דיסקונט: דו"ח מצוין למעט ירידה ברווח הרבעוני..
בנק דיסקונט דיווח הבוקר על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מהבנק נמסר, כי הגורמים העיקריים שהשפיעו באופן חיובי על תוצאות המחצית, לעומת המחצית המקבילה, אשתקד הם עליה בשיעור של 4.2% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים וירידה בשיעור של 17.7% בהפרשה לחובות מסופקים, אשר נבעה מירידה בשיעור של 21.6% בהפרשה לחובות מסופקים בבנק.
מנגד, מסבירים בדיסקונט, קיזזו את התוצאות, עליה בהוצאות התפעוליות ואחרות של 4.7%, שהושפעה בעיקר מעליה בשיעור של 21.4% בהוצאות אחרות ועליה בהוצאות אחזקה ופחת ביניינים וציוד בשיעור של 6.2%, אלו קוזזו בירידה בהוצאות משכורות והוצאות נלוות בשיעור של 1.1%. בנוסף, תרמה לקיזוז ירידה של 23 מיליון שקל ברווח נטו מפעולות רגילות לאחר מיסים.
מבחינת התפתחות ההכנסות וההוצאות עולה, כי הרווח של דיסקונט מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם במחצית החולפת ב-1.787 מיליארד שקל, לעומת 1.715 מיליארד במחצית המקבילה, לפני שנה - עליה של 4.2%.
ההפרשה לחובות מסופקים של דיסקונט ירדה, כאמור, ב-17.7% ל-302 מיליון שקל, לעומת 367 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004, כך שהרווח לאחר הפרשה לחומ"ס הסתכם ב-1.485 מיליארד שקל, אל מול 1.348 מיליארד במחצית המקבילה - עליה של 10.2%.
לפני מיסים, הגיע הרווח של דיסקונט ל-510 מיליון שקל, אל מול 464 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עליה של 9.9% ולאחר הפרשה למס של 213 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליו אל מול התקופה המקבילה, הגיע הרווח לאחר מס ל-297 מיליון שקל - עליה של 21.7% אל מול המחצית המקבילה.
קצת מאזנים. המאזן של דיסקונט ל-30 ביוני 2005 הסתכם ב-151.4 מיליארד שקל לעומת 143.1 מיליארד בסוף השנה הקודמת - עליה של 5.9% ולעומת 142 מיליארד ב-30 ביוני, לפני שנה - עליה של 6.7%.
האשראי לציבור של הבנק הסתכם באותה עת ב-81.2 מיליארד שקל - עליה של 4.7% אל מול 77.5 מיליארד בסוף 2004 וגידול של 5.7% אל מול 76.8 מיליארד בתום המחצית הראשונה של 2004. פקדונות הציבור הסתכמו בסוף המחצית ב-126.9 מיליארד שקל, אל מול 121.7 מיליארד שקל בסוף שנה קודמת - עליה של 4.3% ולעומת 122 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2004 - עליה של 4%.
אכן, היתה לדיסקונט מחצית מרשימה, אך הרבעון השני היה פחות מוצלח וזאת, שכן בשורה התחתונה, הגם שהציגה שיפור ביתר הפרמטרים, הציגה ירידה של 7.4% ברווח הנקי ל-189 מיליון שקל מ-205 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. הסיבה לירידה בשורה התחתונה של דיסקונט טמונה בכך, שברבעו המקביל, אשתקד רשם הבק הכנסות חד פעמיות של 44 מיליון שקל ואילו ברבעון החולף רשם הכנסות חד פעמיות של 11 מיליון שקל בלבד.
אך, אם נבחן את שורת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס נגלה שזה הסתכם ברבעון השני של 2005 ב-153 מיליון שקל, אל מול 133 מיליון שקל - זינוק של 15%.
עוד לפני כן - גם הרווח מפעולות מימון של דיסקונט הציג ברבעון גידול של 5.2% אל מול המקביל ולאחר הפרשה של חובות מסופקים של 173 מיליון שקל - ירידה נאה של 15.2%
אל מול הרבעון השני של 2004, הסתכם הרווח מפעולות מימון
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
מה זה טופס 17, איך לקבל את הטופס ושאלות ותשובות נוספות
במערכת הבריאות הישראלית פועל מנגנון חשוב שמאפשר למבוטח בקופת החולים לקבל טיפול או בדיקה רפואית במוסד חיצוני, שאינו חלק ישיר מהקופה שלו. המסמך המרכזי בתהליך זה נקרא טופס 17 – “טופס התחייבות”. כשמבוטח מופנה לטיפול חיצוני, עליו לבקש מראש מהקופה התחייבות בכתב (טופס 17), כדי לוודא שהקופה תישא בעלות השירות. ללא התחייבות כזו, המבוטח עלול להידרש לתשלום מלא מהכיס שלו.
הטופס נדרש בעיקר
בשירותים רפואיים חיצוניים – בדיקות הדמיה (MRI, CT), אשפוזים פרטיים או במוסד שלא מופעל על‑ידי הקופה, טיפולים במכונים חיצוניים ועוד. הליך הבקשה כולל פנייה לקופת החולים, בדרך כלל עם הפנייה מרופא המטפל או מסמכים רפואיים רלוונטיים, בקשת התחייבות, קבלת החלטה והנפקת
הטופס. לעיתים, קופת החולים גובה תשלום השתתפות עצמית עבור הנפקת הטופס, בהתאם למדיניות הקופה.
למרות רפורמות שמטרתן להגביר את בחירת המטופל ולהקל על ההליך – טופס 17 נשאר חלק בלתי נפרד ממסלול קבלת טיפול מחוץ לקופה.
קישורים ישירים לקופות החולים וטפסים
6 שאלות ותשובות על טופס 17
מהי מטרת טופס 17?
זהו מסמך התחייבות
של קופת החולים כלפי נותן השירות הרפואי, הבקשה נדרשת כאשר הטיפול או הבדיקה ניתנים במוסד שאינו ישירות של הקופה. ההתחייבות עוזרת למבוטח שלא לשלם ממקורו.
באילו מקרים נדרש טופס 17?
כאשר מבוטח מופנה לטיפול, בדיקה או אשפוז מחוץ למרכז הרפואי של הקופה, למשל בדיקת MRI, אשפוז בבית חולים פרטי או ביקור במרפאת חוץ שאינה בקופה.
איך
מגישים בקשה לטופס 17?
יש לפנות לקופת החולים המבטחת, דרך אתר האינטרנט, האפליקציה או בסניף, ולהציג את ההפניה מהרופא המטפל או הזימון לטיפול. צרפו את המסמכים הרפואיים הנדרשים ובקשו התחייבות.
