דיסקונט: דו"ח מצוין למעט ירידה ברווח הרבעוני..
בנק דיסקונט דיווח הבוקר על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מהבנק נמסר, כי הגורמים העיקריים שהשפיעו באופן חיובי על תוצאות המחצית, לעומת המחצית המקבילה, אשתקד הם עליה בשיעור של 4.2% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים וירידה בשיעור של 17.7% בהפרשה לחובות מסופקים, אשר נבעה מירידה בשיעור של 21.6% בהפרשה לחובות מסופקים בבנק.
מנגד, מסבירים בדיסקונט, קיזזו את התוצאות, עליה בהוצאות התפעוליות ואחרות של 4.7%, שהושפעה בעיקר מעליה בשיעור של 21.4% בהוצאות אחרות ועליה בהוצאות אחזקה ופחת ביניינים וציוד בשיעור של 6.2%, אלו קוזזו בירידה בהוצאות משכורות והוצאות נלוות בשיעור של 1.1%. בנוסף, תרמה לקיזוז ירידה של 23 מיליון שקל ברווח נטו מפעולות רגילות לאחר מיסים.
מבחינת התפתחות ההכנסות וההוצאות עולה, כי הרווח של דיסקונט מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם במחצית החולפת ב-1.787 מיליארד שקל, לעומת 1.715 מיליארד במחצית המקבילה, לפני שנה - עליה של 4.2%.
ההפרשה לחובות מסופקים של דיסקונט ירדה, כאמור, ב-17.7% ל-302 מיליון שקל, לעומת 367 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004, כך שהרווח לאחר הפרשה לחומ"ס הסתכם ב-1.485 מיליארד שקל, אל מול 1.348 מיליארד במחצית המקבילה - עליה של 10.2%.
לפני מיסים, הגיע הרווח של דיסקונט ל-510 מיליון שקל, אל מול 464 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עליה של 9.9% ולאחר הפרשה למס של 213 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליו אל מול התקופה המקבילה, הגיע הרווח לאחר מס ל-297 מיליון שקל - עליה של 21.7% אל מול המחצית המקבילה.
קצת מאזנים. המאזן של דיסקונט ל-30 ביוני 2005 הסתכם ב-151.4 מיליארד שקל לעומת 143.1 מיליארד בסוף השנה הקודמת - עליה של 5.9% ולעומת 142 מיליארד ב-30 ביוני, לפני שנה - עליה של 6.7%.
האשראי לציבור של הבנק הסתכם באותה עת ב-81.2 מיליארד שקל - עליה של 4.7% אל מול 77.5 מיליארד בסוף 2004 וגידול של 5.7% אל מול 76.8 מיליארד בתום המחצית הראשונה של 2004. פקדונות הציבור הסתכמו בסוף המחצית ב-126.9 מיליארד שקל, אל מול 121.7 מיליארד שקל בסוף שנה קודמת - עליה של 4.3% ולעומת 122 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2004 - עליה של 4%.
אכן, היתה לדיסקונט מחצית מרשימה, אך הרבעון השני היה פחות מוצלח וזאת, שכן בשורה התחתונה, הגם שהציגה שיפור ביתר הפרמטרים, הציגה ירידה של 7.4% ברווח הנקי ל-189 מיליון שקל מ-205 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. הסיבה לירידה בשורה התחתונה של דיסקונט טמונה בכך, שברבעו המקביל, אשתקד רשם הבק הכנסות חד פעמיות של 44 מיליון שקל ואילו ברבעון החולף רשם הכנסות חד פעמיות של 11 מיליון שקל בלבד.
אך, אם נבחן את שורת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס נגלה שזה הסתכם ברבעון השני של 2005 ב-153 מיליון שקל, אל מול 133 מיליון שקל - זינוק של 15%.
עוד לפני כן - גם הרווח מפעולות מימון של דיסקונט הציג ברבעון גידול של 5.2% אל מול המקביל ולאחר הפרשה של חובות מסופקים של 173 מיליון שקל - ירידה נאה של 15.2%
אל מול הרבעון השני של 2004, הסתכם הרווח מפעולות מימון

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
