דיסקונט: דו"ח מצוין למעט ירידה ברווח הרבעוני..
בנק דיסקונט דיווח הבוקר על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מהבנק נמסר, כי הגורמים העיקריים שהשפיעו באופן חיובי על תוצאות המחצית, לעומת המחצית המקבילה, אשתקד הם עליה בשיעור של 4.2% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים וירידה בשיעור של 17.7% בהפרשה לחובות מסופקים, אשר נבעה מירידה בשיעור של 21.6% בהפרשה לחובות מסופקים בבנק.
מנגד, מסבירים בדיסקונט, קיזזו את התוצאות, עליה בהוצאות התפעוליות ואחרות של 4.7%, שהושפעה בעיקר מעליה בשיעור של 21.4% בהוצאות אחרות ועליה בהוצאות אחזקה ופחת ביניינים וציוד בשיעור של 6.2%, אלו קוזזו בירידה בהוצאות משכורות והוצאות נלוות בשיעור של 1.1%. בנוסף, תרמה לקיזוז ירידה של 23 מיליון שקל ברווח נטו מפעולות רגילות לאחר מיסים.
מבחינת התפתחות ההכנסות וההוצאות עולה, כי הרווח של דיסקונט מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם במחצית החולפת ב-1.787 מיליארד שקל, לעומת 1.715 מיליארד במחצית המקבילה, לפני שנה - עליה של 4.2%.
ההפרשה לחובות מסופקים של דיסקונט ירדה, כאמור, ב-17.7% ל-302 מיליון שקל, לעומת 367 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004, כך שהרווח לאחר הפרשה לחומ"ס הסתכם ב-1.485 מיליארד שקל, אל מול 1.348 מיליארד במחצית המקבילה - עליה של 10.2%.
לפני מיסים, הגיע הרווח של דיסקונט ל-510 מיליון שקל, אל מול 464 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עליה של 9.9% ולאחר הפרשה למס של 213 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליו אל מול התקופה המקבילה, הגיע הרווח לאחר מס ל-297 מיליון שקל - עליה של 21.7% אל מול המחצית המקבילה.
קצת מאזנים. המאזן של דיסקונט ל-30 ביוני 2005 הסתכם ב-151.4 מיליארד שקל לעומת 143.1 מיליארד בסוף השנה הקודמת - עליה של 5.9% ולעומת 142 מיליארד ב-30 ביוני, לפני שנה - עליה של 6.7%.
האשראי לציבור של הבנק הסתכם באותה עת ב-81.2 מיליארד שקל - עליה של 4.7% אל מול 77.5 מיליארד בסוף 2004 וגידול של 5.7% אל מול 76.8 מיליארד בתום המחצית הראשונה של 2004. פקדונות הציבור הסתכמו בסוף המחצית ב-126.9 מיליארד שקל, אל מול 121.7 מיליארד שקל בסוף שנה קודמת - עליה של 4.3% ולעומת 122 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2004 - עליה של 4%.
אכן, היתה לדיסקונט מחצית מרשימה, אך הרבעון השני היה פחות מוצלח וזאת, שכן בשורה התחתונה, הגם שהציגה שיפור ביתר הפרמטרים, הציגה ירידה של 7.4% ברווח הנקי ל-189 מיליון שקל מ-205 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. הסיבה לירידה בשורה התחתונה של דיסקונט טמונה בכך, שברבעו המקביל, אשתקד רשם הבק הכנסות חד פעמיות של 44 מיליון שקל ואילו ברבעון החולף רשם הכנסות חד פעמיות של 11 מיליון שקל בלבד.
אך, אם נבחן את שורת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס נגלה שזה הסתכם ברבעון השני של 2005 ב-153 מיליון שקל, אל מול 133 מיליון שקל - זינוק של 15%.
עוד לפני כן - גם הרווח מפעולות מימון של דיסקונט הציג ברבעון גידול של 5.2% אל מול המקביל ולאחר הפרשה של חובות מסופקים של 173 מיליון שקל - ירידה נאה של 15.2%
אל מול הרבעון השני של 2004, הסתכם הרווח מפעולות מימון

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
