מחירי הטיסות יקרים - זה כנראה לא הסוף; מחיר הדלק בעלייה
משרד האנרגיה והתשתיות מוביל מהלך אסטרטגי לאימוץ דלקי תעופה ירוקים (SAF) בתעופה. המהלך הזה עוקב אחרי מהלכים קודמים שהיו באירופה והוא מחויב לצורך השתלבות התעופה המקומית בעולם.
"כחלק מהיעדים האסטרטגיים שקבענו במשרד, עלינו לפעול באופן אקטיבי לקידום אנרגיה ירוקה ומתחדשת", אמר שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, "סקטור התעופה, בייחוד מאז רפורמת השמיים הפתוחים, הוא אחד מצרכני האנרגיה והדלקים הגדולים בשוק, ולכן הוא בעל משמעות יתרה בהפחתת הפליטות במשק. אנחנו פועלים להתחבר למגמות העולמיות בתחום ונוביל מהלך אסטרטגי לאימוץ דלקים ירוקים בישראל באופן מושכל ואחראי".
הדלק הנקי יקר יותר
המשמעות הצרכנית היא שלמרות שמחירי הטיסה עלו בשנה האחרונה בעיקר על רקע צמצום הטיסות של החברות הבינלאומיות כשחלקן נמנע מלטוס לישראל, מחירי הטיסות עשויים עלות בהמשך. הדלק הנקי יקר יותר מהדלק הסילוני המשמש היום את המטוסים וזה יתגלגל לכרטיסי הטיסה.
אלי כהן, שר האנרגיה (קרדיט: ניר כפרי)
בשנים האחרונות ענף התעופה נדרש להתמודד עם סוגיית פליטות גזי החממה והצורך לצמצם שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים. מכלל הטכנולוגיות האפשריות (חשמל, מימן, אמוניה ועוד), עולה כי רק דלקי ה-SAF (Sustainable Aviation Fuels) מהווים פתרון ישים בטווח הזמן הקרוב, וכבר בשנים הקרובות תיכנס לאירופה רגולציה מחייבת בנושא.
כדי לקדם את שילובו של ה-SAF בישראל, יקים המשרד ועדה בין-משרדית ויעמוד בראשה. הוועדה תדון במתווה אימוץ הרגולציה ותקבע מודל לחיוב חברות התעופה לשימוש בדלקי SAF בישראל בשנים הקרובות. במסגרת כך, תיבחן יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים האפשרות לאימוץ המודל האירופי, על מנת להבטיח אספקה יציבה של SAF במחירים תחרותיים כבר בשנים הקרובות.
דלקי ה-SAF הם דלקים המיוצרים ממקורות שונים כגון שמן טיגון משומש, פסולת עירונית, פסולת חקלאית, ואף מימן ופחמן שנתפס מהאטמוספרה. דלקים אלו מפחיתים את פליטות המטוסים בעד 80%, וכיום ניתן להחליף כמחצית מהדלק הסילוני בכל טיסה ב-SAF. מחירם של דלקים אלו כיום גבוה מדלק סילוני, וישנם מהלכים לפיתוח מנגנונים שונים לסבסוד ותמחור של ה-SAF בכדי להתניע את השוק ולאפשר שימוש סביר כלכלית.
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים...
- 2.גולדפינגר 11/07/2024 23:33הגב לתגובה זואלי כהן הוא השר לכלום ושום דבר, עובר ממשרד למשרד מברר עצמו לדעת בתקשורת, כאילו אם הוא ידבר הרבה אז יחשבו שהוא גם עושה משהוא. אזהוא, דיבורים כמו חול...
- 1.שולה 11/07/2024 20:51הגב לתגובה זוחייב לשלם מחיר
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
