יונה פוגל
צילום: אבשלום ששוני

לידר: מעניקים לפז נפט מחיר יעד גבוה ב-15% ממחיר השוק

"תוצאות הרבעון הפתיעו אותנו. החברה הצליחה להתגבר כמעט לחלוטין על השפעת הורדת מרווח שיווק הבנזין בתחנות", כותבים בלידר על חברת האנרגיה
ירדן סמדר |

לידר שוקי הון מעניקים למניית פז נפט מחיר יעד של 670 שקל, הגבוה בכ-15% לעומת שער הנעילה של המניה היום (ד'). בלידר מעניקים לחברה ​המלצת תשואת יתר לאחר התוצאות הכספיות של פז לרבעון השלישי של 2018. "תוצאות הרבעון הפתיעו אותנו לטובה, כאשר החברה הצליחה להתגבר כמעט לחלוטין על השפעת הורדת מרווח שיווק הבנזין בתחנות", ציינו בלידר.

"למרות ריבוי השפעות שליליות על התוצאות לרבות: הורדת מרווח שיווק הבנזין בחודש מאי, העלאת שכר המינימום בסוף שנה שעברה, השפעת חגי תשרי, המצב מול הרשות הפלסטינאית והירידה החדה במרווחי הבנזין, הפגיעה בתוצאות הייתה נמוכה מהתחזיות. החברה הציגה רווח תפעולי מתואם של 208 מיליון שקל ברבעון, לעומת 245 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה- EBITDA המתואם הסתכם ל- 303 מיליון שקל, לעומת 334 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי המתואם הסתכם לכ- 139 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 176 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במקביל, הציגה החברה תזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת, שהסתכם ל- 477 מיליון שקל", מציינים בלידר.

תוצאות הרבעון הפתיעו את לידר לטובה, כאשר החברה הצליחה להתגבר כמעט לחלוטין על השפעת הורדת מרווח שיווק הבנזין בתחנות. במקביל, תרומתו של מתקן השבת הגזים לתוצאות מגזר הזיקוק משמעותית, ולצד המשך סביבה עסקית תומכת לבית הזיקוק, תאפשר לפז להציג תוצאות טובות.

"אנו צופים כי תכנית ההתייעלות והחיסכון של החברה תמשיך לתרום לתוצאות לצד המשך הגידול בכמויות הדלקים שימכרו והגידול במחזור המכירות של רשת YELLOW. לאור האמור לעיל, אנו מעלים את מחיר היעד שלנו מ-605 שקל לכ-670 שקל", כותבים לידר בסקירתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.