בספטמבר נפדו כ-3.1 מיליארד שקלים מקרנות הנאמנות והיקף נכסיהן חזר לרמתו לפני שנתיים
הסערה בשווקים נותנת אותותיה גם בתעשיית קרנות הנאמנות. מסיכום שערך בית ההשקעות מיטב, עולה כי בספטמבר 2008 קטן סך נכסי הקרנות בשיעור של 6% מ-115.7 מיליארד שקלים ל-108.8 מיליארד שקלים בדומה לסך הנכסים לפני כשנתיים. הירידה בנכסי הקרנות נבעה הן מפידיונות של כ-3.1 מיליארד שקלים והן מתשואה שלילית משוקללת של כלל התעשיה בשיעור של 3.2%.
התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה כי הקרנות הכספיות, היו היחידות שהמשיכו לזכות בפופולריות, כמפלט מפני ירידות השערים הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח, והצליחו לגייס סכום נאה של כ-2.6 מיליארד שקלים. בשאר הקבוצות נרשמו פדיונות, כשבראש רשימת הפודות ניצבו קרנות האג"ח בישראל, שאיבדו כ- 2.8 מיליארד שקלים.
קרנות אג"ח מדינה סבלו מפדיונות של כ- 1.8 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של כ-365 מיליון שקל, הקרנות המתמחות במניות בישראל רשמו יציאת כספים של כ-292 מיליון שקלים, והקרנות הגמישות רשמו פדיונות של כ-75 מיליון שקלים. הקרנות השקליות רשמו גם הן יציאת כספים, אם כי מתונה יותר, של כ-48 מיליון שקלים.
עוד עולה מסיכום מיטב, כי הריכוזיות בתעשיית הקרנות גוברת: סך נכסיהן של 10 הקרנות הגדולות בתעשייה מהווה כ-26%, כפול מחלקן בתעשייה לפני שנה. הסיבה לכך היא משקלן הגדל של הקרנות הכספיות בתעשייה כך שחמש מתוך עשר הקרנות הגדולות הן קרנות כספיות. הגופים בבעלות זרה ממשיכים לתפוס מקום נכבד במפת שוק ההון, ונתחם גדל בספטמבר מ-35.5% ל-36.3%.
פסגות, שממשיכה לצמוח גם בתקופות הקשות, נהנתה החודש מעלייה בנתח השוק מ-24.5% ל-25.5%, ואילו נתחה של "פריזמה", קטן מ- 11.0% ל- 10.8%. נתחן של חברות הביטוח רשם ירידה מ- 34.4% לכ- 34.1% בספטמבר. נתחם של המנהלים הפרטיים, קטן והסתכם ב-27.8%. שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתחו של יובנק קטן מ-0.8% ל- 0.7% ונתח מרכנתיל גדל מ- 1.0% ל- 1.1%.
מעניין לציין כי 3 מבין 10 הקרנות הגדולות בתעשיית הקרנות מנוהלות על ידי פסגות, וסך נכסיהן מסתכם בכ 13 מיליארד שקלים, המהווים כ- 12% מסך נכסי תעשיית הקרנות. חברות הביטוח ממשיכות לאבד מנתחן, שרשם קיטון מ- 35.9% בסוף שנת 2007 ל-34.1% בספטמבר המנהלים הפרטיים, סבלו גם הם מהטראומה שעברה על שוק ההון בחודשים האחרונים, ונתח השוק שלהם קטן מ-32.0% ל-27.8%.
שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתח השוק של יובנק קטן מ- 1.1% בדצמבר 2007 ל- 0.7% בספטמבר 2008, ואילו נתחו של מרכנתיל גדל מ- 0.3% בדצמבר 2007 ל- 1.1% בספטמבר 2008, תודות לגיוסים גדולים מאוד בקרן הכספית שבניהולו.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
