בספטמבר נפדו כ-3.1 מיליארד שקלים מקרנות הנאמנות והיקף נכסיהן חזר לרמתו לפני שנתיים
הסערה בשווקים נותנת אותותיה גם בתעשיית קרנות הנאמנות. מסיכום שערך בית ההשקעות מיטב, עולה כי בספטמבר 2008 קטן סך נכסי הקרנות בשיעור של 6% מ-115.7 מיליארד שקלים ל-108.8 מיליארד שקלים בדומה לסך הנכסים לפני כשנתיים. הירידה בנכסי הקרנות נבעה הן מפידיונות של כ-3.1 מיליארד שקלים והן מתשואה שלילית משוקללת של כלל התעשיה בשיעור של 3.2%.
התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה כי הקרנות הכספיות, היו היחידות שהמשיכו לזכות בפופולריות, כמפלט מפני ירידות השערים הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח, והצליחו לגייס סכום נאה של כ-2.6 מיליארד שקלים. בשאר הקבוצות נרשמו פדיונות, כשבראש רשימת הפודות ניצבו קרנות האג"ח בישראל, שאיבדו כ- 2.8 מיליארד שקלים.
קרנות אג"ח מדינה סבלו מפדיונות של כ- 1.8 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של כ-365 מיליון שקל, הקרנות המתמחות במניות בישראל רשמו יציאת כספים של כ-292 מיליון שקלים, והקרנות הגמישות רשמו פדיונות של כ-75 מיליון שקלים. הקרנות השקליות רשמו גם הן יציאת כספים, אם כי מתונה יותר, של כ-48 מיליון שקלים.
עוד עולה מסיכום מיטב, כי הריכוזיות בתעשיית הקרנות גוברת: סך נכסיהן של 10 הקרנות הגדולות בתעשייה מהווה כ-26%, כפול מחלקן בתעשייה לפני שנה. הסיבה לכך היא משקלן הגדל של הקרנות הכספיות בתעשייה כך שחמש מתוך עשר הקרנות הגדולות הן קרנות כספיות. הגופים בבעלות זרה ממשיכים לתפוס מקום נכבד במפת שוק ההון, ונתחם גדל בספטמבר מ-35.5% ל-36.3%.
פסגות, שממשיכה לצמוח גם בתקופות הקשות, נהנתה החודש מעלייה בנתח השוק מ-24.5% ל-25.5%, ואילו נתחה של "פריזמה", קטן מ- 11.0% ל- 10.8%. נתחן של חברות הביטוח רשם ירידה מ- 34.4% לכ- 34.1% בספטמבר. נתחם של המנהלים הפרטיים, קטן והסתכם ב-27.8%. שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתחו של יובנק קטן מ-0.8% ל- 0.7% ונתח מרכנתיל גדל מ- 1.0% ל- 1.1%.
מעניין לציין כי 3 מבין 10 הקרנות הגדולות בתעשיית הקרנות מנוהלות על ידי פסגות, וסך נכסיהן מסתכם בכ 13 מיליארד שקלים, המהווים כ- 12% מסך נכסי תעשיית הקרנות. חברות הביטוח ממשיכות לאבד מנתחן, שרשם קיטון מ- 35.9% בסוף שנת 2007 ל-34.1% בספטמבר המנהלים הפרטיים, סבלו גם הם מהטראומה שעברה על שוק ההון בחודשים האחרונים, ונתח השוק שלהם קטן מ-32.0% ל-27.8%.
שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתח השוק של יובנק קטן מ- 1.1% בדצמבר 2007 ל- 0.7% בספטמבר 2008, ואילו נתחו של מרכנתיל גדל מ- 0.3% בדצמבר 2007 ל- 1.1% בספטמבר 2008, תודות לגיוסים גדולים מאוד בקרן הכספית שבניהולו.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
