"עזריאלי - אופציה על הכלכלה הישראלית; נכסי המשרדים עלולים להיפגע בעתיד"

בהמשך לדוחות קבוצת עזריאלי, Bizportal ליקט את ההמלצות של מיטב האנליסטים. "העלייה ברמת אי הודאות הכלכלית תשמש לטובת המנייה"
לירן סהר |

קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) סיכמה את הרבעון הראשון של 2012 עם גידול של 14% ב-NOI שהסתכם ב-269 מיליון שקל, זאת לעומת 236 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. Bizportal ליקט את ההמלצות של האנליסטים המובחרים (לכתבה מורחבת בנושא תוצאות קבוצת עזריאלי). אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים אומר כי "עזריאלי הינה החברה היציבה והחזקה ביותר בתחום הנדל"ן המניב בפער עצום מיתר חברות הנדל"ן, עם זאת מחיר המנייה כבר מגלם זאת ואנו מורידים את המלצתנו לתשואת שוק ובמחיר יעד של 100.1 שקל, דיסקאונט של כ-12% על שווי השוק הנוכחי". לדבריו, לאור העובדה שהקניונים של עזריאלי הינם האיכותיים ביותר עם שיעור תפוסה של 100% - יהיה קשה יותר להגדיל את ה-NOI מנכסים אלו והצמיחה של עזריאלי לא צפויה לבוא מהנכסים הקיימים אלא מהנכסים בייזום. קראוס מציין שתי בעיות עיקריות בחברה: הראשונה היא הון עצל אשר נגרם כתוצאה ממינוף נמוך מדי אשר גוזר תשואה נמוכה על ההון וכן תשלום מס תזרימי. הנקודה השנייה היא אחזקה בפעילות שאינה נדל"נית כגון לאומי (אשר החברה הגדילה את היקף ההשקעה בו), לאומי קארד וגרנית אשר ירדה מתחילת השנה בכ-8.1%. אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי " עזריאלי הציגה תוצאות טובות ברבעון הראשון, עם גידול נאה בפרמטרים לעומת הרבעון המקביל. אולם נציין כי בהשוואה לרבעון הקודם, הושג גידול בעיקר לאור רכישות חדשות (יוסטון ארה"ב), כאשר ברמת הנכסים הקיימים דווקא נרשמה יציבות, המיוחסת להשפעת סביבת המדד האפסית ויציבות בסביבת הפעילות. אנו סבורים כי לאור נזילותה הגבוהה של החברה ורמת המינוף הנמוכה, רכישות נוספות הן רק עניין של זמן, כאשר עלייה ברמת אי הודאות הכלכלית תשמש לטובתה. אנו ממליצים על החברה בהמלצת החזק, עם מחיר יעד של 100 שקל למניה." "נכסי הקניונים של עזריאלי איתנים באופן יחסי, גם בתרחיש של האטה כלכלית", אומר נעם פינקו, אנליסט הנדל"ן של פסגות. "מאידך, נכסי המשרדים עלולים להיפגע בעתיד בעקבות עודף ההיצע באזור המרכז. אי לכך, ובדומה לחברות אחרות, העלנו במעט את שיעור ההיוון (מ-7.5% ל-7.6%) והפחתנו את מכפיל ה-FFO הנדרש מהחברה (מ-12.5 ל-12.25). לאור עדכון המודל אנו מורידים את מחיר היעד למניה מ-104 שקל ל-101 שקל. אנו מותירים את המלצת הקניה היות ולהערכתנו בשנוק תנודתי, מנייה דפנסיבית כעזריאלי עשויה להניב ביצועי יתר." שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי "הקבוצה תמשיך לצמוח הן אורגנית והן על ידי רכישות והרוב המכריע של פעילותה תישאר בישראל (כיום 93% מפעילות הקבוצה מרוכזת בישראל), מצד אחד לחברה מאזן יציב ומזומן בהיקפים כאלו שהיא יכולה בקלות לממן ולסיים לבצע את כל הפרויקטים עליהם היא מדווחת, מצד שני ייזום נרחב בעיקר בתחום המשרדים, מעלים מעט את רמת הסיכון של החברה." ליפמן מדגיש כי "גורמים אלו בשילוב הנהלה איכותית מהווים בסיס להמשך התרחבות בפעילות הקבוצה ולמעבר חלק של דורות בחברה בשנים הקרובות. אנו משמרים את המלצת הקניה לקבוצה ומותירים את מחיר היעד ל-110 שקל, המשקף אפסייד של 25% על מחיר השוק (88 שקל למניה) . אנו רואים במניית הקבוצה כאחת היציבות במדד ת"א 25 בכלל ובסקטור הנדל"ן בפרט, ואת מניית הקבוצה כאופציה על הכלכלה הישראלית." רמון עמית, אנליסט הנדל"ן של לידר שוקי הון, אומר כי "השיפור המתמיד ב- NOI וב- NOI מנכסים זהים, וכן ב- FFO, בהחלט מרשימים. יחד עם זאת, נתוני המאקרו הפחות טובים שפורסמו לאחרונה ובראשם הירידה ברכישות מכרטיסי האשראי, מעלים את הסיכון להמשך הצמיחה בפדיונות, ולהערכתנו רמת הפדיונות תתייצב ואולי אף תרד מעט. הקבוצה ערוכה היטב להתמודד עם האטה פוטנציאלית במשק. האיתנות הפיננסית עשויה לשרת אותה דווקא בימים פחות טובים במשק, ואף לסייע לה בניצול הזדמנויות לרכישת נכסים של גופים וחברות בעלות רמת מינוף גבוהה שיאלצו למכור נכסים." עמית מוסיף כי "החברה תמשיך להתרחב בחו"ל (בעיקר בארה"ב) וזאת לנוכח ריבוי הזדמנויות בארה"ב בהשוואה לישראל. החברה עדיין לא ממונפת, עובדה שאמנם פוגעת בתשואת ה- FFO שלה, העומדת כיום על כ- 6.5% אולם, מציבה אותה כחברת הנדל"ן המניב הדפנסיבית ביותר בשוק. עזריאלי ממשיכה ליהנות מנכסים איכותיים ומניהול מצוין ואנחנו ממשיכים לראות במניית החברה חשיפה דפנסיבית מצויינת לסקטור הנדל"ן בישראל, ודווקא בתקופה של אי וודאות, נכון להגדיל את משקלה בתיק ביחס לחברות מסוכנות יותר. אנו ממשיכים להמליץ בתשואת יתר, עם מחיר יעד של 103 שקל למניה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.