ועדת צמח מתכוונת להמליץ על ייצוא של עד 53% מהרזרבות ב'תמר' ו'לוויתן'

כך עולה מטיוטת הדו"ח הסופי של הוועדה. חברי הוועדה ממליצים לשמור על עתודות גז ל-25 שנה והגדילו את כמות הגז שתשוריין למשק. מאגרים קטנים יוכלו לייצא עד 100% מהרזרבות. צפו בעיקרי המלצות הוועדה
מערכת Bizportal | (15)

ההמלצות הסופיות של ועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז רוככו מעט, וכעת מבקשות לאפשר ייצוא של 53% מהגז שבמאגרי 'תמר' ו'לוויתן', כך עולה מטיוטת הדו"ח הסופי שהופצה להתייחסות חברי הוועדה.

בדו"ח חזרה הוועדה על המלצתה מאפריל השנה לשריין לצורכי המשק עתודות גז טבעי שוות ערך לצריכה של 25 שנה, אך הגדילה את כמות הגז שהמליצה לשריין לצורכי המשק בדוח הביניים מ-420 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ל-450 BCM. מנגד, נתנה הוועדה סוכריה ליזמים בדמות ביטול הדרישה לשמירת רזרבה נוספת בשיעור של 15% מהאספקה לשוק המקומי.

ועדת צמח החלה את עבודה בסוף שנה שעברה בהמשך להחלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האנרגיה, עוזי לנדאו. מנדט הוועדה היה לגבש את מדיניות ישראל במשק הגז הטבעי בישראל ובראשה יושב מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח. הוועדה הורכבה מנציגי משרדי הממשלה השונים.

חברות האנרגיה המקומיות במשק הגז הטבעי בישראל ממתינות מזה חודשים להמלצות הסופיות של הוועדה, אך מועד הפרסום שלהן נדחה כל פעם מחדש. כיום הערכות הן שפירסום הסופי יהיה בתוך שבועיים. הדו"ח צפוי להשפיע על מאגר 'לוויתן' - המוחזק ע"י נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש ורציו יהש- שכלכליות הפיתוח שלו בשנים הקרובות נשענת בעיקר על אפשרות הייצוא.

בדו"ח הביניים שפירסמה הוועדה באפריל, המליצה לשריין לטובת המשק 420 BCM בלבד. אך בחודשים האחרונים טענו ברשות החשמל שבהערכות עליהן התבססה הוועדה בחישוב הצריכה במשק נפלה טעות והביקושים צפויים לעמוד על כ-500 BCM עד 2040.

הוועדה קבעה כי מאגרים גדולים כגון 'תמר' ו'לוויתן' יוכלו לייצא עד 50% מהגז הטבעי ומאגרים קטנים יוכלו לייצא 75%-100% מהגז, זאת על מנת להגדיל את הכדאיות המסחרית של המאגרים הקטנים.

בוועדה התבססו בין היתר על הערכות המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS), על פיהן במימי ישראל קיים פוטנציאל לתגליות גז נוספות בנפח כולל של 680 BCM. בהתייחס לכך, קבעה הוועדה כי מדיניות הייצוא תיבחן מחדש בחלוף 5 שנים או במקרה של תגליות מהותיות.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גו 26/08/2012 17:11
    הגב לתגובה זו
    עד שיגידו אנשים כבר לא חיים ימך שימכם אני מאחל שנה שחורה שתבוא עליכם כל הפוצים שבכנסת שדחפו את האף שלהם במקום שהם לא ידעו ועדיין לא יודעים הם רוצים לקבל תגבולים אני היתי נותן לכם פיק ינוכלים וגזלנים הרגתם את המשקיעים ועדת צמח שיצמחו לא קרניים בקרחת שחור שיהיה לכם ולכל הסובבים אותחם יזבלים אני לא כועס כי היתי בסרט הזה בשנת ברק הגנב ובזמן ישרבלוף חיקיתם עשרים שנה ביכדי להרוס לעוד דור שקם יזבלים שתיניץ ארדן מלכי אור הדתי בגיהנום תישלך על תידאג נתניהו ברוק הגנב שמחראת מאגר מרין לפלסטינים מה הוא חושב שחכחו המשקיעים
  • 10.
    ראל052000 22/08/2012 20:49
    הגב לתגובה זו
    הם לא נחשבים .יש להם אלוף יועץ .(רועץ)תיתייחסו אליה לא יפה טוביה לוסקין עשה חיל בקנדה בבקשה תדונו ברזרבות שלהם
  • 9.
    רציו 22/08/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
    שום דבר לא ירים את הפגר הזה
  • 8.
    גורג 22/08/2012 09:53
    הגב לתגובה זו
    לא למה 53 ולא 63 ביזפורטל ינוכלים פלוס מיבנה גל כולו ליצוא
  • ככ 22/08/2012 11:30
    הגב לתגובה זו
    עברו שנתיים מאז הסקירה הימית. ולא קרה כלום עם גל. אתה יודע כמה פאטתי אתה שאתה נתפס לפנטזיה הזו? כמה זמן עד שתבין שגל זה פיקציה? 3 שנים? 4? אין תרופה לכלבת.
  • 7.
    עכשיו יבואו הרוסים ויזרימו לשותפות לוויתן מיליארדים!!! (ל"ת)
    gazprom 22/08/2012 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ושתמלוגי הגז ילכו לקרן פנסיה סגורה לעמך (ל"ת)
    ספק ולנט 22/08/2012 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    האם זה טוב גם להזדמנות? (ל"ת)
    r 22/08/2012 09:03
    הגב לתגובה זו
  • ותיק בשוק 22/08/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    ממאגרים דומים אחרים בישראל.
  • 4.
    GG 22/08/2012 08:59
    הגב לתגובה זו
    שלא הולך להיות מופק בטווח נורמאלי נחשב לנכס מת לכמה עשרות שנים ואין כל הגיון בלתמחר אותו איך באמת מתייחסים במודלים לתמחור השותפויות
  • על בטוח 22/08/2012 09:37
    הגב לתגובה זו
    בכל מאגר אחוז ההיוון שונה ותלוי בכמות הגז, מועד תחילת ההזרמה, ומשך החיים של המאגר.
  • 3.
    קודם צריך למצוא את הגז!!!! (ל"ת)
    m2041 22/08/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
  • מדובר על תגליות ידועות! (ל"ת)
    יעקב 22/08/2012 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד שמבין 22/08/2012 08:47
    הגב לתגובה זו
    לקנות רציו מודיעין!!!! עליות חדות!!!
  • 1.
    זה ריכוך אדיר 22/08/2012 08:43
    הגב לתגובה זו
    מתחילים לבוא לקראת הסקטור
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן