דיסקונט: דו"ח מצוין למעט ירידה ברווח הרבעוני..
בנק דיסקונט דיווח הבוקר על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מהבנק נמסר, כי הגורמים העיקריים שהשפיעו באופן חיובי על תוצאות המחצית, לעומת המחצית המקבילה, אשתקד הם עליה בשיעור של 4.2% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים וירידה בשיעור של 17.7% בהפרשה לחובות מסופקים, אשר נבעה מירידה בשיעור של 21.6% בהפרשה לחובות מסופקים בבנק.
מנגד, מסבירים בדיסקונט, קיזזו את התוצאות, עליה בהוצאות התפעוליות ואחרות של 4.7%, שהושפעה בעיקר מעליה בשיעור של 21.4% בהוצאות אחרות ועליה בהוצאות אחזקה ופחת ביניינים וציוד בשיעור של 6.2%, אלו קוזזו בירידה בהוצאות משכורות והוצאות נלוות בשיעור של 1.1%. בנוסף, תרמה לקיזוז ירידה של 23 מיליון שקל ברווח נטו מפעולות רגילות לאחר מיסים.
מבחינת התפתחות ההכנסות וההוצאות עולה, כי הרווח של דיסקונט מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם במחצית החולפת ב-1.787 מיליארד שקל, לעומת 1.715 מיליארד במחצית המקבילה, לפני שנה - עליה של 4.2%.
ההפרשה לחובות מסופקים של דיסקונט ירדה, כאמור, ב-17.7% ל-302 מיליון שקל, לעומת 367 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004, כך שהרווח לאחר הפרשה לחומ"ס הסתכם ב-1.485 מיליארד שקל, אל מול 1.348 מיליארד במחצית המקבילה - עליה של 10.2%.
לפני מיסים, הגיע הרווח של דיסקונט ל-510 מיליון שקל, אל מול 464 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עליה של 9.9% ולאחר הפרשה למס של 213 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליו אל מול התקופה המקבילה, הגיע הרווח לאחר מס ל-297 מיליון שקל - עליה של 21.7% אל מול המחצית המקבילה.
קצת מאזנים. המאזן של דיסקונט ל-30 ביוני 2005 הסתכם ב-151.4 מיליארד שקל לעומת 143.1 מיליארד בסוף השנה הקודמת - עליה של 5.9% ולעומת 142 מיליארד ב-30 ביוני, לפני שנה - עליה של 6.7%.
האשראי לציבור של הבנק הסתכם באותה עת ב-81.2 מיליארד שקל - עליה של 4.7% אל מול 77.5 מיליארד בסוף 2004 וגידול של 5.7% אל מול 76.8 מיליארד בתום המחצית הראשונה של 2004. פקדונות הציבור הסתכמו בסוף המחצית ב-126.9 מיליארד שקל, אל מול 121.7 מיליארד שקל בסוף שנה קודמת - עליה של 4.3% ולעומת 122 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2004 - עליה של 4%.
אכן, היתה לדיסקונט מחצית מרשימה, אך הרבעון השני היה פחות מוצלח וזאת, שכן בשורה התחתונה, הגם שהציגה שיפור ביתר הפרמטרים, הציגה ירידה של 7.4% ברווח הנקי ל-189 מיליון שקל מ-205 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. הסיבה לירידה בשורה התחתונה של דיסקונט טמונה בכך, שברבעו המקביל, אשתקד רשם הבק הכנסות חד פעמיות של 44 מיליון שקל ואילו ברבעון החולף רשם הכנסות חד פעמיות של 11 מיליון שקל בלבד.
אך, אם נבחן את שורת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס נגלה שזה הסתכם ברבעון השני של 2005 ב-153 מיליון שקל, אל מול 133 מיליון שקל - זינוק של 15%.
עוד לפני כן - גם הרווח מפעולות מימון של דיסקונט הציג ברבעון גידול של 5.2% אל מול המקביל ולאחר הפרשה של חובות מסופקים של 173 מיליון שקל - ירידה נאה של 15.2%
אל מול הרבעון השני של 2004, הסתכם הרווח מפעולות מימון
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
