מחירי הנפט יורדים – מה זה אומר והאם הירידה תימשך?
מה היה מחיר הנפט לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה, באיזה מחיר הוא כבר יבטא דאגה גדולה מהאטה או מיתון, מה משפיע על מחיר הנפט ומה צפוי להיות המחיר בהמשך?
הנפט ירד לכ-103 דולר לחבית – ירידה משמעותית ביחס לשיא של 140 דולר לפני כחודשיים. הסיבה העיקרית: הפלישה של רוסיה לאוקראינה בעקבותיה הוטלו סנקציות על הנפט הרוסי, הזניקו את מחיר הנפט. הסנקציות האלה הפחיתו משמעותית את אספקת הנפט העולמית וגרמו לעליות חדות במחירו. העלאות ריבית אגרסיבית של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים בעולם, השפיעו על מחיר הנפט. עליות הריבית נועדו להילחם באינפלציה, אבל הן הביאו גם לעצירה בעליות, ואף לירידה במחיר הנפט..
אף שהירידה במחיר הנפט הגולמי עלולה להיראות מדאיגה, שכן היא רמז עבה למיתון היא משקפת ככל הנראה רק תיקון במחיר. מחירי הנפט כיום עדיין עומדים על רמות סבירות. ואולם להערכת כלכלנים ירידה לרמה של 90-95 דולר לחבית, עלולה כבר להעיד על האטה או מיתון ואז אכן יש משמעות גדולה למחיר. ירידה מתחת לרמות האלו יכולה להיות סיבה לדאגה בקרב משקיעים, אבל עדיין לא מדובר בפאניקה.
רמת המפתח הבאה תהיה במחיר שבין 85 ל -90 דולר לחבית, הרמה שבה הנפט נסחר לפני שבאה לידי ביטוי ההשפעה של מלחמת רוסיה אוקראינה על המחירים. אם הנפט יישאר מעל רמה זו, הדבר ילמד על כך שמגמת העלייה שהורגשה לאורך כל השנה כנראה נמשכת. אבל אם המחיר ירד אל מתחת לאזור ה-85 דולר, הוא עלול, להערכת הכלכלנים, לחוות ירידות חדות בהמשך.
במקביל לירידות במחיר הנפט, גם המניות של חברות הנפט ירדו ביחס לשיאים האחרונים שלהן שנרשמו השנה. המניות הללו אמורות להמשיך לעקוב אחר מחיר הנפט. אם המחיר שלו ירד כאמור אל מתחת ל-85 דולר, מחירי המניות וקרנות הסל העוקבות אחריהן יכולים לרדת לרמה שלהן לפני הזינוק שנרשם בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה.
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה משפיע על מחירי הנפט
מחירי הנפט מושפעים מהחוק המשמעותי והברור ביותר של הכלכלה החופשית – הביקוש וההיצע. ככל שהביקוש גבוה יותר וההיצע קטן יותר, כך מחירי הנפט עלולים לטפס. ואכן, זה מה שקרה עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה. מדינות רבות בעולם הטילו סנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. דה עקה, שהן עצמן כרתו את הענף שעליו הן יושבות. היצע הנפט לא באמת היה קטן, אבל מדינות רבות החליטו במודע להימנע מרכישת נפט מרוסיה. הדבר הקטין באופן מלאכותי את היצע הנפט, מה שגרם לעליות מחירים.
את הביקוש הזה יכולות למלא מדינות אחרות, באמצעות הגדלת היצע הנפט שלהן. המדינות הראשיות שיכולות לסייע הן המדינות החברות בארגון אופ"ק, שיכולות להגביר את ההפקה. ואכן, יש דיווחים על ניסיונות לגרום להן לעשות כך. אבל הן לא יגדילו בהכרח את ההיצע, משום שהן הנהנות העיקריות מהמחירים הגבוהים. הביקוש יכול להתמלא גם על ידי מדינות אחרות, שאינן חברות באופ"ק. אבל האפשרות שלהן להשפיע על המחירים היא מוגבלת, כיוון כמו שההיצע שלהן מוגבל.
גורם נוסף שיכול לגרום למחירים לרדת הוא חידוש הפקת הנפט מפצלי נפט. עלויות ההפקה שלו הן גבוהות, ולפיכך כשהמחירים נמוכים לא שווה להפיק אותו. אבל במחירים גבוהים ההפקה שלו משתלמת. הדבר עשוי להגדיל את ההיצע ולייצב את מחירי הנפט.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
אז מה עם המחירים
- 6.על האזרח זה לא ישפיע עדיין נשלם יקר (ל"ת)שי 12/07/2022 15:11הגב לתגובה זו
- 5.אלי 12/07/2022 14:10הגב לתגובה זוחשמל,אוניות,מטוסים-עוד 10 שנים אוליי דולר לחבית.
- 4.כלכלן 11/07/2022 18:32הגב לתגובה זוקניתי ב42 ועדיין לא מממש
- 3.בן 11/07/2022 16:05הגב לתגובה זוהנפט יירד עד לנקודת איזון יוריד את האינפלציה כי הכל עובד על נפט. לא רואה שום מיתון בשדות התעופה. מיתון??? קישקוש בלבוש.
- 2.בקיצור, המערב תקע לעצמו גול עצמי (ל"ת)יצחק 11/07/2022 15:55הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 11/07/2022 12:04הגב לתגובה זולמה לא עושים משהו כבר.12 שנה הנפט שוכב עמוק מתחת לגז היום אין שום בעיה להביא מקדח של שברון ולתת קידוח כבר.מדינה דפוקה 1.5 מיליארד חביות מתחת לוויתן ואף אחד לא עושה דבר בנידון.באמת מדינה דפוקה קיבלו מתנה ונותנים לאייתולה למכור במקום
- לי 11/07/2022 13:52הגב לתגובה זוכשנפט נמצא מתחת לגז זה קשה להעלות אותו עלויות הפקה גבוהות מאד נפט לא עולה נגד חוק המשיכה צריך גז שידחוף אותו

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".