אלוני חץ חתמה על מסמך הבנות להשקעה ב-Carr Properties תמורת 1.12 מיליארד שקל

חברת הנדל"ן המניב חתמה על מסמך עקרונות להשקעה בחברה הנשלטת ע"י Chase Bank JP Morgan אשר ברשותה 20 בנייני משרדים באזור וושינגטון
לירן סהר |

נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, מתכונן לכיבוש שוק הנדל"ן האמריקני - החברה הודיעה הבוקר כי כי חתמה על מסמך עקרונות לא מחייב להשקעה בחברת Carr Properties שנמצאת כיום בשליטתה של Chase Bank JP Morgan Special Situation Property Fund of, ובקיצור SSPF, תמורת כ-300 מיליון דולר (כ-1.12 מיליארד שקל).

בהתאם למסמך העקרונות, תוקם חברה חדשה ("NEWCO") אליה יועברו נכסי CARR. במקביל תשקיע אלוני חץ ב- NEWCO כ- 300 מיליון דולר ובתמורה יוקצו לה זכויות ב- NEWCO בשיעור של כ-45%, שיעור זהה לאחזקותיה של SSPF ב- NEWCO באותה עת.

CARR עוסקת בנדל"ן מניב לצרכי השכרה, לרבות ניהול ואחזקה של בנייני משרדים שבבעלותה באזור מטרופולין וושינגטון DC וכן ברכישה, ייזום ופיתוח של מקרקעין לצורכי השכרה באותו איזור. בבעלותה 20 בנייני משרדים בשטח השכרה כולל של כ-350 אלף מ"ר, חלקה של CARR בהם הינו כ- 230 אלף מ"ר, המושכרים לטווחים שונים למאות שוכרים, כמו גם 3 פרוייקטים בשלבי פיתוח שונים להקמת בנייני משרדים.

על פי מצגיה של CARR, מעריכים הצדדים כי ההון העצמי של NEWCO לתום שנת 2012 (פרופורמה) יעמוד על כ-370 מיליון דולר. אם וכאשר תושלם העסקה, יעמוד הונה העצמי של NEWCO בסמוך לאחר השקעתה של אלוני חץ על סך של כ-670 מיליון דולר ושווי סך נכסיה יעמוד על כ- 730 מיליון דולר.

בהתבסס על התוכנית העסקית של CARR ובהתאם לאסטרטגיה שלה והונה העצמי (פרופורמה) לאחר השקעת החברה כאמור, צופים הצדדים לעסקה כי NEWCO תוכל להגיע בשנים הקרובות, באמצעות רכישה ופיתוח של נדל"ן נוסף, להיקף נכסים של כ- 1.5 מיליארד דולר וזאת ללא צורך בגיוס הון עצמי נוסף מבעלי מניותיה, תוך התמקדות בהשקעות בסקטור המשרדים במטרופולין של וושינגטון DC.

הצדדים מעריכים כי תזרים הדיבידנד השנתי מהחברה החדשה יניב תשואה של כ- 6% על השקעתם. בכוונת הצדדים להשלים את בדיקות הנאותות במהלך הרבעון הראשון של שנת 2013 מתוך כוונה לחתום על ההסכמים המחייבים (לרבות בעניין הסדרת השליטה המשותפת) עד לסוף מארס 2013 ולהשלים את סגירת העסקה ((closing עד ליוני 2013.

בכוונת אלוני חץ לממן את השקעתה הצפויה ב- NEWCO ממקורותיה העצמיים, מניצול חלקי של קווי אשראי לזמן ארוך מבנקים העומדים לרשות החברה וכן מגיוסי חוב/הון ככל שיידרשו. החתימה על מסמך העקרונות הנ"ל אינה מחייבת את הצדדים, למעט תקופת בלעדיות (NO-SHOP) עד סוף מארס 2013.

נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ מסר: "מזה זמן אנו פועלים לאיתור השקעה בשוק המשרדים בארה"ב תוך התמקדות במטרפולין של וושינגטון DC. שוק המשרדים במטרופוליטן וושינגטון DC המוערך בכ- 35 מיליון מ"ר הינו השני בגודלו בצפון אמריקה (אחרי ניו יורק). שוק זה התאפיין ביציבות יחסית ב-30 השנים האחרונות תוך שמירה על שיעורי תפוסה ודמי שכירות יציבים. אם וכאשר נשלים עסקה זו היא תהווה זרוע השקעה משמעותית נוספת בקבוצה, לצד אחזקתנו ב- PSP בשוויץ ואמות בישראל וזאת מבלי לשנות באופן מהותי את המינוף של הקבוצה."

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס נשואה, אומר בתגובה כי "אלוני חץ מגדילה את פעילותה ע"י כניסה לשוק חדש נכסים מניבים, משרדים בארה"ב (אזור וושינגטון DC). החברה הנרכשת בעלת צוות ניהול מקומי ואלוני תחזיק ב 45% מהחברה (שליטה משותפת עם גוף מוביל JP), בשלב זה מדובר על חברה פרטית אך להערכתנו באם העסקה תיסגר יפעלו להפוך אותה לחברה ציבורית (קרן ריט?). מבחינת המאזן, העסקה לא תכביד על המאזן שכן החברה ממונפת במידה ובעלת קופת מזומנים דשנה מאוד."

ליפמן מוסיף כי "סה"כ מדובר בחדשות חיוביות להן המתנו לא מעט זמן, צריך לשים לב כמובן שבדיקת הנאותו לא הושלמה עדיין וזה דבר קריטי להשלמת העסקה. בכל מקרה נכון להבוקר אלוני חץ נסחרת בדיסקאונט של 29% וכניסה לשוק נוסף סולידי גם כן משאירה את החברה ברמת סיכון נמוכה לעומת הענף."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.63%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלומה מזנקת 18%, מגוריט ב-2.7%; פלרם מאבדת 4% - מגמה שלילית בת"א

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.6% כשגם ת"א 90 בשיעור דומה יורד 0.6%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?



נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.