זירת המאקרו: ברננקי ב"עשרת ימי תשובה"
סערה פיננסית, זעזועים, השווקים יורדים, ברננקי מוריד את ריבית הנכיון, השווקים עולים, בקיצור בלגן אחד שלם. אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה בהמשך, הספקולציות של המשקיעים חוגגות. ברננקי נאם ולא חידש דבר, זאת מאחר והוא עדיין אינו יודע דבר. נשמע תמוה, בכלל לא, נשיא ה'פד' לא מיהר להוריד את הריבית למרות הסערה האחרונה מהסיבה הזאת בדיוק. כל ההתרחשויות בכלכלה האמריקנית והעולמית שנגרמו כתוצאה ממשבר האשראי ומשבר הדיור קרו עכשיו. אך, את התוצאות האמיתיות נוכל לראות רק בעתיד. יהיו המודלים האקונומטרים טובים ככל שיהיו, אין ביכולתם לחזות היטב את מלוא ההשפעה ועוצמתה.
מחד, יתכן וסערת האשראי הינה בבחינת אפיזודה חולפת בכלכלה העולמית, מאידך ישנה האפשרות לכניסה אמיתית למיתון כלכלי או לפחות להאטה משמעותית. כזאת שתפגע ברווחים ובבונוסים השמנים של הבכירים ותסמן שלפעמים החגיגה נגמרת.
מאחר ואיש אינו יודע מה יהיה, אזי התנאים הנוכחיים מחייבים בחינה מחודשת של יחס הסיכוי סיכון. יחס שאותו תמחרו המשקיעים בצורה כמעט מושלמת, כאשר בשבועות האחרונים נמלטים המשקיעים משוק האג"ח הקונצרני ועוברים לנכסים בטוחים יותר, כמו אג"ח ממשלתי ארוך טווח, לפחות בבורסות בניו יורק. הסיכון הנוכחי גרם למשקיעים רבים לבחון שוב את הסיכויים, מאחר ואלו פחתו בצורה משמעותית.
שווקי המניות יכולים לעלות בחדות, ליפול בקלות, אך עלינו להסתכל אל הנעשה בשוק האג"ח. השאלה מתי התיקון הופך מפולת טמון בשוק האג"ח לא בשוק המניות. כביכול היינו אמורים לצפות לעלייה בשערי אגרות החוב הקונצרניות במיוחד של ארוכות הטווח, בשל ציפיות השוק הנוכחיות להורדת ריבית ה'פד'. מה שקורה הלכה למעשה הוא ירידה בערכן ועלייה בתשואות כתוצאה מכך. ההסבר היחידי לזינוק בתשואות (האג"ח הקונצרני) הוא עלייה במפלס הסיכון שמגלם השוק, והבבואה של הסיכון נמצאת בשוק האג"ח.
ממה צריך להיזהר
מאז שנת 1955 עד לשנת 1989 היו בארה"ב שש תקופות של מיתון. מה שקדם לחמש מהן הוא עקום תשואה שטוח או יורד משמאל לימין בשוק האג"ח. במילים אחרות, כאשר יש בשוק צפי להורדת ריבית עקום התשואה לפדיון מקבל שיפוע שלילי או שיפוע אפס. בהנחה שברננקי מוריד את הריבית בפגישת ה'פד' הבאה; אם אחריה יצוצו עוד בעיות במשק האמריקני, קרי אינדיקטורים כלכליים המרמזים על התדרדרות נוספת בשוק הדיור וצמיחה כלכלית מתונה. במקרה זה יקבל עקום התשואה על האג"ח שיפוע שלילי. היות והמשקיעים סבורים שהורדות הריבית לא תמו. זה עשוי לספק תחזית אפשרית למיתון כלכלי בהסתברות די גבוהה. המשקיעים ימשיכו להמלט לנכסים בטוחים יותר- אג"ח של ממשלת ארה"ב, וכתוצאה מכך ינטשו את הנכסים המסוכנים- אג"ח קונצרני ולא מדורג.
בכל אופן, נכון לרגע זה הגיעה התשואה לפדיון של האג"ח הממשלתי לטווח של 10 שנים לרמה של פחות מ-4.5%. המשקיעים נמלטים לנכסים בטוחים יותר חד וחלק. הצהרות מפי גופי השקעה והפצרות לחזור לשווקי המניות, הן רק נסיונות כושלים להציל ספינה טובעת.
צמיחה גבוהה או אינפלציה נמוכה מה עדיף?
ברננקי מצוי בין המצרים, בכל צעד שיעשה יאלץ לוותר על משהו. הכי גרוע בכל אופן כפי שלימד הזמן זה לא להחליט, כרגע הוא נמצא בנקודה הזאת. אם יוריד אם הריבית הוא יכול להציל את המצב ויכול לא, בכל אופן ישלם בעלייה ברמת האינפלציה, מצב שהוא בלתי נסבל על פי העקרונות המוניטרים שהוא מנהיג.
אולם, יש מצב גרוע מאינפלציה הוא סטגפלציה, שהיא מצב שבו השווקים נמצאים גם באבטלה וגם באינפלציה. תרחיש זה היום כבר לא דימיוני כמו שהיה בתחילת השנה. די להסתכל מידי שבוע על נתון התביעות לדמי האבטלה שמפורסם מידי חמישי, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ולראות שלפחות בארבעת השבועות האחרונים חל גידול ניכר בתביעות החדשות לדמי אבטלה. נורת אזהרה או לא- קשה לקבוע על סמך נתונים של ארבע שבועות בלבד, וזה מסביר למה ברננקי מחכה.
בכל אופן ברגע כתיבת שורות אלו, פורסם נתון תוספת המשרות החדשות במשק האמריקני, לראשונה מזה 4 שנים, המגזר הלא-חקלאי איבד 4,000 משרות בחודש אוגוסט. זאת נורת אזהרה אדומה מאוד, מאחר וכל כלכלן יודע שהתוצר במשק נקבע בשוק העבודה. כלומר, אם תהיה אבטלה במשק האמריקני חייבת להיות פגיעה אנושה בצמיחה הכלכלית, כך לפחות גורסת האסכולה הקיינסיאנית הקלאסית. חלק מהאנשים נוטים לזלזל בחשיבותה של האקדמיה והמודלים הכלכליים שהיא מציעה. אבל, במרוצת השנים התברר שכל ההחלטות הפיסקאליות והמוניטריות שהתקבלו כתוצאה משימוש במודלים אלו טובה הרבה יותר מכל החלטה "מהבטן".
כמה דברים חשוב לזכור, חברות משכנתאות רבות פיטרו עובדים רבים, ולאחרונה הגיעו הפיטורים בתעשייה ל-40,000, לפי דעתי זו רק ההתחלה. חברות נוספות עלולות להיקלע לקשיים נוספים; סקטור הנדל"ן יפטר עוד עובדים רבים, גם בקרב החברות הקבלניות ולא רק בתחום משכנתאות הסאב-פריים.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה - זהירות, נזילות ועל מניות הביטוח
מפגש טראמפ-נתניהו טוב לבורסה? על מניות הביטוח, על מניות הארביטאז', על מימושים והמלצות מכירה בדלת האחורית
ראיתם איך טראמפ נזף, השמיץ, זלזל בנגיד ג'רום פאואל. זאת היתה מסיבת עיתונאים בין טראמפ לנתניהו, אבל כמה דקות ארוכות בסופה טראמפ פשוט תקף את פאואל ללא רחם. כשאצלנו פוליטיקאים מבקרים את הנגיד פרופ' אמיר ירון, הם זוכים לביקורת קשה מכל הצדדים. למה בעצם? אם חושבים שהנגיד טועה, האם זה לא תקין לבקר אותו, כל עוד כמובן לא פוגעים בעצמאותו? נתניהו העז להגיד לפרופ' אמיר ירון שהוא חושב שצריך להוריד את הריבית, טראמפ אומר את זה כל יומיים, לא אומר - צועק ומאשים. אז צריך להחליט - אנחנו כמו באמריקה או שלא. זה בא כחבילה עם דברים "טובים" וגם "רעים".
מכל מקום, נתניהו חזר שוב כמנצח מסיבוב עם טראמפ. אומרים לנו בחודש-חודשיים האחרונים שיש מתיחות קשה וגדולה בין טראמפ לנתניהו. שטראמפ צועק על ביבי, שהוא בכוונה הזיז את המפגש לשעת לילה מאוחרת כדי שביבי לא יזכה לפריים טיים בישראל. אמרו לנו שביבי אולי ישיג חלק ממה שישראל רוצה והסיכוי להחזיק בעזה בגבול הפנימי - קלוש. גם לא בטוח שטראמפ יסכים לגישה שלנו לגבי איראן. אז אמרו. הכל התברר כלא נכון. יש תמיכה מלאה, יש הסכמה מלאה.
זה אומר ולכן הדברים נכתבים - שהבורסה יכולה לקבל עוד עידוד קטן מהמפגש הזה, אבל יש אליה וקוץ בה - הסיכויים לתקיפה באיראן גדלים. זה דווקא לא טוב לבורסה כי זה מגדיל אי וודאות. בורסה מסתכלת לטווח ארוך ונכון שאם הדברים ילכו כפי שאנחנו רוצים ובתמיכת האמריקאים, אז תקיפה תשרת אותנו, אבל בשלב הראשון תהיה תגובה איראנית ויש אי וודאות סביב הסבב הבא, אם וכאשר יהיה.
אי וודאות לא טובה לבורסה. אז מי שבטוחים בניצחון ובפירות שיגיעו אחר כך מדלגים על כל הרעשים, אבל רוב האנשים לא יכולים להסתכל רחוק וגם יש כמובן - אי וודאות גם אם התרחיש החיובי יקרה. ניצחנו במלחמה הקודמת מול איראן, האם זה חיסל לחלוטין את היכולות הגרעיניות שלהם? לא ידוע לחלוטין וכנראה שלא. האם זה חיסל את המוטיבציה שלהם לשלוח אלינו טילים בליסטיים? לא.
- ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז המסר מהמפגש החיובי יכול להיתפס כחיובי בשוק, אבל עם הסתייגות שייתכן שיהיה סבב נוסף בקרוב.
המניו הדואליות התעייפו. בכלל יום מסחר יחסית עייף היה אמש בוול סטריט, והמניות הדואליות מגיעות עם ארביטראז' די אפסי - גם בכלל וגם באופן ספציפי:
