אסדה נפט גז קידוח
צילום: Getty images Israel

מחירי הנפט יורדים – מה זה אומר והאם הירידה תימשך?

מה היה מחיר הנפט לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה, באיזה מחיר הוא כבר יבטא דאגה גדולה מהאטה או מיתון, מה משפיע על מחיר הנפט ומה צפוי להיות המחיר בהמשך?

משה כסיף | (7)

הנפט ירד לכ-103 דולר לחבית – ירידה משמעותית ביחס לשיא של 140 דולר לפני כחודשיים. הסיבה העיקרית: הפלישה של רוסיה לאוקראינה בעקבותיה הוטלו סנקציות על הנפט הרוסי, הזניקו את מחיר הנפט. הסנקציות האלה הפחיתו משמעותית את אספקת  הנפט העולמית וגרמו לעליות חדות במחירו. העלאות ריבית אגרסיבית של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים בעולם, השפיעו על מחיר הנפט. עליות הריבית נועדו להילחם באינפלציה, אבל הן הביאו גם לעצירה בעליות, ואף לירידה במחיר הנפט..

אף שהירידה במחיר הנפט הגולמי עלולה להיראות מדאיגה, שכן היא רמז עבה למיתון היא משקפת ככל הנראה רק תיקון במחיר. מחירי הנפט כיום עדיין עומדים על רמות סבירות. ואולם להערכת כלכלנים ירידה לרמה של 90-95 דולר לחבית, עלולה כבר להעיד על האטה או מיתון ואז אכן יש משמעות גדולה למחיר. ירידה מתחת לרמות האלו יכולה להיות סיבה לדאגה בקרב משקיעים, אבל עדיין לא מדובר בפאניקה.

רמת המפתח הבאה תהיה במחיר שבין 85 ל -90 דולר לחבית, הרמה שבה הנפט נסחר לפני שבאה לידי ביטוי ההשפעה של מלחמת רוסיה אוקראינה על המחירים. אם הנפט יישאר מעל רמה זו, הדבר ילמד על כך שמגמת העלייה שהורגשה לאורך כל השנה כנראה נמשכת. אבל אם המחיר ירד אל מתחת לאזור ה-85 דולר, הוא עלול, להערכת הכלכלנים, לחוות ירידות חדות בהמשך.

במקביל לירידות במחיר הנפט, גם המניות של חברות הנפט ירדו ביחס לשיאים האחרונים שלהן שנרשמו השנה. המניות הללו אמורות להמשיך לעקוב אחר מחיר הנפט. אם המחיר שלו  ירד כאמור אל מתחת ל-85 דולר, מחירי המניות וקרנות הסל העוקבות אחריהן יכולים לרדת לרמה שלהן לפני הזינוק שנרשם בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה.

מה משפיע על מחירי הנפט

מחירי הנפט מושפעים מהחוק המשמעותי והברור ביותר של הכלכלה החופשית – הביקוש וההיצע. ככל שהביקוש גבוה יותר וההיצע קטן יותר, כך מחירי הנפט עלולים לטפס. ואכן, זה מה שקרה עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה. מדינות רבות בעולם הטילו סנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. דה עקה, שהן עצמן כרתו את הענף שעליו הן יושבות. היצע הנפט לא באמת היה קטן, אבל מדינות רבות החליטו במודע להימנע מרכישת נפט מרוסיה. הדבר הקטין באופן מלאכותי את היצע הנפט, מה שגרם לעליות מחירים.

את הביקוש הזה יכולות למלא מדינות אחרות, באמצעות הגדלת היצע הנפט שלהן. המדינות הראשיות שיכולות לסייע הן המדינות החברות בארגון אופ"ק, שיכולות להגביר את ההפקה. ואכן, יש דיווחים על ניסיונות לגרום להן לעשות כך. אבל הן לא יגדילו בהכרח את ההיצע, משום שהן הנהנות העיקריות מהמחירים הגבוהים. הביקוש יכול להתמלא גם על ידי מדינות אחרות, שאינן חברות באופ"ק. אבל האפשרות שלהן להשפיע על המחירים היא מוגבלת, כיוון כמו שההיצע שלהן מוגבל.   

גורם נוסף שיכול לגרום למחירים לרדת הוא חידוש הפקת הנפט מפצלי נפט. עלויות ההפקה שלו הן גבוהות, ולפיכך כשהמחירים נמוכים לא שווה להפיק אותו. אבל במחירים גבוהים ההפקה שלו משתלמת. הדבר עשוי להגדיל את ההיצע ולייצב את מחירי הנפט.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

אז מה עם המחירים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    על האזרח זה לא ישפיע עדיין נשלם יקר (ל"ת)
    שי 12/07/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלי 12/07/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
    חשמל,אוניות,מטוסים-עוד 10 שנים אוליי דולר לחבית.
  • 4.
    כלכלן 11/07/2022 18:32
    הגב לתגובה זו
    קניתי ב42 ועדיין לא מממש
  • 3.
    בן 11/07/2022 16:05
    הגב לתגובה זו
    הנפט יירד עד לנקודת איזון יוריד את האינפלציה כי הכל עובד על נפט. לא רואה שום מיתון בשדות התעופה. מיתון??? קישקוש בלבוש.
  • 2.
    בקיצור, המערב תקע לעצמו גול עצמי (ל"ת)
    יצחק 11/07/2022 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 11/07/2022 12:04
    הגב לתגובה זו
    למה לא עושים משהו כבר.12 שנה הנפט שוכב עמוק מתחת לגז היום אין שום בעיה להביא מקדח של שברון ולתת קידוח כבר.מדינה דפוקה 1.5 מיליארד חביות מתחת לוויתן ואף אחד לא עושה דבר בנידון.באמת מדינה דפוקה קיבלו מתנה ונותנים לאייתולה למכור במקום
  • לי 11/07/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    כשנפט נמצא מתחת לגז זה קשה להעלות אותו עלויות הפקה גבוהות מאד נפט לא עולה נגד חוק המשיכה צריך גז שידחוף אותו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.