יתרת החוב הממשלתי הכולל ליוני 2006 הסתכמה ב-540 מיליארד שקל, ירידה של 2.3% לעומת יתרת החוב בסוף 2005 - כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל שפורסמו היום. הירידה ביתרת החוב התרחשה לראשונה מאז שנת 2000, על רקע הירידה בצורכי הגיוס של הממשלה, בעקבות ירידה חדה בגירעון הממשלתי אף מעבר למה שתוכנן עפ"י התקציב, לצד המשך תקבולי ההפרטה.

הירידה החדה בגירעון הממשלתי היא תוצאה של המשך עלייה בהכנסות ממיסים - הודות לצמיחה המואצת ושל ירידה בהוצאות הממשלה בעיקר על רקע פעילות הממשלה ללא תקציב מאושר במהלך מרבית המחצית הראשונה של השנה.

הירידה ביתרת החוב הממשלתי, לצד שיעור הצמיחה המהיר של התוצר הובילו לירידה גדולה ביחס החוב (ברוטו) לתוצר, בהמשך לירידתו גם ב-2005 ושיעורו הגיע ביוני 2006 ל-89% לעומת 95% בסוף 2005, ו-99% אחוזים בסוף 2004.

אולם המלחמה בצפון וההוצאות הגדולות למימונה צפויים להגדיל את צורכי הגיוס של הממשלה במחצית השנייה של השנה, כך שהמגמה של המשך ירידת יחס החוב לתוצר צפוייה כפי הנראה להבלם במחצית השנייה של השנה. יחס החוב הממשלתי (ברוטו) בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים חיצוניים ויש לו השפעה מכרעת על דרוג סיכון האשראי של המדינה על ידי חברות דרוג בינלאומיות.

יחס זה משפיע על נגישות המדינה לשוקי ההון בחו"ל, על עלות הגיוס בשווקים אלה ועל נטל תשלומי הריבית על החוב. מכאן החשיבות כי גם עכשיו, על רקע עלות המלחמה בצפון, תפעל הממשלה במסגרת התקציב שאושר ל-2006 וכי בתקציב 2007 לא תהיה חריגה מהאסטרטגיה ארוכת הטווח עליה החליטה הממשלה של תוואי יורד של גירעון.

בבנק ישראל מציינים כי בגלל שיעורו הגבוה של החוב בישראל יחסית לתוצר נטל תשלומי הריבית על החוב גבוה במידה ניכרת מזה השורר בארצות ה-OECD. נטל חוב גבוה מרתק חלק גדול מהמקורות התקציביים של הממשלה להחזרי ריבית על החוב ומקטין את גמישות הממשלה לקבוע את היקף והרכב הוצאותיה.

בנוסף – כאשר נטל החוב בתוצר הוא גבוה הממשלה לא יכולה להגדיל את הגירעון בתקופות של משבר או בתקופות של האטה כלכלית (מדיניות אנטי מחזורית) שכן כאשר יחס החוב תוצר גדול מדי- מדיניות כזו מסוכנת ועלולה לפגוע ביציבות הכלכלית.