שפיר הנדסה: עלייה של 12% ברווח הנקי ו- 36% בהכנסות
הכנסות שפיר הנדסה שפיר הנדסה -0.61% ברבעון השני של שנת 2023 הסתכמו ב-1.38 מיליארד שקל - עלייה של 36% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב-92 מיליון שקל, זאת לעומת 82 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022.
במגזר התעשייה ההכנסות מלקוחות חיצוניים עלו ב-14% ל-598 מיליון שקל. במקביל, נרשמה עלייה של 13 מיליון שקל בהכנסות הפנימיות של המגזר. הגידול בהכנסות נובע מגידול בגין הכמות הנמכרת וכתוצאה משינויי מחיר בעקבות עליות מחירי חומרי הגלם. הרווח של מגזר התעשייה ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב-112 מיליון שקל זאת לעומת 89 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במגזר התשתיות ההכנסות מלקוחות חיצוניים הסתכמו ב-510 מיליון שקל, עלייה של 35% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022. הגידול בהכנסות נובע מהתקדמות העבודות בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים ובפרויקט מרכזי ההספקה הלוגיסטיים של צה"ל. הרווח של מגזר התשתיות ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב-44 מיליון שקל זאת לעומת 37 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במגזר הנדל"ן ההכנסות הסתכמו ב-83 מיליון שקל, זאת לעומת 57 מיליון שקל ברבעון המקביל לשנת 2022. העלייה בהכנסות נובעת מההתקדמות במכירת דירות בפרויקטים למגורים אשר נמצאים בבנייה בבת ים ובאור יהודה. הרווח של מגזר הנדל"ן ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב- 34 מיליון שקל זאת לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגזר הזכיינות הסתכמו הכנסות מגזר הזכיינות ב-75 מיליון שקל, זאת לעומת 46 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר הגידול בהכנסות נובע מתחילת ההפעלה של פרויקט כביש 16 ומפרויקט חלוקת הגז. הרווח של מגזר הזכיינות ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב-25 מיליון שקל, זאת לעומת 10 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במגזר הלוגיסטיקה הכנסות מגזר השילוח והלוגיסטיקה ברבעון השני הסתכמו ב-111 מיליון שקל. ביולי 2022 השלימה החברה את רכישת חלק מפעילות חברת הלוגיסטיקה פריץ וממועד זה תוצאותיה הכספיות מאוחדות תחת מגזר חדש זה. הרווח של מגזר הלוגיסטיקה ברבעון השני הסתכם ב-9 מיליון שקל.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב-231 מיליון שקל, עלייה של 45% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על 16.8%, זאת לעומת 15.8% השיפור ברווחיות הגולמית נובע ברובו מפתרון הבעיות הנקודתיות בנמלי הים ומהתייצבות שרשראות האספקה בעולם. הרווח התפעולי של החברה ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם ב-186 מיליון שקל, זאת לעומת 131 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
ההון העצמי של החברה המיוחס לבעלי המניות הסתכם בסוף יוני 2023 בכ-2.98 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-2.86 מיליארד שקל בסוף 2022. במהלך הרבעון הראשון של 2023 הכריזה החברה על דיבידנד בשיעור של 70 מיליון שקל לבעלי המניות אשר שולם לבעלי המניות בחודש אפריל 2023.
- 1.מתמודד על משרה בשפיר 25/08/2023 16:44הגב לתגובה זואיך לא? עובד חדר בקרה ושטח במשמרת של 12 שעות בשכר של 34 שקל לשעה, תיחנקו עם הרווחים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
