דיסקונט: דו"ח מצוין למעט ירידה ברווח הרבעוני..
בנק דיסקונט דיווח הבוקר על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מהבנק נמסר, כי הגורמים העיקריים שהשפיעו באופן חיובי על תוצאות המחצית, לעומת המחצית המקבילה, אשתקד הם עליה בשיעור של 4.2% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים וירידה בשיעור של 17.7% בהפרשה לחובות מסופקים, אשר נבעה מירידה בשיעור של 21.6% בהפרשה לחובות מסופקים בבנק.
מנגד, מסבירים בדיסקונט, קיזזו את התוצאות, עליה בהוצאות התפעוליות ואחרות של 4.7%, שהושפעה בעיקר מעליה בשיעור של 21.4% בהוצאות אחרות ועליה בהוצאות אחזקה ופחת ביניינים וציוד בשיעור של 6.2%, אלו קוזזו בירידה בהוצאות משכורות והוצאות נלוות בשיעור של 1.1%. בנוסף, תרמה לקיזוז ירידה של 23 מיליון שקל ברווח נטו מפעולות רגילות לאחר מיסים.
מבחינת התפתחות ההכנסות וההוצאות עולה, כי הרווח של דיסקונט מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם במחצית החולפת ב-1.787 מיליארד שקל, לעומת 1.715 מיליארד במחצית המקבילה, לפני שנה - עליה של 4.2%.
ההפרשה לחובות מסופקים של דיסקונט ירדה, כאמור, ב-17.7% ל-302 מיליון שקל, לעומת 367 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004, כך שהרווח לאחר הפרשה לחומ"ס הסתכם ב-1.485 מיליארד שקל, אל מול 1.348 מיליארד במחצית המקבילה - עליה של 10.2%.
לפני מיסים, הגיע הרווח של דיסקונט ל-510 מיליון שקל, אל מול 464 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עליה של 9.9% ולאחר הפרשה למס של 213 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליו אל מול התקופה המקבילה, הגיע הרווח לאחר מס ל-297 מיליון שקל - עליה של 21.7% אל מול המחצית המקבילה.
קצת מאזנים. המאזן של דיסקונט ל-30 ביוני 2005 הסתכם ב-151.4 מיליארד שקל לעומת 143.1 מיליארד בסוף השנה הקודמת - עליה של 5.9% ולעומת 142 מיליארד ב-30 ביוני, לפני שנה - עליה של 6.7%.
האשראי לציבור של הבנק הסתכם באותה עת ב-81.2 מיליארד שקל - עליה של 4.7% אל מול 77.5 מיליארד בסוף 2004 וגידול של 5.7% אל מול 76.8 מיליארד בתום המחצית הראשונה של 2004. פקדונות הציבור הסתכמו בסוף המחצית ב-126.9 מיליארד שקל, אל מול 121.7 מיליארד שקל בסוף שנה קודמת - עליה של 4.3% ולעומת 122 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2004 - עליה של 4%.
אכן, היתה לדיסקונט מחצית מרשימה, אך הרבעון השני היה פחות מוצלח וזאת, שכן בשורה התחתונה, הגם שהציגה שיפור ביתר הפרמטרים, הציגה ירידה של 7.4% ברווח הנקי ל-189 מיליון שקל מ-205 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. הסיבה לירידה בשורה התחתונה של דיסקונט טמונה בכך, שברבעו המקביל, אשתקד רשם הבק הכנסות חד פעמיות של 44 מיליון שקל ואילו ברבעון החולף רשם הכנסות חד פעמיות של 11 מיליון שקל בלבד.
אך, אם נבחן את שורת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס נגלה שזה הסתכם ברבעון השני של 2005 ב-153 מיליון שקל, אל מול 133 מיליון שקל - זינוק של 15%.
עוד לפני כן - גם הרווח מפעולות מימון של דיסקונט הציג ברבעון גידול של 5.2% אל מול המקביל ולאחר הפרשה של חובות מסופקים של 173 מיליון שקל - ירידה נאה של 15.2%
אל מול הרבעון השני של 2004, הסתכם הרווח מפעולות מימון
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
