הסביבה המוניטארית עשויה להמשיך ולתדלק את האג"ח הקונצרניות

ניר קסטרו כפרי, מנהל תחום הקרנות המחקות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על קצב העלאות הריבית בארה"ב מול העולם; האם הריבית הנמוכה שוב תזניק את השווקים?

ניר קסטרו | 02/02/2016 13:01 (3)

נושאים בכתבה ריבית

בימים האחרונים נראה שהבנקים המרכזיים נחושים לעשות כל שביכולתם בכדי ליצור אינפלציה שקרובה ל-2%, ולכך, שתי השלכות השקעתיות עיקריות. ראשית, אנו מעריכים כי ארה"ב תתקשה להעלות את הריבית בחודשים הקרובים והתשואות באיגרות החוב הממשלתיות ימשיכו להיות נמוכות מאוד. לכן המשקיעים צפויים להמשיך ולפנות לאפיק הקונצרני כאלטרנטיבת השקעה בעל פוטנציאל תשואה גבוהה יותר.

אנחנו מאמינים שחשיבות בחירת איגרות חוב קונצרניות בשיטת הפיקינג עשויה להגדיל את התשואה באופן משמעותי. בהקשר זה, למשל, התמחור של האג"ח הבנקאיות מאוד מעניין בראייה ארוכת טווח. בנוסף, האינפלציה תלך ותעלה בהדרגה ככל שהגורמים הזמניים שהורידו אותה יחלפו. מכאן שכדאי לנצל את ציפיות האינפלציה הנמוכות בכדי להצטייד באג"ח צמוד מדד.

אנו מעדיפים לעשות זאת כאמור דרך התל בונד צמודות בנקים, אשר מורכב מאיגרות חוב איכותיות, המעניקות תשואה עודפת על האפיק הממשלתי תוך כדי מתן הגנה אינפלציונית זולה במיוחד. חשוב להבין שמשהו משמעותי קורה כרגע בתחום האג"ח הבנקאיות ויש לכך השלכות משמעותיות. ההנפקות של הקוקו יוצרות גן עדן למשקיעי האג"ח הסולידיים - מצד אחד היצע האג"ח הבנקאי גדל, ולכן התשואות והמרווחים עולים, מצד שני הסיכון באג"ח הקיים יורד כי סיכון הבנק יורד. יש פה אנומליה שניתן לנצל ויש מעט מאוד תקופות בחיים שיש הזדמנויות כאלו.

בינתיים, בארה"ב, הודעת הריבית של ג'נט ילן התקבלה באכזבה אך המשקיעים התעשתו מהר יחסית. בהודעת הריבית נכתב כי "הוועדה בוחנת מקרוב את ההתפתחויות בכלכלה העולמית ובשווקים הפיננסים והשלכותיהם על מתווה האינפלציה ושוק העבודה בארה"ב תוך שימת דגש על מאזן הסיכונים לתחזית". במילים אחרות, חברי הוועדה המוניטארית בחרו שלא להכניס את המשקיעים להיסטריה מיותרת, ובמידה ויהיה צורך להאט את קצב העלאת הריבית, הם יעשו זאת.

המשקיעים התאכזבו בהתחלה מכך שלא קיבלו מסר חד משמעי שהעלאת הריבית נדחית והבנק יעשה מה שצריך, כולל רמזים להרחבה כמותית נוספת, בחרו למכור מניות אך התעשתו יום לאחר מכן. בסוף השבוע הצטרף גם הבנק המרכזי של יפן למה שנראה כרצונם של הבנקים המרכזיים לתמוך בשוקי המניות בכל דרך שעומדת לרשותם - הורדת הריבית על פיקדונות ל-0.1%- לצד מסר יוני במיוחד, לפיו הבנק לא יהסס לנקוט עוד צעדים מרחיבים כדי לסייע לשווקים במידת הצורך - הזניקו את מדדי המניות בעולם ובהמשך גם אצלנו.

האמת היא שלא רק שוקי המניות עלו. ההבנה שארה"ב תתקשה להעלות ריבית כשבכל העולם הבנקים המרכזיים רק הולכים ומרחיבים, גררה ירידת תשואות גלובלית. בסוף השבוע ירדו התשואות בארה"ב ל-1.92%, בגרמניה ל-0.32% וביפן ל-0.09% בלבד. לכן אנו מעריכים שככל שהפחד ידעך, הסביבה המוניטארית עשויה להמשיך ולתדלק את איגרות החוב הקונרצניות בכלל ואת הבנקים בפרט.

למעשה, לאחר הרמזים של דראגי לפני כעשרה ימים, הגיע תורו של הבנק היפני להזניק את השווקים. ההבנה שארה"ב תתקשה להעלות את הריבית גוררת את התשואות הארוכות לרמות נמוכות במיוחד, וכל אלו מייצרים קרקע פורייה להמשך עליות באפיק הקונצרני. השילוב של ציפיות אינפלציה נמוכות ונחישות של הבנקים המרכזיים לעלות את האינפלציה לאזור ה-2%, מחזק להערכתנו את האטרקטיביות של איגרות החוב הבנקאיות אשר צמודות למדד.

קיראו עוד ב"אג"ח"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
מי זה הכותב 08/02/2016 09:33
הגב לתגובה זו
מה זו הבדיחה הזו? פשוט חברה לא רצינית. הבחור הוא הסנגר של זיו ומזה הפך להיות אנליסט?מעניין מה ביירון יגיד על זה
2.
כמה תפדו החודש מהקרנות ?? (ל"ת)
רויטל 04/02/2016 11:44
הגב לתגובה זו
1.
גוני 03/02/2016 13:38
הגב לתגובה זו
הגמל וההשתלמות.

צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון | 26/10/2025 13:13

נושאים בכתבה אגרות חוב שקליות אגרות חוב צמודות אגרות חוב ממשלתיות

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.

כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?

מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן