בספטמבר נפדו כ-3.1 מיליארד שקלים מקרנות הנאמנות והיקף נכסיהן חזר לרמתו לפני שנתיים
הסערה בשווקים נותנת אותותיה גם בתעשיית קרנות הנאמנות. מסיכום שערך בית ההשקעות מיטב, עולה כי בספטמבר 2008 קטן סך נכסי הקרנות בשיעור של 6% מ-115.7 מיליארד שקלים ל-108.8 מיליארד שקלים בדומה לסך הנכסים לפני כשנתיים. הירידה בנכסי הקרנות נבעה הן מפידיונות של כ-3.1 מיליארד שקלים והן מתשואה שלילית משוקללת של כלל התעשיה בשיעור של 3.2%.
התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה כי הקרנות הכספיות, היו היחידות שהמשיכו לזכות בפופולריות, כמפלט מפני ירידות השערים הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח, והצליחו לגייס סכום נאה של כ-2.6 מיליארד שקלים. בשאר הקבוצות נרשמו פדיונות, כשבראש רשימת הפודות ניצבו קרנות האג"ח בישראל, שאיבדו כ- 2.8 מיליארד שקלים.
קרנות אג"ח מדינה סבלו מפדיונות של כ- 1.8 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של כ-365 מיליון שקל, הקרנות המתמחות במניות בישראל רשמו יציאת כספים של כ-292 מיליון שקלים, והקרנות הגמישות רשמו פדיונות של כ-75 מיליון שקלים. הקרנות השקליות רשמו גם הן יציאת כספים, אם כי מתונה יותר, של כ-48 מיליון שקלים.
עוד עולה מסיכום מיטב, כי הריכוזיות בתעשיית הקרנות גוברת: סך נכסיהן של 10 הקרנות הגדולות בתעשייה מהווה כ-26%, כפול מחלקן בתעשייה לפני שנה. הסיבה לכך היא משקלן הגדל של הקרנות הכספיות בתעשייה כך שחמש מתוך עשר הקרנות הגדולות הן קרנות כספיות. הגופים בבעלות זרה ממשיכים לתפוס מקום נכבד במפת שוק ההון, ונתחם גדל בספטמבר מ-35.5% ל-36.3%.
פסגות, שממשיכה לצמוח גם בתקופות הקשות, נהנתה החודש מעלייה בנתח השוק מ-24.5% ל-25.5%, ואילו נתחה של "פריזמה", קטן מ- 11.0% ל- 10.8%. נתחן של חברות הביטוח רשם ירידה מ- 34.4% לכ- 34.1% בספטמבר. נתחם של המנהלים הפרטיים, קטן והסתכם ב-27.8%. שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתחו של יובנק קטן מ-0.8% ל- 0.7% ונתח מרכנתיל גדל מ- 1.0% ל- 1.1%.
מעניין לציין כי 3 מבין 10 הקרנות הגדולות בתעשיית הקרנות מנוהלות על ידי פסגות, וסך נכסיהן מסתכם בכ 13 מיליארד שקלים, המהווים כ- 12% מסך נכסי תעשיית הקרנות. חברות הביטוח ממשיכות לאבד מנתחן, שרשם קיטון מ- 35.9% בסוף שנת 2007 ל-34.1% בספטמבר המנהלים הפרטיים, סבלו גם הם מהטראומה שעברה על שוק ההון בחודשים האחרונים, ונתח השוק שלהם קטן מ-32.0% ל-27.8%.
שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתח השוק של יובנק קטן מ- 1.1% בדצמבר 2007 ל- 0.7% בספטמבר 2008, ואילו נתחו של מרכנתיל גדל מ- 0.3% בדצמבר 2007 ל- 1.1% בספטמבר 2008, תודות לגיוסים גדולים מאוד בקרן הכספית שבניהולו.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
