שטרות של כסף. קרדיט: Xשטרות של כסף. קרדיט: X

607 א' שקל קנס על אינטראקטיב ישראל – "פעלה בניגוד עניינים מול לקוחות"

רשות ניירות ערך מגבירה את האכיפה: קנסות בסכום של מעל 3 מ' שקל על חברות ציבוריות - בגין סיבות שונות שביניהן: אי דיווח על אירועים מהותיים ואיחור בדיווחים
הרצי אהרון | (3)


רשות ניירות ערך הודיעה כי ועדת הקנסות שלה הטילה עיצום כספי בסך 607,114 שקל על חברת אינטראקטיב ישראל שוקי הון, בגין שורה של הפרות רגולטוריות חמורות. לפי הרשות, החברה פעלה בניגוד עניינים מהותי מול לקוחותיה במסגרת פעילות המסחר החברתי שהיא מפעילה - בזמן שהיא מרוויחה מעסקאות שבוצעו בעקבותיה.

אינטראקטיב, בעלת רישיון לשיווק השקעות וניהול תיקים, מציעה שירות מסחר חברתי - מודל שבו לקוחות יכולים לעקוב אחרי תיקי השקעות של סוחרים אחרים, כולל עובדים ונציגים מטעם החברה, ואף להעתיק את פעולותיהם אוטומטית.

אלא שמבדיקת הרשות עלה כי החברה עצמה שימשה כ"נעקבת" בפלטפורמה, וכאשר ביצעה פעולה - כל לקוחותיה שבחרו לעקוב אחריה בצעו את אותה פעולה. בעבור כל פעולה כזו, קיבלה החברה החזר עמלות מהברוקר, מה שיצר תמריץ מובנה לפעול בתדירות גבוהה.


קביעת הרשות


רשות ניירות ערך קבעה כי אינטראקטיב ישראל פעלה בניגוד עניינים מהותי במסגרת פעילות המסחר החברתי שלה. בנוסף, הרשות מצאה כי החברה לא הציגה ללקוחות את רמת הסיכון המומלצת ולא קיבלה את הסכמתם לכך, שיווקה מוצרים פיננסיים שיש לה זיקה אליהם מבלי לגלות זאת, וגבתה עמלות מינימום בעסקאות אוטומטיות - פעולה האסור לפי החוק.



תגובת אינטרקטיב


אינטראקטיב ישראל הגיבה להחלטת רשות ניירות ערך בטענה כי ההפרות שיוחסו לה הן ליקויים טכניים ולא מהותיים, שנבעו מחוסר בהירות רגולטורית ולא מכוונה תחילה. לדבריה, עם קבלת הערות הרשות, נקטה החברה שורת צעדים לתיקון המצב: עדכון הסכמים עם הלקוחות כדי לשקף באופן ברור את רמת הסיכון ואת הזיקות למוצרים הפיננסיים, שינוי מודל התמחור וביטול גביית עמלות המינימום בעסקאות אוטומטיות בהתאם להנחיות הרשות, החזר עמלות ללקוחות שנגבו שלא כדין, והגברת מנגנוני הבקרה והפיקוח הפנימיים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד.

החברה הדגישה כי פעלה בתום לב, שיתפה פעולה עם הרשות לאורך כל התהליך, ולא נגרם נזק בפועל ללקוחות. עם זאת, רשות ניירות ערך לא קיבלה את טענות החברה, וקבעה כי מדובר בהפרות מהותיות המצדיקות את הטלת הקנס במלואו.



החברה אינה לבדה


במקביל להטלת הקנס המשמעותי על אינטראקטיב ישראל, רשות ניירות ערך הודיעה על עיצומים כספיים נוספים שהוטלו על חברות ציבוריות ואישים בגין הפרות שונות של חובות דיווח, במסגרת מדיניות אכיפה מחמירה שננקטת לאחרונה.

העיצום הבולט ביותר הוטל על חברת קלקן קפיטל לימיטד, חברה העוסקת בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב, בסכום חסר תקדים של כ-2.5 מ' שקל. הקנס הוטל בגין ארבע הפרות דיווח, כולל טעויות מהותיות בדוחות הכספיים שנבעו, בין היתר, מערבוב חשבונות הבנק של החברה עם אלו של בעל השליטה, ד"ר פרקן קלקן.

הטעויות הובילו להצגה מחדש של הדוחות הכספיים, והעיצום הוטל גם בשל איחור בהגשת הדוחות לשנת 2023 ואי הגשת דו"ח רבעון ראשון לשנת 2024.
 

בנוסף, הוטלו עיצומים כספיים על שלוש חברות נוספות:

  • חברת נקסט ג'ן ביומד בע"מ נקנסה ב-81.6 אלף שקל בגין איחור בהגשת דוחות שנתיים לשנת 2023.

  • חברת הייקון מערכות בע"מ נקנסה ב-20.2 אלף שקל בגין איחור בדיווח על התקשרות מהותית ופרסום מידע לציבור שלא באמצעות דיווח במגנ"א.

  • מר אודי ידין, בעל עניין בחברת אפסלון ברנדס הולדינג , נקנס ב-6 אלף שקל בגין איחור בדיווח לחברה על הפיכתו לבעל עניין .





תגובת הרשות


קיראו עוד ב"שוק ההון"

רשות ניירות ערך הדגישה כי בכוונתה להמשיך ולפעול בכלים האכיפתיים העומדים לרשותה, במטרה להגן על ציבור המשקיעים ולשמור על פעילות הוגנת ושקופה בשוק ההון הישראלי. בשנת 2024, הרשות הטילה 23 עיצומים כספיים בסכום כולל של מעל 3 מ' שקל, מה שמצביע על גידול של פי שניים במספר העיצומים ובהיקפם ביחס לשנים קודמות .

מדיניות האכיפה המחמירה של הרשות, הכוללת הטלת עיצומים כספיים משמעותיים גם על הפרות חמורות, משקפת את התחייבותה להבטיח שקיפות ואמינות בשוק ההון, ולהרתיע גופים מפוקחים מהפרת חובות הדיווח והגילוי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 15/05/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    אינטראקטיב ישראל גובה עמלות פי 2.5 בערך מהעולמית. ולמרות זאתהם זולים פי 3 בערך מכל מתחרה אחר בארץ...אז כתבה כזאת לא תספיק כדי לשנות את השוקאולי תחרות או קצת פחות חזירות כן
  • 2.
    קנס קטן מידי 11/05/2025 11:33
    הגב לתגובה זו
    חברה ממש אבל ממש לא טובה שלא לדבר על השירות האפסי אין בכלל שירות ושעות של המתנה בטלפוןומחזיקים אותך בביצים ללא יכולת לפנות ל IB המקוריתבגלל זה אני סוחר בברוקר אחר ישירות
  • 1.
    כל הכבוד (ל"ת)
    אנונימי 11/05/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.