זירת המאקרו: ברננקי ב"עשרת ימי תשובה"
סערה פיננסית, זעזועים, השווקים יורדים, ברננקי מוריד את ריבית הנכיון, השווקים עולים, בקיצור בלגן אחד שלם. אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה בהמשך, הספקולציות של המשקיעים חוגגות. ברננקי נאם ולא חידש דבר, זאת מאחר והוא עדיין אינו יודע דבר. נשמע תמוה, בכלל לא, נשיא ה'פד' לא מיהר להוריד את הריבית למרות הסערה האחרונה מהסיבה הזאת בדיוק. כל ההתרחשויות בכלכלה האמריקנית והעולמית שנגרמו כתוצאה ממשבר האשראי ומשבר הדיור קרו עכשיו. אך, את התוצאות האמיתיות נוכל לראות רק בעתיד. יהיו המודלים האקונומטרים טובים ככל שיהיו, אין ביכולתם לחזות היטב את מלוא ההשפעה ועוצמתה.
מחד, יתכן וסערת האשראי הינה בבחינת אפיזודה חולפת בכלכלה העולמית, מאידך ישנה האפשרות לכניסה אמיתית למיתון כלכלי או לפחות להאטה משמעותית. כזאת שתפגע ברווחים ובבונוסים השמנים של הבכירים ותסמן שלפעמים החגיגה נגמרת.
מאחר ואיש אינו יודע מה יהיה, אזי התנאים הנוכחיים מחייבים בחינה מחודשת של יחס הסיכוי סיכון. יחס שאותו תמחרו המשקיעים בצורה כמעט מושלמת, כאשר בשבועות האחרונים נמלטים המשקיעים משוק האג"ח הקונצרני ועוברים לנכסים בטוחים יותר, כמו אג"ח ממשלתי ארוך טווח, לפחות בבורסות בניו יורק. הסיכון הנוכחי גרם למשקיעים רבים לבחון שוב את הסיכויים, מאחר ואלו פחתו בצורה משמעותית.
שווקי המניות יכולים לעלות בחדות, ליפול בקלות, אך עלינו להסתכל אל הנעשה בשוק האג"ח. השאלה מתי התיקון הופך מפולת טמון בשוק האג"ח לא בשוק המניות. כביכול היינו אמורים לצפות לעלייה בשערי אגרות החוב הקונצרניות במיוחד של ארוכות הטווח, בשל ציפיות השוק הנוכחיות להורדת ריבית ה'פד'. מה שקורה הלכה למעשה הוא ירידה בערכן ועלייה בתשואות כתוצאה מכך. ההסבר היחידי לזינוק בתשואות (האג"ח הקונצרני) הוא עלייה במפלס הסיכון שמגלם השוק, והבבואה של הסיכון נמצאת בשוק האג"ח.
ממה צריך להיזהר
מאז שנת 1955 עד לשנת 1989 היו בארה"ב שש תקופות של מיתון. מה שקדם לחמש מהן הוא עקום תשואה שטוח או יורד משמאל לימין בשוק האג"ח. במילים אחרות, כאשר יש בשוק צפי להורדת ריבית עקום התשואה לפדיון מקבל שיפוע שלילי או שיפוע אפס. בהנחה שברננקי מוריד את הריבית בפגישת ה'פד' הבאה; אם אחריה יצוצו עוד בעיות במשק האמריקני, קרי אינדיקטורים כלכליים המרמזים על התדרדרות נוספת בשוק הדיור וצמיחה כלכלית מתונה. במקרה זה יקבל עקום התשואה על האג"ח שיפוע שלילי. היות והמשקיעים סבורים שהורדות הריבית לא תמו. זה עשוי לספק תחזית אפשרית למיתון כלכלי בהסתברות די גבוהה. המשקיעים ימשיכו להמלט לנכסים בטוחים יותר- אג"ח של ממשלת ארה"ב, וכתוצאה מכך ינטשו את הנכסים המסוכנים- אג"ח קונצרני ולא מדורג.
בכל אופן, נכון לרגע זה הגיעה התשואה לפדיון של האג"ח הממשלתי לטווח של 10 שנים לרמה של פחות מ-4.5%. המשקיעים נמלטים לנכסים בטוחים יותר חד וחלק. הצהרות מפי גופי השקעה והפצרות לחזור לשווקי המניות, הן רק נסיונות כושלים להציל ספינה טובעת.
צמיחה גבוהה או אינפלציה נמוכה מה עדיף?
ברננקי מצוי בין המצרים, בכל צעד שיעשה יאלץ לוותר על משהו. הכי גרוע בכל אופן כפי שלימד הזמן זה לא להחליט, כרגע הוא נמצא בנקודה הזאת. אם יוריד אם הריבית הוא יכול להציל את המצב ויכול לא, בכל אופן ישלם בעלייה ברמת האינפלציה, מצב שהוא בלתי נסבל על פי העקרונות המוניטרים שהוא מנהיג.
אולם, יש מצב גרוע מאינפלציה הוא סטגפלציה, שהיא מצב שבו השווקים נמצאים גם באבטלה וגם באינפלציה. תרחיש זה היום כבר לא דימיוני כמו שהיה בתחילת השנה. די להסתכל מידי שבוע על נתון התביעות לדמי האבטלה שמפורסם מידי חמישי, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ולראות שלפחות בארבעת השבועות האחרונים חל גידול ניכר בתביעות החדשות לדמי אבטלה. נורת אזהרה או לא- קשה לקבוע על סמך נתונים של ארבע שבועות בלבד, וזה מסביר למה ברננקי מחכה.
בכל אופן ברגע כתיבת שורות אלו, פורסם נתון תוספת המשרות החדשות במשק האמריקני, לראשונה מזה 4 שנים, המגזר הלא-חקלאי איבד 4,000 משרות בחודש אוגוסט. זאת נורת אזהרה אדומה מאוד, מאחר וכל כלכלן יודע שהתוצר במשק נקבע בשוק העבודה. כלומר, אם תהיה אבטלה במשק האמריקני חייבת להיות פגיעה אנושה בצמיחה הכלכלית, כך לפחות גורסת האסכולה הקיינסיאנית הקלאסית. חלק מהאנשים נוטים לזלזל בחשיבותה של האקדמיה והמודלים הכלכליים שהיא מציעה. אבל, במרוצת השנים התברר שכל ההחלטות הפיסקאליות והמוניטריות שהתקבלו כתוצאה משימוש במודלים אלו טובה הרבה יותר מכל החלטה "מהבטן".
כמה דברים חשוב לזכור, חברות משכנתאות רבות פיטרו עובדים רבים, ולאחרונה הגיעו הפיטורים בתעשייה ל-40,000, לפי דעתי זו רק ההתחלה. חברות נוספות עלולות להיקלע לקשיים נוספים; סקטור הנדל"ן יפטר עוד עובדים רבים, גם בקרב החברות הקבלניות ולא רק בתחום משכנתאות הסאב-פריים.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנופר אנרגיה מטפסת 3.8%, איי.סי.אל צונחת 6.8%; המדדים יורדים עד 0.3%
אחרי פריצת שיאים אמש הבורסה עברה לירידות, לאחר שפתחה במגמה יציבה שהציבה לרגע את ת"א 35 על 3,500 נקודות; נופר אנרגיה עולה בעקבות התקדמות באיטליה, הגיוס של כחצי מיליארד שקל לוחץ על דוראל ומה הסיבה שאיי.סי.אל יורדת?
המדדים עברו לטריטוריה שלילית, לאחר פתיחה חיובית, כשת"א 35 יורד 0.2% אחרי שסגר אתמול בשיא של 3440 נק' ועקף הבוקר את רף ה-3,500 נקודות, ת"א 90 גם הוא מאבד 0.3%.
בהסתכלות ענפית - הבנקים עולים 0.2%, בעוד מדד ת"א ביטוח עולה 0.5%. ת"א נדל"ן יציב ואילו ת"א נפט וגז יורד 0.9%.
הבורסה עברה לירידות, לאחר שפתחה חיובית. בחו"ל, וול סטריט סגרה אתמול בעליות קלות והחוזים העתידיים גם כעת בטריטוריה חיובית. שאלנו אתמול בפאנל ההשקעות בועידה הכלכלית את המומחים מה הם חושבים על השווקים - "אנחנו מצפים להמשך שיפור בכלכלה הישראלית. יש פער, סוג של פיגור בהשקעות שצברנו בשנתיים האחרונות והוא יתממש בהמשך. יחד עם רוח גבית של הטק ומגמות צריכה של ישראלים, אני אופטימי יחסית", אומר ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בפאנל בהנחיית עורך ביזפורטל, אבישי עובדיה, על כלכלה והשקעות בוועידת הכלכלה של ביזפורטל בה השתתפו גם רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות וירון פרידמן מנהל יחידת המחקר של בנק הפועלים.
ביחס לארה"ב מגדלי סבור שיהיו תעשיות שהצמיחה בהן תאט ותהיה מעט אכזבה מהכלכלה האמריקאית, אך לא בטוח שזה יוביל לירידות. "שווקים פועלים על פי ציפיות ומה שיכתיב יותר את הקצב זה הסייקל של ה-AI שזה הנושא המרכזי בשווקים ובכלכלה בכלל" - המניות בארץ יירדו או יעלו, ומה יקרה בוול סטריט? תובנות ממומחי השקעות
בגזרה הביטחונית-מדינית, ראש הממשלה נתניהו הנחה את מ"מ ראש המל"ל לשלוח נציג מטעמו לפגישה עם גורמים ממשלתיים-כלכליים בלבנון. מדובר בניסיון ראשון לייצר בסיס למערכת יחסים ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ולבנון.
- הבורסה ננעלה בשיא; דוראל זינקה 7.7%, מיטב איבדה 5.5%; המדדים עלו עד 1.9%
- מגוריט זינקה 8.5%, שופרסל הוסיפה 2.4%; ת"א 35 עלה בסגירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טבע בדרך להיות החברה הכי גדולה בשוק המקומי. טבע -0.27% עקפה אתמול את שווי השוק של 100 מיליארד שקל ונמצאת היום במקום השני בבורסה מתחת לבנק לאומי לאומי 0.69% שנע סביב שווי של 105 מיליארד שקל. המומנטום החזק הזה מגיע אחרי התוצאות של הרבעון השלישי של שהפתיעו לטובה זה נראה שחברת התרופות הישראלית חוזרת למסלול צמיחה. ההכנסות ברבעון האחרון הגיעו ל-4.48 מיליארד דולר והיו גבוהות ב-5.9% מהצפיות של השוק, גם בשורה התחתונה הרווח הנקי של 910 מיליון דולר עלה על התחזית ב-13.8%. לפני חודש האנליסטים של לידר צפו אפסייד של 25% למניה והעלו את מחיר היעד מ-26 דולר ל-30 דולר, על רקע הביצועים החזקים שנבעו בעיקר מתרומה של Austedo והפתעה חיובית בעסקי הגנריקה בארה"ב טבע כבר עקפה את זה. האנליסטים של לידר צפו אפסייד של 25%, טבע כבר עשתה יותר מ-30%, טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%.
