בספטמבר נפדו כ-3.1 מיליארד שקלים מקרנות הנאמנות והיקף נכסיהן חזר לרמתו לפני שנתיים

הקרנות היחידות שזכו לגיוסים היו הקרנות הכספיות שגייסו כ-2.6 מ' ש', לעומתן קרנות האג"ח סבלו מהפידיונות הגבוהים ביותר שהסתכמו בכ-2.8 מ' ש'
איריס בר טל |

הסערה בשווקים נותנת אותותיה גם בתעשיית קרנות הנאמנות. מסיכום שערך בית ההשקעות מיטב, עולה כי בספטמבר 2008 קטן סך נכסי הקרנות בשיעור של 6% מ-115.7 מיליארד שקלים ל-108.8 מיליארד שקלים בדומה לסך הנכסים לפני כשנתיים. הירידה בנכסי הקרנות נבעה הן מפידיונות של כ-3.1 מיליארד שקלים והן מתשואה שלילית משוקללת של כלל התעשיה בשיעור של 3.2%.

התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה כי הקרנות הכספיות, היו היחידות שהמשיכו לזכות בפופולריות, כמפלט מפני ירידות השערים הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח, והצליחו לגייס סכום נאה של כ-2.6 מיליארד שקלים. בשאר הקבוצות נרשמו פדיונות, כשבראש רשימת הפודות ניצבו קרנות האג"ח בישראל, שאיבדו כ- 2.8 מיליארד שקלים.

קרנות אג"ח מדינה סבלו מפדיונות של כ- 1.8 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של כ-365 מיליון שקל, הקרנות המתמחות במניות בישראל רשמו יציאת כספים של כ-292 מיליון שקלים, והקרנות הגמישות רשמו פדיונות של כ-75 מיליון שקלים. הקרנות השקליות רשמו גם הן יציאת כספים, אם כי מתונה יותר, של כ-48 מיליון שקלים.

עוד עולה מסיכום מיטב, כי הריכוזיות בתעשיית הקרנות גוברת: סך נכסיהן של 10 הקרנות הגדולות בתעשייה מהווה כ-26%, כפול מחלקן בתעשייה לפני שנה. הסיבה לכך היא משקלן הגדל של הקרנות הכספיות בתעשייה כך שחמש מתוך עשר הקרנות הגדולות הן קרנות כספיות. הגופים בבעלות זרה ממשיכים לתפוס מקום נכבד במפת שוק ההון, ונתחם גדל בספטמבר מ-35.5% ל-36.3%.

פסגות, שממשיכה לצמוח גם בתקופות הקשות, נהנתה החודש מעלייה בנתח השוק מ-24.5% ל-25.5%, ואילו נתחה של "פריזמה", קטן מ- 11.0% ל- 10.8%. נתחן של חברות הביטוח רשם ירידה מ- 34.4% לכ- 34.1% בספטמבר. נתחם של המנהלים הפרטיים, קטן והסתכם ב-27.8%. שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתחו של יובנק קטן מ-0.8% ל- 0.7% ונתח מרכנתיל גדל מ- 1.0% ל- 1.1%.

מעניין לציין כי 3 מבין 10 הקרנות הגדולות בתעשיית הקרנות מנוהלות על ידי פסגות, וסך נכסיהן מסתכם בכ 13 מיליארד שקלים, המהווים כ- 12% מסך נכסי תעשיית הקרנות. חברות הביטוח ממשיכות לאבד מנתחן, שרשם קיטון מ- 35.9% בסוף שנת 2007 ל-34.1% בספטמבר המנהלים הפרטיים, סבלו גם הם מהטראומה שעברה על שוק ההון בחודשים האחרונים, ונתח השוק שלהם קטן מ-32.0% ל-27.8%.

שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתח השוק של יובנק קטן מ- 1.1% בדצמבר 2007 ל- 0.7% בספטמבר 2008, ואילו נתחו של מרכנתיל גדל מ- 0.3% בדצמבר 2007 ל- 1.1% בספטמבר 2008, תודות לגיוסים גדולים מאוד בקרן הכספית שבניהולו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה. 


יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: ענבל מרמרי

השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027

ניו-מד אנרג'י, שברון ושל אישרו ביצוע תכנון הנדסי מפורט בהיקף של כ-106 מיליון דולר, חלק השותפות כ-32 מיליון דולר; על פי התוכנית יוקם מתקן הפקה צף מעל המאגר והגז ייוצא למצרים באמצעות צנרת תת-ימית, לקראת FID הצפויה ב-2027

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ניו מד

התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33%   והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. 0.47%   ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר.

מאגר אפרודיטה ממוקם בבלוק 12, כ-170 קילומטרים מלימסול שבקפריסין, והיקף המשאבים בו מוערך בכ-124 BCM של גז טבעי. בפברואר השנה אישרה ממשלת קפריסין את תוכנית הפיתוח המעודכנת של המאגר, שלפיה השותפות יקימו מתקן הפקה עצמאי צף שימוקם מעל המאגר עצמו. ייצוא הגז הטבעי יתבצע באמצעות צנרת תת-ימית שתחובר למערכת ההולכה המצרית, כאשר יכולת ההפקה המקסימלית של המאגר צפויה לעמוד על כ-800 MMCF ליום.

במקביל להתקדמות בתכנון ההנדסי, ממשיכים הצדדים המעורבים לנהל משא ומתן לקראת חתימה על הסכמים מחייבים לייצוא הגז הטבעי מהמאגר למצרים. המגעים מתקיימים בהמשך למזכר ההבנות שנחתם בפברואר השנה, ובהם משתתפות השותפות במאגר אפרודיטה, ממשלת קפריסין, חברת ההידרוקרבונים של קפריסין (CHC), ממשלת מצרים וחברת הגז הלאומית המצרית (EGAS).

יוסי אבו, מנכ״ל ניו-מד אנרג'י, התייחס להתקדמות בפרויקט ואמר: ״צעד משמעותי נוסף לקראת פיתוח מאגר אפרודיטה. הגז הטבעי שיופק מאפרודיטה יתרום תרומה משמעותית לקפריסין, למצרים ולמדינות האזור. זוהי עוד הוכחה שהגז הטבעי באגן הים התיכון הוא חלק מרכזי בשיתופי פעולה אזוריים ובהעמקת הקשרים בין המדינות״.