מיטב-דש על סאגת הגז: "התארכות הסיבוב הרגולטורי עלולה להביא לירידה בשווי לוויתן"

רגע לפני אישור הכנסת ותקופת הבג"צים במיטב-דש מזהירים מפני דחייה נוספת שעשויה להוביל לעדכון מטה של מחירי השותפויות
גיא בן סימון | (6)

שותפויות הגז נמצאות שוב בנקודה קריטית, לאחר הצגת המתווה החדש למשק הגז. הצגת המתווה המוסכם פיזרה עננה רגולטורית אחת אך הדרך עד להסכמי ייצוא או הגשת תכניות לפיתוח לוויתן עודנה ארוכה, כאשר היום חזינו בדרמה וספת סביב אישור המתווה.

רגע לפני אישור הכנסת ותקופת הבג"צים במיטב-דש ברוקראז' מעריכים כי דחייה נוספת תגרור ירידה בתמחור השותפויות. לפי ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות, "סאגת הרגולציה כבר יצרה דחייה של כשנתיים בפיתוח לוויתן ובייצוא מתמר אך הנקודה הקריטית היא בסיום מהיר אשר אם לא ייקרה, נעדכן את מחירי השותפויות, בעיקר בלוויתן, כלפי מטה. הדיון בכנסת צפוי להיות כבר בשבוע הבא ואם זה לא יתקיים אנו עלולים להיכנס לפגרת הקיץ... חגים... ו...הפקה ב-2021".

תמר לאחר שחוזה הייצוא עם UFG אמור היה להחתם בינואר ונדחה בעקבות התפטרות הממונה על ההגבלים יונגר מעריך כי הייצוא מתמר למתקני ההנזלה יידחה בשנה ויחל באמצע שנת 2018 לאחר תקופת פיתוח של כשנתיים ועלות של כ-1,500 מיליון דולר מרגע החתימה. 

לוויתן - השינוי המשמעותי שחל מאז דצמבר אשתקד הוא הדחייה בפיתוח המאגר. "לאור העיכובים תחילת ההפקה לא תהיה לפני שנת 2020. עלות הפיתוח של לוויתן נעה סביב 6 מיליארד דולר, השותפויות טוענות כי עקב המצוקה בענף הקידוחים העלות תהיה נמוכה יותר ואכן ניתן לראות ירידה של כ- 32% במחיר האסדות אך ירידה זו בעלויות האסדה מהווה 5% בלבד מעלויות ההקמה.

"מחירי גז טבעי נוזלי באירופה, לדוגמא, ירדו מרמה של 10.5 דולר בשנת 2014 למחיר של 8 דולרים, ולעתים אף מתחת לכך - ירידה של 25%. בשווקי המזרח נרשמה ירידה משמעותית יותר מרמות מחיר של 16 דולרים בשנת 2014 לכ-7.5 דולרים בימים האחרונים. אם כן, מחירי הגז שהיו יכולים להיות רלוונטיים ללוויתן בתקופה הרבעון הראשון לשנת 2015 נחתכו ב-20% לפחות. חוזי גז נחתמים לתקופה ארוכה של 15 שנה ואנו מאמינים שחוזי הייצוא שיחתמו יהיו חוזים לטווח קצר של 5-7 שנים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שי 22/07/2015 13:41
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עשינו 70% לפחות לא חיכנו לפיתוח, זה ממש נאיביות של משקיעי גבעות. תקחו את הכסף!!!
  • 5.
    קובי 22/07/2015 11:41
    הגב לתגובה זו
    די לסגא הזאות במקום לדבר צריך לפתח כאלס
  • 4.
    בבב 22/07/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
    שמשהוא יקח את המושכות ויעמיד למשפט את כל מי שפוגע ומזיק ומנסה להרוס את כלכלת ישראל , להכניס אותם לכלא להרבה שנים . במדינה אחרת מזמן הם היו בבית הסוהר או שהם לא היו מתנהגים כך
  • 3.
    משה ראשל"צ 21/07/2015 21:57
    הגב לתגובה זו
    אם מתווה הגז יעבור מהר הר של כסף אמור להכנס לממשלת נתניהו ואז הפרוספריטי יהיה אדיר ואז ממשלת שמאל תדחה לפחות דור אחד לכן כל השמאל והתקשורת נלחמים את טיפת הדם האחרונה כי אחרת הם יכולים לשכוח משלטון
  • 2.
    sam 21/07/2015 19:50
    הגב לתגובה זו
    תנו לפתח ולהתפתח
  • 1.
    פול 21/07/2015 18:00
    הגב לתגובה זו
    קידוח לווייתן עמוק למטרה נפט. פברואר-מרץ 2014. חצי שנה להגיע לשכבה המטרה בעומק 7 ק. בהתאם לתוצאות ובהמשך תוכנית העבודה, גם אקספלורציה וגם פיתוח ב-EEZ ישראל ובבלוק 12 קפריסין. עקב אי-החלטות ממשלת ישראל הספינה נשלחה למפרץ מקסיקו ושם היא תהיה ב-3 שנות חוזה ההשכרה. אקספלורציה כאן הופסקה. שנתיים. סיכוים לחידוש לאור קריסת מחירונים וחזרת איראן לשווקים לא טובים. כמה זמן, כמה הכנסה המדינה הפסידה? וודסייד נטשה. אדיסון לא נכנסה. הידד!
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.