זירת המאקרו: ברננקי ב"עשרת ימי תשובה"
סערה פיננסית, זעזועים, השווקים יורדים, ברננקי מוריד את ריבית הנכיון, השווקים עולים, בקיצור בלגן אחד שלם. אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה בהמשך, הספקולציות של המשקיעים חוגגות. ברננקי נאם ולא חידש דבר, זאת מאחר והוא עדיין אינו יודע דבר. נשמע תמוה, בכלל לא, נשיא ה'פד' לא מיהר להוריד את הריבית למרות הסערה האחרונה מהסיבה הזאת בדיוק. כל ההתרחשויות בכלכלה האמריקנית והעולמית שנגרמו כתוצאה ממשבר האשראי ומשבר הדיור קרו עכשיו. אך, את התוצאות האמיתיות נוכל לראות רק בעתיד. יהיו המודלים האקונומטרים טובים ככל שיהיו, אין ביכולתם לחזות היטב את מלוא ההשפעה ועוצמתה.
מחד, יתכן וסערת האשראי הינה בבחינת אפיזודה חולפת בכלכלה העולמית, מאידך ישנה האפשרות לכניסה אמיתית למיתון כלכלי או לפחות להאטה משמעותית. כזאת שתפגע ברווחים ובבונוסים השמנים של הבכירים ותסמן שלפעמים החגיגה נגמרת.
מאחר ואיש אינו יודע מה יהיה, אזי התנאים הנוכחיים מחייבים בחינה מחודשת של יחס הסיכוי סיכון. יחס שאותו תמחרו המשקיעים בצורה כמעט מושלמת, כאשר בשבועות האחרונים נמלטים המשקיעים משוק האג"ח הקונצרני ועוברים לנכסים בטוחים יותר, כמו אג"ח ממשלתי ארוך טווח, לפחות בבורסות בניו יורק. הסיכון הנוכחי גרם למשקיעים רבים לבחון שוב את הסיכויים, מאחר ואלו פחתו בצורה משמעותית.
שווקי המניות יכולים לעלות בחדות, ליפול בקלות, אך עלינו להסתכל אל הנעשה בשוק האג"ח. השאלה מתי התיקון הופך מפולת טמון בשוק האג"ח לא בשוק המניות. כביכול היינו אמורים לצפות לעלייה בשערי אגרות החוב הקונצרניות במיוחד של ארוכות הטווח, בשל ציפיות השוק הנוכחיות להורדת ריבית ה'פד'. מה שקורה הלכה למעשה הוא ירידה בערכן ועלייה בתשואות כתוצאה מכך. ההסבר היחידי לזינוק בתשואות (האג"ח הקונצרני) הוא עלייה במפלס הסיכון שמגלם השוק, והבבואה של הסיכון נמצאת בשוק האג"ח.
ממה צריך להיזהר
מאז שנת 1955 עד לשנת 1989 היו בארה"ב שש תקופות של מיתון. מה שקדם לחמש מהן הוא עקום תשואה שטוח או יורד משמאל לימין בשוק האג"ח. במילים אחרות, כאשר יש בשוק צפי להורדת ריבית עקום התשואה לפדיון מקבל שיפוע שלילי או שיפוע אפס. בהנחה שברננקי מוריד את הריבית בפגישת ה'פד' הבאה; אם אחריה יצוצו עוד בעיות במשק האמריקני, קרי אינדיקטורים כלכליים המרמזים על התדרדרות נוספת בשוק הדיור וצמיחה כלכלית מתונה. במקרה זה יקבל עקום התשואה על האג"ח שיפוע שלילי. היות והמשקיעים סבורים שהורדות הריבית לא תמו. זה עשוי לספק תחזית אפשרית למיתון כלכלי בהסתברות די גבוהה. המשקיעים ימשיכו להמלט לנכסים בטוחים יותר- אג"ח של ממשלת ארה"ב, וכתוצאה מכך ינטשו את הנכסים המסוכנים- אג"ח קונצרני ולא מדורג.
בכל אופן, נכון לרגע זה הגיעה התשואה לפדיון של האג"ח הממשלתי לטווח של 10 שנים לרמה של פחות מ-4.5%. המשקיעים נמלטים לנכסים בטוחים יותר חד וחלק. הצהרות מפי גופי השקעה והפצרות לחזור לשווקי המניות, הן רק נסיונות כושלים להציל ספינה טובעת.
צמיחה גבוהה או אינפלציה נמוכה מה עדיף?
ברננקי מצוי בין המצרים, בכל צעד שיעשה יאלץ לוותר על משהו. הכי גרוע בכל אופן כפי שלימד הזמן זה לא להחליט, כרגע הוא נמצא בנקודה הזאת. אם יוריד אם הריבית הוא יכול להציל את המצב ויכול לא, בכל אופן ישלם בעלייה ברמת האינפלציה, מצב שהוא בלתי נסבל על פי העקרונות המוניטרים שהוא מנהיג.
אולם, יש מצב גרוע מאינפלציה הוא סטגפלציה, שהיא מצב שבו השווקים נמצאים גם באבטלה וגם באינפלציה. תרחיש זה היום כבר לא דימיוני כמו שהיה בתחילת השנה. די להסתכל מידי שבוע על נתון התביעות לדמי האבטלה שמפורסם מידי חמישי, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ולראות שלפחות בארבעת השבועות האחרונים חל גידול ניכר בתביעות החדשות לדמי אבטלה. נורת אזהרה או לא- קשה לקבוע על סמך נתונים של ארבע שבועות בלבד, וזה מסביר למה ברננקי מחכה.
בכל אופן ברגע כתיבת שורות אלו, פורסם נתון תוספת המשרות החדשות במשק האמריקני, לראשונה מזה 4 שנים, המגזר הלא-חקלאי איבד 4,000 משרות בחודש אוגוסט. זאת נורת אזהרה אדומה מאוד, מאחר וכל כלכלן יודע שהתוצר במשק נקבע בשוק העבודה. כלומר, אם תהיה אבטלה במשק האמריקני חייבת להיות פגיעה אנושה בצמיחה הכלכלית, כך לפחות גורסת האסכולה הקיינסיאנית הקלאסית. חלק מהאנשים נוטים לזלזל בחשיבותה של האקדמיה והמודלים הכלכליים שהיא מציעה. אבל, במרוצת השנים התברר שכל ההחלטות הפיסקאליות והמוניטריות שהתקבלו כתוצאה משימוש במודלים אלו טובה הרבה יותר מכל החלטה "מהבטן".
כמה דברים חשוב לזכור, חברות משכנתאות רבות פיטרו עובדים רבים, ולאחרונה הגיעו הפיטורים בתעשייה ל-40,000, לפי דעתי זו רק ההתחלה. חברות נוספות עלולות להיקלע לקשיים נוספים; סקטור הנדל"ן יפטר עוד עובדים רבים, גם בקרב החברות הקבלניות ולא רק בתחום משכנתאות הסאב-פריים.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
