הראשונה של 2006 בשיעור שנתי של 1%, הנמוך משיעורי הגידול באשראי שנרשמו בשלוש השנים האחרונות (4% בממוצע שנתי).
בבנק ישראל ההתמתנות בשיעור הגידול באשראי במשק נבעה מכך שלראשונה השנה ירד האשראי לממשלה באופן ניכר (9% שנתי), לאחר שעלה בהתמדה בשנים הקודמות. אף שחלקה של הממשלה באשראי במשק עדיין גבוה (%39), מגמת הירידה בו משקפת חזרה למצב נורמלי ויציב יותר בו הממשלה מפנה מקורות לסקטור הפרטי. זו אחת התוצאות החיוביות של הפחתת הגירעון בתקציב הממשלה וירידה בחוב הממשלתי יחסית לתוצר.
קצב הגידול השנתי באשראי לסקטור העסקי נותר גבוה, ועמד במחצית הראשונה של 2006 על 11%, בדומה לקצב ב-2005. קצב הגידול באשראי לסקטור העסקי בשנה וחצי האחרונות גבוה באופן משמעותי מקצבי הגידול שנרשמו באשראי זה בשלוש השנים שלפני כן (0%-3%), וגבוה גם מקצב צמיחת התוצר העסקי (7%). גם בבחינה של תקופה כפולה - מתחילת ההתאוששות במשק באמצע 2003 ועד אמצע 2006, קצב הגידול של האשראי לסקטור העסקי (7.7%), גבוה מקצב ההתרחבות בתוצר העסקי (6.4%). המשך גידול מהיר באשראי לסקטור העסקי באופן שאינו תואם את התרחבות הפעילות הריאלית במשק, אינו עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית.
מתחום היציבות הפיננסית נמסר עוד, כי הגידול באשראי לסקטור העסקי במחצית הראשונה של 2006, כמו בארבע השנים הקודמות, נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד האשראי הבנקאי המשיך גם במחצית זו להתכווץ. שתי מגמות אלה משתקפות בהמשך מגמת הירידה בחלקם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי, שהגיע ביוני 2006 לכ-57% בלבד, לעומת כ-77% בסוף שנת 2001 ו-61% בסוף 2005. חלק גדול מתוספת האשראי החוץ-בנקאי לסקטור העסקי הגיעה במחצית זו בניגוד לשנים הקודמות כאשראי ישיר מחו"ל (רובו מהנפקת אג"ח בחו"ל של חברת טבע), אך נמשך גם הגידול באשראי ממשקי הבית ומהמשקיעים המוסדיים. אמנם, קצב הגידול של האשראי מהמשקיעים המוסדיים במחצית זו (18% שנתי) נמוך בהשוואה לשלוש השנים הקודמות, אך הוא עדיין מעיד על מגמת התרחבות מהירה.
שינויים אלה באו לידי ביטוי גם בצורת המימון של הסקטור העסקי - יותר באמצעות אגרות חוב, סחירות ולא סחירות, ופחות באמצעות הלוואות: במחצית הראשונה של השנה הנפיק הסקטור העסקי בבורסה לני"ע בת"א בלבד אג"ח (סחיר ולא סחיר) בסכום של 13.6 מיליארדי שקל, זאת בהמשך ל-39 מיליארד שקל שהונפקו שנה קודם לכן. בסה"כ בשנה וחצי האחרונות היקף הנפקות האג"ח בבורסת ת"א היה גבוה פי 3 מאשר בשנתיים קודם לכן. כתוצאה מכך, משקל האג"ח (הסחיר והלא סחיר) בסך האשראי לסקטור העסקי המשיך לעלות במהירות בשלוש נקודות אחוז, והוא כבר הגיע ל-28% לעומת 11% בלבד בשנת 2001.
בבנק אמרו, כי המשך העלייה במשקל האג"ח באשראי לסקטור העסקי מחזק את היציבות הפיננסית, בכך שהוא מגביר את השקיפות והתמחור ההוגן של החוב, ומחזק את מנגנוני השוק כאמצעי בקרה מייצבים.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית מסבירים, כי המגמות המסתמנות בהרכב האשראי במשק, עליהן הצביעו לעיל, מלמדות על תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר. תהליך זה הוא תוצאה של תהליכי ליברליזציה ורפורמות במערכת הפיננסית בשנים האחרונות, ביניהם: הרפורמה במיסוי שוק ההון שביטלה את האפליה לרעת ההשקעה באג"ח של חברות, הגמשת כללי ההשקעה של המשקיעים המוסדיים ששחררה מקורות למתן אשראי והסרת חסמים ושכלול המסחר באג"ח.
זאת, במקביל להחרפת המגבלות של הפיקוחיות על האשראי של הבנקים ללווים גדולים. השלמת ביצוע רפורמת בכר צפויה להאיץ את תהליך פיתוחו של שוק האשראי. תהליך זה תורם ליציבות הפיננסית בכך שהוא מגוון את מקורות המימון של הפירמות ומפחית את התלות שלהן באשראי בנקאי, מקטין את החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, מפחית את הדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית ובמשק ותורם לפיתוחו של שוק ההון. יחד עם זאת, תהליך זה מציב אתגר מורכב בפני השחקנים המרכזיים במערכת הפיננסית, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, ובפני רשויות הפיקוח, בטיפול בסיכוני האשראי, על כל היבטיו. אתגר זה הופך דחוף יותר לאור הקצב המהיר של השינויים המתרחשים בשוק האשראי.
